הראי של ביבי
הוא כותב לנתניהו את הנאומים, מקפיד להימנע מהמריבות בלשכה, וזוכה לאהדתה של שרה. יש לו קשרים הדוקים עם הימין בארצות הברית ועד לאחרונה היה בטוח שאובמה הוא תופעה חולפת. איך הפך רון דרמר, בנו של ראש עיריית מיאמי ביץ', ליועץ הסתרים של ראש הממשלה, ועד כמה יש לו חלק במשבר האחרון ביחסים עם הבית הלבן
ואז, ביום חמישי, מעט לפני שעלו ראש הממשלה ופמלייתו על המטוס לוושינגטון, התברר שהניתוח הכירורגי המוקדם כשל. הנשיא ברק אובמה, במהלך שהפתיע לגמרי את נתניהו ואת אנשיו, החליט לכלול בנאום שלו התייחסות מפורשת לחזרה לקווי 67', תוך ביצוע חילופי שטחים בהסכמה - והנאום שנותח ונתפר על ידי נתניהו ודרמר היה זקוק להנשמה מהירה. צריך היה לעבור מחדש על הטקסט ולתפור אותו היטב שוב, כך שלא יישארו צלקות. דרמר, מסור ומחויב כתמיד, טיפס במעלה מדרגות המטוס כשהלפטופ שלו שלוף. גם מדפסת הוא סחב איתו. מיד אחרי ההמראה חוברו החוטים, הוכנסו הניירות, ודרמר התיישב לצידו של ראש הממשלה. הוא חרש את המקלדת, הדפיס, עבר שוב על הניסוחים עם נתניהו, חשב איתו מה יגיד לציבור המעריץ של ועידת איפא"ק (דרמר עצמו הוא נואם קבוע בכנסי הלובי הישראלי), בלי לעצום עין במשך הטיסה.
דרמר, בן 40, יהודי אמריקאי יליד פלורידה, הוא היום האיש המשמעותי ביותר בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה. תפקידו הרשמי הוא יועץ מדיני. בפועל הוא כותב הנאומים, יועץ הסתרים, איש הקשר לפוליטיקאים אמריקאים, שליח לוושינגטון, מנהל המגעים עם הבית הלבן והמוציא לפועל של עוד משימות חשובות. במסגרת תפקידו הוא אחראי לאופן שבו נתניהו מבין ומפרש את מהלכי וושינגטון ונותן סקירות קבועות של מה שמתרחש בפוליטיקה האמריקאית. בגלל ההזדהות האידאולוגית שלו, נתניהו מקבל בעיקר תובנות המשקפות את הימין הרפובליקני השמרני באמריקה.
בתור האיש המקורב ביותר לראש הממשלה, דרמר מילא תפקיד בהידרדרות היחסים בין וושינגטון לירושלים, כפי שהתגלתה לעיני כל בשבועות האחרונים. וזאת אף על פי שלדרמר יש יחסים תקינים עם "בן זוגו" בוושינגטון דניאל שפירו, כיום ראש מחלקת המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי ומי שעתיד לצאת בקרוב לישראל בתור השגריר האמריקאי הבא (לחלק מבעלי התפקידים הישראלים יש מקבילים בממשל שמולם הם עובדים - ט"ש).
לדברי גורמים שונים בוושינגטון, אובמה שקל ברצינות להגיע לישראל באפריל האחרון. יועציו אמרו לו שהוא צריך לדבר ישירות עם העם בישראל ולא רק דרך מסכי הטלוויזיה. אובמה התלבט ודקה לפני שהכריע סופית, הצליחו נתניהו ודרמר לבקש מיו"ר הרוב בבית הנבחרים, הרפובליקני היהודי אריק קנטור, שידאג להזמנת ראש הממשלה לנאום בישיבה משותפת של שני בתי הקונגרס. קנטור פנה לג'ון ביינר, יו"ר בית הנבחרים, שאמנם שיגר את ההזמנה המיוחלת.
נתניהו רצה להגיע לוושינגטון במקביל למועד כינוס ועידת איפא"ק, שם צפוי לו קהל אוהד ומריע, והחברים בקונגרס דאגו לזמן אותו בשבוע הנכון. אבל אז הגיע חיסול בן לאדן, הקפיץ את התמיכה בנשיא אובמה וקצת פגע לנתניהו בתוכניות. בינתיים התברר שרמת התיאום בין הבית הלבן ובין יועציו הקרובים של נתניהו רופפת למדי. יועצי הנשיא לא טרחו לעדכן את אנשי נתניהו בנוגע לתכנים המדויקים של נאום אובמה (קווי 67', כאמור) וכשאלה התבררו, כמה שעות לפני נאום הנשיא, החל בירושלים מחול מטורף של טלפונים לוושינגטון. יועצי נתניהו העדיפו לא להרים טלפון למקביליהם בבית הלבן אלא להילרי קלינטון, ראיה ברורה לחוסר התקשורת שבין הצדדים.
בעוד הבית הלבן שומר על עוינות דיפלומטית, לא נותר לדרמר אלא להיוועץ שוב עם הידידים מהימין הרפובליקני ולהדגיש בפניהם את העמדות הישראליות. ואמנם, כעבור יומיים, בנאומו של קנטור, נכללו כמה משפטי ביקורת חריפים על המסרים של הנשיא: "לישראל מגיעה ידידות אמריקאית במציאות - ולא רק ברטוריקה. האמירות וההבטחות באות והולכות. רק מעשים קובעים".
"ככה זה ביבי. הוא מוקף בדרמרים שמדברים רק עם קנטורים ומתדרכים אותם לומר כך וכך. התגובות הללו מתואמות יופי יופי", אומר אדם המכיר את הדברים מקרוב. "הבעיה עם דרמר ועם הייעוץ שהוא נותן לנתניהו היא שהוא חושב כמו רפובליקן אמריקאי. זו אפילו לא ראייה של אנשי ליכוד. הוא משקף לביבי את התמונה הפוליטית הימנית באמריקה. גם דרמר וגם ביבי, שמחזיקים מעצמם מבינים בפוליטיקה אמריקאית, לא מסוגלים לקרוא שם את המפה נכון וחוזרים על טעויות שביבי עשה בעבר מול הנשיא
כבר אחרי בחירות אמצע הקדנציה נועד נתניהו נועד עם המנהיג קנטור. בסיום הפגישה יצאה הצהרה חריגה ומוטה פוליטית, לפיה הרוב הרפובליקני החדש יהיה מעתה, תחת הנהגתו של המנהיג קנטור, "הבלם נגד הממשל" בכל מה שנוגע ליחס לישראל. נתניהו, ודרמר מאחוריו, אפשרו לקנטור לשלב אותם בתוך הקרב הפוליטי האמריקאי הפנימי.
דרמר נחשב לגורם משמעותי בליבוי המתח האישי בין נתניהו לאובמה. גורמים המכירים את מערכת היחסים בין ראש הממשלה ליועץ שלו אומרים שדרמר ראה בבחירתו של אובמה מעין תאונה היסטורית ועד לאחרונה האמין שאין לנשיא שום סיכוי להיבחר לכהונה שנייה. "דרמר היה אומר לביבי שאובמה יחלוף. שהוא לא יישאר שם תמיד", אומר גורם בכיר. ומוסיף אחר: "דרמר הוא ימני אדוק. הרבה יותר ימני מן הימנים שעבדו אצל אריק שרון או אהוד ברק. הוא ימין אידאולוגי, ניאו קונסרבטיבי אמיתי, אחד שלא היה מסכים לתמוך בהתנתקות. אצל רון זה אידאולוגי. תחושת עולם מבוססת".
כבר לפני כשנה דרמר נהג להרים טלפונים לעיתונאים בולטים מהימין האמריקאי ולתדרך אותם בקביעות. היה לו קו פתוח לנוח פולאק, ממייסדי הארגון הניאו שמרני "ועד החירום למען ישראל" וכותב קבוע במגזין "קומנטרי", ולמייקל גולדפרב, מיועציה הבכירים של שרה פיילין ובעבר יועץ התקשורת של ג'ון מקיין ופובליציסט במגזין השמרני "וויקלי סטנדרט". איתם ועם אחרים הוא קיים שיחות תדירות בניסיון לגבש תגובה לניסיונות של אובמה - להרגשתו - לבודד את ישראל וללחוץ עליה לתת ויתורים לפלסטינים בתקווה להניע את תהליך השלום.
איך הגיע דרמר למעמד שממנו הוא נהנה אצל נתניהו? תשובה אפשרית היא יכולתו להישאר מחוץ לרוב המריבות שהפריעו להתנהלותה של לשכת ראש הממשלה בשנתיים וחצי שהיא קיימת. מאז שמונה לתפקיד הצליח דרמר לא להיסחף במערבולת היחסים בין היועצים ונשאר לצדו של ביבי גם אחרי עזיבותיהם של עוזי ארד, הדובר ניר חפץ, מנהל הלשכה ארי הארו והיועץ הפוליטי שלום שלמה. "ביבי סומך על רון שלא ידליף מהפגישות", מסביר אדם המכיר היטב את הלשכה. "חוץ מזה, ראש הממשלה מזהה שדרמר הוא ביבי קטן. מתאים לביבי בכל התפיסות".
לא תמיד הצליח דרמר להלך בכזאת הצלחה בין הטיפות. "אני זוכר את הסיפור המפורסם מהנסיעה הראשונה של ביבי לוושינגטון אחרי שנבחר", מספר אדם המכיר את הלשכה. "רון נסע קודם להכין את הביקור, אבל לפני שהוא נסע, עוזי ארד התקשר לחבר'ה שלו בוושינגטון ואמר להם, אל תסגרו איתו כלום, הוא לא רציני. ובאמת הביקור הראשון היה לא מוצלח". מאז אותה נסיעה חלפו שנתיים, ועוד לפני שארד עזב את לשכת נתניהו היחסים בינו ובין דרמר השתפרו מאוד. באירוע הפרידה לארד לפני כמה שבועות, דרמר נשא דברים חמים והצליח לרגש אפילו את ארד (השבוע ארד דיבר בשבחו של דרמר, והילל את חושיו הפוליטיים ובקיאותו).
אין ספק שרעיית ראש הממשלה רוחשת לדרמר אמון וחולקת עמו אידאולוגיה דומה (מעניין לציין שגם השורד האחר בלשכה, נתן אשל, נחשב למקורב של שרה נתניהו). לא מזמן סיפרה היועצת אורית גלילי כי כתיבת הנאומים "עוברת גם דרך הבית". דרמר, אומרים מקורות המכירים את ההתנהלות בלשכה, יודע שכל הצהרה דרמטית של ראש הממשלה צריכה לקבל את אישורה של רעייתו והוא מקפיד לשמור איתה על יחסים טובים. "דרמר הוא אדם מבריק, הוא כותב את טיוטות הנאומים, והוא מאוד קרוב לנתניהו", אומר גורם מקורב. "כל מי שנמצא בסביבתו של ראש הממשלה, שרד את האישור של שרה. ברור שהיא מחבבת אותו".
למרות שכבר מזמן אינו עולה חדש, האמריקאיות של רון דרמר לא נעלמה, והיא בהחלט מסייעת לקשר עם ראש הממשלה. "נתניהו ודרמר הם ממש אותו דבר. ההבדל היחיד ביניהם זו הכיפה. כשביבי מסתכל על דרמר הוא רואה את עצמו לפני 20 שנה", אומר אדם המכיר היטב את שניהם. "הם ממש תמונת ראי האחד של השני. שניהם בקיאים בפוליטיקה האמריקאית ומרגישים בוושינגטון כמו בבית שני. זה מגיע לשיא שכאשר דרמר נפגש עם סנאטורים וחברי קונגרס בוושינגטון, הם מכנים את נתניהו בבדיחות הדעת 'הסנאטור הרפובליקני מירושלים' כאילו הוא אחד משלהם", מספר בכיר באחד הארגונים היהודיים בוושינגטון.
הדעות על אישיותו של דרמר משתנות בהתאם לדובר. יש שרואים בו איש נעים הליכות, תקשורתי ונגיש. אחרים מתארים אותו כבחור יהיר ובעל הערכה עצמית גבוהה במיוחד. אבל אף אחד לא חולק על ההערכה העצומה שרוחש לו ראש הממשלה. "אין ספק שביבי מעריץ אותו", אומר דיפלומט בכיר, "אבל לא בטוח שזה הדדי. דרמר לא מעריץ בחזרה. הוא עם ביבי בזכות האידאולוגיה ולא מתוך הערצה".
קשה להחליט אם דרמר הוא אידאולוג נוקשה או פרגמטיסט פוליטי. על דבר אחד מסכימים כמעט כולם - נתניהו ודרמר, עם כל המומחיות האמריקאית שלהם, לא קראו נכון את הבית הלבן בתחילת הדרך וגם כיום לא ברור אם הם יודעים לקרוא אותו. בן כספית דיווח ב"מעריב" כי כבר בנסיעה הראשונה של נתניהו לוושינגטון, במאי 2009, כאשר הצוותים המורחבים נועדו בבית הלבן והנשיא אובמה אמר כמה משפטים כלליים בעניין שתי המדינות, נכנס דרמר באמצע הדברים ואמר, "אדוני הנשיא, הרשה לי לחלוק עליך". בסביבתו של דרמר טוענים בתוקף כי הסיפור חסר בסיס ("פשוט לא נכון וחבל שחוזרים על זה, אין לזה שחר"), אולם גורם רשמי בוושינגטון אומר כי הדברים אכן נאמרו ומסביר כי בסיום כל פגישה עם הנשיא הצוותים מוזמנים להביע את דעתם.
ועוד דוגמה: טומי וייטור, דובר המועצה לביטחון לאומי ואחד מאנשי החוג הקרוב לנשיא, משוכנע עד היום שדרמר טפטף רעל לעיתונות בנוגע ליועציו היהודיים של אובמה (שכבר עזבו בינתיים), ראש הסגל רם עמנואל והיועץ דיוויד אקסלרוד. מקורבים מספרים שכאשר ראה וייטור פרסומים בתקשורת הישראלית ביולי 2009, בהם נכתב שנתניהו מכנה אותו ואת היועצים "יהודים ששונאים את עצמם" - אמירה הנחשבת לפוגענית במיוחד בקרב יהדות ארצות הברית - הוא התרגז וטען שדרמר הוא זה שמתדרך כך את התקשורת.
כפי שהתברר מאחד המסמכים שנחשפו על ידי ויקיליקס, דרמר עצמו הודה במערכת יחסים "רעועה וקשה בתחילתה" עם יועציו היהודים של הנשיא. הדברים המצוטטים בוויקיליקס נאמרו בדצמבר 2009, במהלך פגישה עם עוזריהם של שני סנאטורים אמריקאים שביקרו בישראל. דרמר צוטט כמי שאמר: "יש הסכמה בנוגע לנושאים רבים בין ישראל לארצות הברית, אולם כאשר מתעוררת חוסר הסכמה, התקשורת נוטה להדגיש את חוסר ההסכמה".
במאי 2010, כאשר רם עמנואל הגיע לישראל לכבוד הבר מצווה של בנו, נפגשו הוא ודרמר ביחידות כדי ליישר את ההדורים. "הם ניהלו שיחה מלב אל לב והסכימו שיהיה ערוץ ישיר בין שניהם, כדי שזה ירגיע את העניינים. הם ערכו שיחה ארוכה והגיעו להבנות איך לקדם את העבודה בין שניהם", אומר מקור אמריקאי. "במהלך החודשים הבאים, היחסים ביניהם היו טובים מאוד". עמנואל עזב את הבית הלבן זמן לא רב אחר כך, כדי להתמודד על ראשות עיריית שיקגו.
"היחסים בין רון לבית הלבן הם מצוינים", אומר שגריר ישראל בוושינגטון מייקל אורן. "אני לא מתכוון לומר שאין חילוקי דעות, אבל במישור האישי היחסים הם מאוד מקצועיים".
ועדיין, דרמר ונתניהו בעקבותיו לא קראו נכון את המפה ועשו טעויות בהתנהלות מול וושינגטון.
"לאף אחד אין מונופול על אי עשיית טעויות, במיוחד בתהליך שהוא כל כך מורכב ומסובך. אנחנו כולנו משתדלים לקרוא אחד את השני ולהבין את השני. ולכן הקשר ביני ובין רון הוא קריטי, כי יש דברים שאני רואה מוושינגטון ולא רואים אותם מישראל. צריך להבין מה מעסיק אותם שם, בוושינגטון, וגם ההפך הוא הנכון. הם לא מבינים מה מעסיק את הישראלים. במובן הזה רון הוא נכס אדיר לראש הממשלה, כי הוא מבין את הפוליטיקה האמריקאית ואת הקונגרס היטב".
במרס 2010, בשיאו של המשבר - אחרי המבוכה שנוצרה במהלך ביקורו בישראל של סגן הנשיא ג'ו ביידן, כשוועדת התכנון והבנייה בירושלים הכריזה על אישור פרויקט בנייה במזרח העיר - נסע נתניהו לבית הלבן להרגיע את הרוחות. הוא הצטייד בתרשים זרימה המוכיח שהודעות ועדת הבנייה בירושלים אינן בשליטתו. לקראת סיום הפגישה אמר אובמה לנתניהו, "תישארו בבית הלבן להמשיך להתייעץ, תקראו לי אם יש לכם משהו חדש", ועזב את חדר הישיבות כדי לאכול לבד. אחריה לא התייצבו שני האישים לצילום משותף, איתות ברור לחוסר שביעות רצונו של הנשיא. עוד בדרך חזרה לירושלים החל מחול השדים של אנשי נתניהו בניסיון לתקן את הנזק.
מצד אחד, ניסו בלשכת ראש הממשלה להסביר לעולם שהמשבר קטן, מזערי. גם חברים רבים לפעמים, לא? במגעים האישיים שבין ירושלים לוושינגטון, ניסו באמת לאחות את הקרעים. מהצד השני, לשכת ראש הממשלה, באמצעות דרמר, המשיכה לעדכן את חבורת הכותבים המשפיעים מהימין בנוגע לחומרת המצב. דרמר, אומר מקור אמריקאי, היה מתדרך את אותם כותבים "כדי להפעיל לחץ מבחוץ על הבית הלבן. מצד אחד, ישראל ניסתה לשפר את היחסים עם הנשיא החדש, ומצד שני, לשמור את הלחץ עליו מכיוון הימין, כדי שיידע שהוא לא נוהג כראוי עם ישראל".
דרמר דיבר ופולאק ועמיתיו הגיבו כמצופה. "אובמה דוחף לביבי את תהליך השלום לתוך הגרון כמו שדחף את רפורמת הבריאות", כתב אז פולאק, "אובמה מכניס את ביבי למצב בלתי אפשרי שיביא לקריסת הקואליציה שלו למרות מצב הביטחון הקשה בישראל. לאובמה יש רוגז אישי כלפי ישראל ושאיפה להרחיק בין המדינות".
עם התקשורת הישראלית דרמר לא מדבר והוא סירב להתראיין גם לכתבה זו. יש מספר מועט של התבטאויות ציבוריות שלו, באנגלית בעיקר, בעיתונות האמריקאית או בנאומי ועידת איפא"ק. באחד המקרים החריגים דלפה התבטאות שלו לעיתונאים אחרי שנתניהו שב לישראל מוושינגטון במאי 2009. ההתמקדות של התקשורת בנושא שתי המדינות, אמר אז דרמר על פי דיווח של ynet, "היא ילדותית ומטופשת". הקונספט עצמו, של שתי מדינות, אינו ילדותי ומטופש, נאלץ אחר כך להסביר. רק התמקדות התקשורת בנושא היא בעייתית. דרמר, נאמן לערכיו, היה מעדיף שהתקשורת הישראלית תתמקד בסכנה האיראנית ולא תטריד את ראש הממשלה בנושא תהליך השלום.
אחת הסיבות לקרבה הנינוחה בין נתניהו לדרמר היא העובדה ששניהם חיים ונושמים אמריקה. בנוסף שניהם חובבי היסטוריה ושניהם גדלו עם דמות אב משמעותית - אנשי ימין בעלי אידאולוגיה שורשית. אביו של דרמר, ג'יי דרמר, עשה כמה קדנציות כראש עיריית מיאמי ביץ', עד שניסה להיבחר לקונגרס וכשל. דרמר האב נפטר מהתקף לב פתאומי ב־1984 כשרון הגיע לגיל בר מצווה. גם אחיו הצעיר של דרמר, דיוויד, כיהן כראש עיריית מיאמי ביץ'. בניגוד לרון, דיוויד דרמר הוא דמוקרט, אבל כזה שנהנה מקשרים טובים בממשל של ג'ורג' וו. בוש. לפני כמה שנים סייע רון למסע הבחירות של אחיו.
"בעיניי הוא פשוט רפובליקן ממיאמי שמנסה לכוון את ראש הממשלה לכיוון שלו", אומר דיפלומט שנועד איתו בפגישות פוליטיות בישראל. "עליי הוא לא עשה רושם. לא הייתי לוקח אותו להיות העוזר שלי, כי ביסודו הוא בכלל לא ישראלי. בנשמתו ובקודים שלו הוא קודם כל יהודי אמריקאי. ובמה שנוגע לנשיא אובמה, הוא הביא לביבי דברים שעיוותו לו את תמונת המציאות. האם זה הייעוץ שראוי שראש הממשלה יקבל? אני חושב שצריך לבקש קצת יותר".
דרמר עלה לישראל מארצות הברית לפני 15 שנה. את צעדיו הראשונים בפוליטיקה עשה ב־1996 כעוזר השר נתן שרנסקי, עם הקמת מפלגת ישראל בעלייה. למרות שלא הייתה לו משיכה טבעית לנושא העלייה והוא העדיף לחשוב על ישראל כעל מקום שמאחד קבוצות ולא מבליט את השוני ביניהן - הוא הצטרף לפעילותו הפוליטית של שרנסקי אחרי שלמד להכיר אותו.
"אני אדם עם דעות שאינן מקובלות על רוב הישראלים, ואני מרגיש די בודד רוב הזמן", אומר שרנסקי, היום יו"ר הסוכנות, "ופתאום בא אדם בעל רקע אקדמי חזק והרגשתי איתו שיתוף פעולה אידאולוגי. כל מה שקרוב ללבי, בקשר בין זהות וחופש ובין החשיבות של הדמוקרטיה כתהליך במזרח התיכון, זה דבר שלא היה מקובל על ישראלים. ואז בא רון, לא סתם צעיר שהוא רק סטודנט, אלא אדם מעורב פוליטית, שיודע לכתוב, שמעורב מאוד במחשבה פוליטית אמריקאית מודרנית, ומצד שני בעל יכולת לשוחח עם דור יותר צעיר. אני נפגשתי עם המון צעירים שלא היו מסוגלים לקבל את הדעות שלי. ועם רון היה לי שיתוף פעולה אידאולוגי".
דרמר נשאר צמוד לשרנסקי גם אחרי בחירות 1999, שלאחריהן מונה שרנסקי לשר הפנים. ב־2005 התפרסם ספרם המשותף, "טיעון בזכות הדמוקרטיה". הספר, שמפרט באדיקות את החיוניות של דמוקרטיזציה לשם השגת יציבות, נקרא על ידי הנשיא ג'ורג' בוש שאימץ אותו ואף המליץ עליו בראיונות לתקשורת (דבר שנתן כמובן לספר דחיפה משמעותית במכירות). בוש מצא בספר אסמכתה רעיונית למדיניות החוץ שלו, שנסבה בחלקה על דחיפה לעריכת בחירות דמוקרטיות ברחבי המזרח התיכון.
בוש הזמין את שרנסקי לפגישה בבית הלבן, בלוויית דרמר. "ישבנו שם ובוש הזכיר את אחיו הדמוקרטי של רון. עיקר השיחה הייתה ביני ובין הנשיא ורון השתדל להיות המלווה השקט. אבל הנשיא בוש כל הזמן השתמש במונחים מעולם הספורט האמריקאי, הבייסבול, ובזה אני לא מבין כלום. מזל שהיה לי את רון, שהסביר לי למה הוא מתכוון".
אחד העקרונות הבסיסיים בספר הוא שעד שלא תושג דמוקרטיה מלאה ברשות הפלסטינית, יהיה זה בלתי אפשרי להגיע עמה להסכם שלום. על פניו זהו עיקרון נשגב שכלולה בו הדרישה לסלק את כל ביטויי ההסתה מספרי הלימוד, למגר את כל מעשי הטרור, להקים תשתיות ראויות ולערוך בחירות מסודרות. הגישה הזו מתעלמת כמובן מן הפרדוקס הקשה העולה ממנה: עד שיושג הסכם שלום, הפלסטינים חיים תחת כיבוש, ללא תנאי חיים המתקרבים לאלה של שכניהם הישראלים. מבקריו של הספר ציינו שעצם הדרישה מהם להפוך לדמוקרטים כתנאי להסכם שלום - רק מנציחה את הדיכוי שלהם.
במהלך קיץ 2000, כמה שבועות לפני קמפ דיוויד, כשנתניהו עוד היה אזרח פרטי, הוא התחיל לתכנן את חזרתו לפוליטיקה וקרא לדרמר לפגישה, שעסקה בדרכים להתחבר לציבור הבוחרים הרוסי. מאז אותה פגישה ועד היום, 11 שנים רצוף, השניים מחוברים פוליטית באופן הדוק. ב־2003, כאשר מונה נתניהו לשר האוצר בממשלתו של אריאל שרון, עבר דרמר לשמש כיועצו האסטרטגי. שנה אחר כך שלח אותו נתניהו לתפקיד הציר הכלכלי בשגירות ישראל בוושינגטון, שאותו מילא דרמר כארבע שנים.
"אני מכיר אותו היטב. הוא אדם מאוד מקצועי ומאוד רהוט", אומר ויליאם דארוף, סגן נשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. "בתקופתו בוושינגטון כנציג של משרד האוצר, הוא עסק רבות במהלכי ה'דייבסמנט', הפעילות של ישראל לעודד קרנות פנסיה גדולות לא להשקיע כספי ציבור בחברות הסוחרות עם איראן. הוא היה מאוד מעורב בנושא וגם חיפש דרכים לשלב ארגונים פרו ישראליים בפעילות הזו".
דארוף, שמכיר את דרמר גם באופן אישי, סיפר כי פרויקט חשוב נוסף שלו היה קידום האינטרסים של ישראל בתחום הפטנטים, במיוחד בנושא התרופות. "לתעשיית התרופות בארצות הברית יש לובי חזק מאוד והם לחצו על הממשל האמריקאי להטיל מגבלות על חברת טבע. מאמציהם כוונו לשימוש בחוקי הסחר כדי לדחות ככל האפשר את השלב בו טבע מתחילה למכור תרופות גנריות בשוק האמריקאי. הקהילה היהודית הייתה מעורבת במאבק הזה עם טבע גם כדי שמחירי התרופות, כמו התרופות הגנריות של טבע, יירדו עבור אנשים נזקקים. אני יודע שדרמר היה מאוד מעורב בזה. הוא אדם שיודע להתבטא היטב ומאוד מקצועי".
איך הרקע שלו משפיע על תפיסתו האידאולוגית?
"הוא גדל במשפחה פוליטית אמריקאית ולכן בקיא בפוליטיקה. הוא יודע איך עובד הראש הפוליטי. זה רק טבעי שראש הממשלה ירצה אדם כמו רון לידו, אחד שיש לו אצבע על הדופק עם הפוליטיקה האמריקאית. התגוררנו באותה השכונה, והייתי רואה אותו ב'כושר דלי' וגם בבית הכנסת 'בית שלום' בשבתות. היינו לוקחים את הילדים הקטנים ביחד ל־Torah Tots, שזו פעילות תורה עם ילדים. כשכל ההורים היו שרים במעגל עם הילדים, רון ואני היינו עומדים בצד ולא מפסיקים לדבר על ישראל, יחסי המדינות ומדיניות חוץ".
אם דרמר כל כך בקיא בפוליטיקה האמריקאית, כיצד אתה מסביר את העובדה שהוא וראש הממשלה לא ראו את הכיוון שאליו הולכים היחסים עם אובמה?
"אין לי מידע לגבי תוכן הייעוץ שהוא נתן לראש הממשלה. אני אבל חושב שהוא אדם מבריק ושראש הממשלה מרוויח מנוכחותו לידו. לגבי העתיד הפוליטי והמדיני, ראש הממשלה הוא האחראי".
אנשים שמכירים את דרמר מתקופתו בוושינגטון מספרים שהוא עבד קשה, שמיעט לדבר על עבודתו מחוץ לשגרירות ושהוא ובני משפחתו לא היו מעורבים בכלל בקהילה הישראלית המקומית. "הם היו דתיים מאוד. אדוקים. הבנים הקטנים לא הסתפרו עד גיל שלוש, הם לבשו ציציות, דבר שהיה מוזר אפילו עבור הקהילה של בית כנסת 'בית שלום', כי רוב המשפחות שם דתיות, אבל לא מגזימים עם הדתיות", מספר אדם המכיר את משפחת דרמר מהימים בוושינגטון. "אני לא זוכר שהם ניסו בכלל להיות חלק מן הקהילה המקומית. הייתה להם משפחה בפלורידה וכמעט לא ראינו אותם מעבר לשעות הגן".
במהלך סוף שבוע בו ביקר שרנסקי את בוושינגטון, קרתה לדרמר תאונה ביתית קשה. בזמן משחק עם הבנים בחצר הבית, הוא ניסה להראות לשרנסקי איך ניתן להשתעשע עם האומגה בחצר, נפל מגובה שישה מטרים, ושבר את עצם הכתף ואת עצמות הירכיים. שרנסקי וילדיו של דרמר ראו אותו נופל ומתרסק מול עיניהם. במשך זמן מה דרמר לא יכול היה ללכת, אך אחרי שיקום החלים. הפציעה פגעה באחד התחביבים שלו - ליגת הפוטבול הישראלית, שבמסגרתה שיחק בתפקיד קוורטרבק במשך שנים. מאז הפציעה הפוטבול נשאר בצד.
לרון ורודה, אשתו השנייה, יש ארבעה בנים: מיור, זאב, עזרא ואריה יהודה, שנולד ממש לאחרונה. לאירוע הברית בירושלים התייצבו נתניהו ורעייתו, החבר הקרוב שרנסקי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה איל גבאי, המזכיר צביקה האוזר ושאר בכירי הלשכה.
למרות נטייתו להישאר מאחורי הקלעים, דרמר בהחלט קנאי למעמדו והוא לא מתכוון לוותר בקלות על הקרבה הנוחה לנתניהו, גם אם זה יעלה לו בכעסם של שאר היועצים. כפי שמלמד המקרה הבא: לפני כשנה עמדו במסדרונות בניין האו"ם יועציו של נתניהו - ארד, השגריר אורן, מזכיר הממשלה צביקה האוזר ודרמר - והתווכחו ביניהם מי ייכנס לפגישה עם שגרירת ארצות הברית באו"ם, סוזאן רייס. "המריבה שם הגיעה לרמה של צעקות מבישות. עצבים עם קצף על השפתיים", מספר דיפלומט בכיר לשעבר.
בהזדמנות נוספת נפגש דרמר עם אנשי מכון מחקר אמריקאים שהגיעו לירושלים לסבב פגישות. "דרמר היה מאוד חלקלק. הכין את דבריו מראש, חייך למשמע השאלות שלנו, והשיב ממש ביובש ואפילו בחוסר הגינות, הייתי אומר", מספר אחד האורחים מארצות הברית, "אבל כשהיינו באמצע השיחה, נכנס השגריר מייקל אורן להציג את עצמו וישר ראינו שיש מתח בין שניהם. דרמר בקושי התייחס אליו ואפילו לא עצר את דבריו כדי להציג את אורן. זה היה מביך. אחד מאיתנו היה צריך לקטוע את דרמר כדי לתת לאורן יחס".
מייקל אורן אמר שלא היו דברים מעולם. "היחסים בינינו מעולים. אף פעם לא היה שום מתח ביני ובינו. אני נמצא איתו בקשר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם