עזבו אתכם מסולארי, תנו גז
אם יש דבר אחד שהפוליטיקאי הישראלי מקדש יותר מפופוליזם חברתי זה נושא אקולוגי-סביבתי, המכבה אצלו את מנגנון שיקול הדעת
הגיוני? מטורלל לחלוטין. הציבור אפילו לא היה מספיק להקים קבוצת פייסבוק עד ששרי הממשלה - חכמים כטפשים, חדים כקהים, מהירים כאיטיים - היו מתייצבים כאיש אחד נגד עיוולת מוסרית ופוליטית זו, רובין הוד הפוך שבו העשירים לוקחים מהעניים.
אולם מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון. היום מטפסת, בלי להתבייש, על שולחן הממשלה ההצעה הבאה: המדינה תערוב לתוכנית פיקדון מיוחדת בריבית צמודת מדד של 10% למשקיעים, שבבעלותם נכס עם גג בגודל 30 מטר מרובע לפחות, ותסבסד את הסקנדל על-ידי העלאת מחיר החשמל של הציבור.
מטורלל? בדיוק באותה מידה כמו ההצעה הראשונה, אלא שהפעם אף שר לא צפוי להפוך את השולחן, וזאת כי ההצעה צבועה בירוק. ואם יש דבר אחד שהפוליטיקאי הישראלי מקדש יותר מפופוליזם חברתי זה נושא אקולוגי-סביבתי, המכבה אצלו את מנגנון המידתיות ושיקול הדעת. כך הוא עשוי לא לשים לב שהחשמל הירוק יקר בערך פי 10; לא אמין בשל תלותו בגרמי שמיים; גוזל את כספם של חסרי הנכס ומזרים אותו לכיסם של בעלי הון; ומנפח סעיף הוצאה בסיסי שמשקלו היחסי עולה בעשירונים התחתונים. למה? כי זה ירוק.
ייתכן שבסופו של דבר מה שיושיע את אזרחי ישראל הוא לא ההיגיון אלא הניסיון, כי במקרה
שלפנינו אין צורך אפילו לחשוב אלא רק לפקוח את העיניים וללמוד מניסיונם של אחרים. גורמים "שלא לציטוט ושלא לייחוס" במשרד להגנת הסביבה ובמשרד התשתיות יכולים להיאחז עוד ועוד ב"מחויבות העולמית להפחתת הפליטות", ולהמשיך לנופף ב"הסכמים בינלאומיים שעליהם ישראל חתומה". אבל האמת היא שאפילו אירופה, ערש הצדקנות הירוקה, מפסיקה בהדרגה לבזבז משאבים על האופנה הסולארית.
בצרפת נקלעה חברת החשמל הציבורית לחובות והקפיאה בינואר את הקמת מתקני הפקת האנרגיה הסולארית; בספרד קוצצו באוקטובר האחרון תעריפי התעשייה הסולארית רטרואקטיבית ב-45% אחרי שהתנפחה ל-2% ממשק החשמל ואכלה 12% מסך העלויות; בריטניה הודיעה לפני כחודש על חיתוך של למעלה מ-40% בסובסידיות לתחנות סולאריות, והיד עוד נטויה. אז תעשו לנו טובה, עזבו אתכם מסולארי, ותנו גז.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם