הולנד: איחוד בין דתי נגד איסור השחיטה
הקהילה היהודית והמוסלמים בהולנד משלבים כוחות כדי להיאבק בהחלטת הפרלמנט לאסור על שחיטה כשרה בשל הפגיעה בבעלי החיים
ההחלטה שמסעירה את יהדות הולנד ועלולה להשפיע על מדינות אירופיות נוספות, מאפשרת שחיטה אחרי הרדמת או טשטוש בעלי החיים בלבד. עם זאת, תיקון שהוכנס בה ביוזמת מפלגות המרכז ומפלגת העבודה החוששת לאבד את קולות המוסלמים מאפשר, למעשה, להמשיך בשחיטה הכשרה בתנאי שהעוסקים בה "יוכיחו שהסבל הנגרם לבעלי חיים אינו עולה על זה בשחיטה המותרת". מאידך, התיקון אינו מפרט באילו אמצעים ניתן יהיה לספק הוכחה זו.

פרות בהולנד. צילום: אי-פי-אי
ההחלטה אמורה לקבל תוקף של חוק רק לאחר אישור הבית העליון של הפרלמנט. מנהיגת מפלגת זכויות החיות מריאן תיאם, אמרה כי "אופן השחיטה גורם סבל מיותר לחיות. עבורנו חופש הדת מסתיים היכן שמתחיל סבל האנשים או החיות".
הרב הראשי של יהודי הולנד, בנג'מין ג'ייקובס, אמר מנגד כי "החלטה זו עלולה להוביל למסע נגד השחיטה הכשרה ונגד הקהילות היהודיות בכלל באירופה כולה". ג'ייקובס הזכיר כי לאחרונה הסיר הפרלמנט הצעה שביקשה לאסור על ברית מילה.
הרב הראשי של בריטניה ג'ונתן זקס הצטרף למחאה כשאמר כי "החוק יפגע באורח חמור בחופש הפולחן של הקהילה היהודית ומנוגד לערכי ההיסטוריה של הולנד כמדינה שהעניקה חופש ליהודים עוד במאה ה-17".
תזכורת לימי הנאצים
המאבק נגד החוק איחד את הקהילות המוסלמית והיהודית של הולנד שבדרך כלל אינן מרבות לשתף פעולה, בהולנד מתגוררים כמיליון מוסלמים וכ-50 אלף יהודים בלבד.
הקהילות הפעילו בין השאר לחצים באמצעות האיחוד האירופי שהתיר על פי החלטת הפרלמנט האירופי משנת 2009 שחיטה פולחנית, למרות שהחוק מורה על טשטוש החיות לפני שחיטתן. בתוך האיחוד האירופי קיימים חוקים דומים בשוודיה ובלוכסמבורג, ומחוצה לו, בנורבגיה, שווייץ ואיסלנד.
בספרד הוא חל על כל החיות מלבד, באופן שרבים רואים כאירוני, לשוורים ופרות. בצרפת,
למשל, נכשל המסע שניהלה כוכבת הקולנוע לשעבר, והלוחמת למען זכויות החיות בריז'יט ברדו נגד השחיטה המוסלמית והיהודית.
המתנגדים לחוק מזכירים את השימוש שעשו בו הנאצים במסעם להוקעת היהודים. בגרמניה נאסרה השחיטה הכשרה עם עליית היטלר לשלטון ב-1933.
גם כיום מנצלים גורמים אנטישמים את מוטיב ההגנה על החיות. כך, למשל, חוקרת פולניה בכירה השוותה בשבוע שעבר בכנס על התרבות היהודית שנערך באוניברסיטת פוזנן, בין זכויות החיות לזכויות היהודים וטענה, כי פגיעה בזכות אחת שקולה לפגיעה בזכות האחרת.