רובי ריבלין: לאודר לא מחובר למציאות
יו"ר הכנסת התייחס לביקורתו של איש העסקים על נתניהו בעקבות חוסר ההתקדמות במו"מ: "יש כל מיני מתווכים מטעם עצמם, הוא אחד מהם"

"יש הערכה רבה לישראל, להישגיה, לכלכלתה ולדמוקרטיה שבה. אבל כשזה מגיע לניסיון הפלסטיני להביא לעצרת האו"ם החלטה על הכרה במדינה פלסטינית - קשה להם להבין מדוע אנחנו מתנגדים.
"הם שואלים איך יתכן שראש הממשלה נתניהו מכריז על תמיכה ברעיון של שתי מדינות לשני עמים אבל מתנגד להכרה במדינה פלסטינית באו"ם. לא ברור להם העניין. בכל פגישותי ניסיתי להסביר מדוע אנו עומדים בתוקף על הדרישה להכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי ומתנגדים לזכות השיבה ומדוע אנו מתנגדים לקיצורי דרך בתחום המדיני.
בשבוע שעבר תקף רון לאודר, מקורבו של נתניהו, את ראש הממשלה על חוסר ההתקדמות במשא ומתן המדיני וקרא לו לחדש את השיחות עם הפלסטינים. אתה שותף לביקורת?
"אסתי לאודר הוא בושם טוב וידוע ברבים. רון לאודר פחות ידוע. יש כל מיני מתווכים מטעם עצמם, בעיקר מבני עמנו היהודים, שמנסים להתבלט. הוא אחד מהם. עם כל הכבוד ללאודר, כדאי שיקשיב לחברי קונגרס וסנטורים מארצות הברית, בעיקר לא יהודים, שאומרים כי אם הפלסטינים יפעלו להכריז באופן חד צדדי על מדינה הסיוע שהם מקבלים מארצות הברית יופסק. אבל לאודר הדגול מטיף ליהודים. לא נראה לי שהוא מחובר למציאות.
אז אתה נותן גיבוי מלא לראש הממשלה בנושא המדיני?
"בעניין הזה בוודאי. פגשתי באירופה נציגים של רומניה ובולגריה ששמעו השבוע את נתניהו, במהלך ביקור אצלם, והם השתכנעו מדבריו בצדקת עמדתה של ישראל. אבל עמדתי שונה מעמדת ראש הממשלה לגבי הפתרון המוצע. אני בעד למצוא הסדרים בינינו לבין הפלסטינים באמצעות גבולות פתוחים ולא באמצעות שתי מדינות.
השגריר היוצא של ארצות הברית סיפר לך בפגישתכם לפני ימים אחדים על כוונת הנשיא אובמה לבקר בישראל. יש תאריך?
"העניין הזה עלה משום שאמרתי לו שלציבור הישראלי יש תחושה לא נוחה מכך שאובמה לא ביקר עד היום בישראל ולעומת זאת הוא ביקר במצרים ובטורקיה. ישראלים רבים חשים שבעיני אובמה ישראל היא נטל ולא נכס. על כך השיב לי השגריר שמדובר ברושם מוטעה ושאובמה לא רק רוצה אלא גם
"לא רציתי ללחוץ עליו יותר מדי ולא שאלתי לגבי מועד אבל אמרתי לו שאני מזמין את אובמה לנאום מעל דוכן הכנסת. כשם שנתניהו דיבר מעל ראשו של אובמה אל העם האמריקני אני מזמין את אובמה לפנות ישירות אל העם בישראל והוא הבטיח להעביר את ההזמנה.
האם לדעתך ישראל צריכה להתנצל בפני טורקיה על אירועי המשט ובכך להביא את המשבר בין שתי המדינות לסיומו?
"נשאלתי על כך שלשום בעת שהשתתפתי בפסגת קרואטיה 2011, שבה ממשתתפות מדינות יוגוסלביה לשעבר והבלקן. אמרתי שהמשט היה קריאת תגר על הסגר החוקי שמדינת ישראל הטילה על רצועת עזה. המשט ניסה למנוע ממדינת ישראל למנוע לא רק את מימוש זכותה אלא גם את חובתה כלפי אזרחיה. אמרתי ואני סבור שגם ישראל וגם הטורקים צריכים להצטער על המשט. הבעת צער הדדית כן, התנצלות לא.
בפגישותיך באירופה העלית את סוגיית גלעד שליט. בני משפחת שליט עוברים בכנסת ומחתימים ח"כים על עצומה לראש הממשלה לבצע את העסקה לשחרורו. האם בכוונתך לחתום?
"אי אפשר למתוח ביקורת על משפחת שליט במצוקתה אבל לא, לא הייתי חותם, לא רק משום שיושב ראש כנסת לא חותם על עצומות, אלא משום שגם אם הייתי חבר כנסת מן השורה לא הייתי חותם. את הלחץ צריך להפעיל לא על ממשלת ישראל אלא על החמאס ועל מדינות בעולם כדי שילחצו על החמאס לשחרר את החייל החטוף.
"עצומה כזאת רק מביאה את החמאס לחשוב שהוא יכול להגיע להישגים גדולים יותר. זו שגיאה חמורה ברמה הפרלמנטרית והלאומית. כל הפעולות הפומביות של חברי כנסת ונבחרי ציבור בעניין לא מקרבות את שחרורו של גלעד.
מדוע פסלת את הצעת החוק של ח"כ אחמד טיבי לשלול תקציבים ממוסדות וגופים שמתכחשים לנכבה?
"ח"כ טיבי מבקש להתגרות בנו בנושא רגיש. האסון הפלסטיני של 48' שולל את המוסריות של מדינת ישראל. את יום הנכבה הם מציינים לא על יום נפילת חירבת חיזעה או הקסטל אלא על יום הקמת המדינה. פרוש הדבר שמדינת ישראל היא בעיניהם הסיבה לאסון שהתרגש עליהם. הם רואים בעצם הקמת המדינה אסון. חוק כזה לא ראוי שיונח על שולחן הכנסת. אני כיהודי וכציוני לא יכול לקבל חוק כזה.
הרוחות בכנסת סוערות לקראת ההצבעה מחר על "חוק החרם" שמצטרף, בעיני השמאל לפחות, לשורה ארוכה של מה שהם מכנים "הצעות חוק גזעניות". מה דעתך על החוק?
"אין לי ספק שבכנסת ה-18 יש תופעה קשה ביותר של העלאת הצעות חוק בנושאים שנויים במחלוקת לטובת אינטרסים פוליטיים. מקריבים את האינטרסים של מדינת ישראל על מזבח הפוליטיקה גם מימין וגם משמאל.
"אני מבין את הצורך שלנו להתגונן בפני חרמות. אני מאמין בהדברות ובהכרעה דמוקרטית ולא הייתי משתמש בכלים פרוצדורליים כדי לסתום פיות. החקיקה הזאת לפחות באה לתת מענה לתופעה שהופכת יותר ויותר חמורה של שלילת קיומנו אבל אני שמח שמיתנו אותה. אין לי כוונה לתמוך בהצעת החוק. לא אצביע נגד אך גם לא אצביע בעד. לא צריך לעשות שימוש בחקיקה לצורך הקצנת עמדות פוליטיות. גם בשעות קשות צריך לשמור על אופיה הדמוקרטי של המדינה ולהקפיד על קלה כחמורה.
ומה עמדתך בויכוח בנושא קיצור שבוע העבודה? אתה מצדד בעמדת סילבן שלום?
"אני מכבד את מגיש ההצעה אבל אני לא בטוח שהיא טובה".
גיל:72. מגורים: ירושלים. מצב משפחתי: נשוי, אב לארבעה, סבא לשבעה נכדים. השכלה: עו"ד במקצועו. מכהן תקופת כהונה שניה כיו"ר הכנסת.