עתירה נגד "חוק החרם": פגיעה קשה בחופש הביטוי
תנועת "גוש שלום" ופעיל השמאל אורי אבנרי טוענים בעתירתם לבג"ץ כי החוק שאושר אמש בכנסת פוגע בעקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה. "נדבך נוסף של ניסיון הרוב הפרלמנטרי להשתיק כל ביקורת כנגד הממשלה ולמנוע שיח פוליטי פתוח", הדגישו. החרם, לטענתם, הוא כלי לגיטימי בשיח הדמוקרטי שאסור להגבילו
- תגובה לחוק החרם: קריאה להחרים מוצרים מההתנחלויות

למרות שהחוק חל על כל קריאה לחרם, הן מימין והן משמאל, בעתירה נטען ש"השתקת קולו א-פריורי של צד אחד על ידי צד אחר, מהווה פגיעה ממשית בחופש הביטוי וסממן ברור להיחלשותו של המשטר הדמוקרטי".
בגוש שלום טוענים עוד, כי חוק החרם אינו חוקתי שכן הוא פוגע פגיעה קשה בחופש הביטוי ובזכות לשוויון, שהן זכויות יסוד של אזרחי מדינת ישראל, פגיעה שאינה מידתית ואינה למטרה ראויה, כפי שנדרש מחוקי היסוד המגנים על זכויות אלו.
טענה נוספת היא לפגיעה בחופש העיסוק של חברות, שכן החוק יגרום לטשטוש ההבדל בין מוצרים המיוצרים בישראל לאלו שבשטחים. "חברות המעניינות לפרוץ לשווקים בחו"ל להגדיל את תפוצתן, ישראליות והכנסותיהן, עשויות להידרש ולהתחייב כי הן אינן מייצרות או רוכשות מוצרים מן השטחים ואינן פועלות בהם. סעיף 4 לחוק החרם יביא לכך כי יימנעו מהן הטבות כלכליות משמעותיות מצידה של המדינה".
החרם, טוענים עוד העותרים, הוא כלי לגיטימי
הלילה, זמן קצר לאחר שעבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית "חוק החרם", הודיעו ארגוני זכויות אדם כי יעתרו נגד "חוק החרם" לבג"ץ וידרשו לבטלו לאלתר משום שהוא פוגע בחופש הביטוי ומנוגד למשפט הבינלאומי. "זהו יום היסטורי בו כנסת ישראל הפכה ממייצג העם למשטרת המחשבות הלאומית", אמרו בתנועת שלום עכשיו.
על הארגונים שהודיעו כי יעתרו לבג"ץ נמנים עדאלה, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, רופאים לזכויות אדם וקואליציית נשים לשלום.
"מדובר בחוק לא חוקתי המגביל את חופש הביטוי הפוליטי ומנוגד למשפט הבינלאומי", טוענים הארגונים, "הוא פוגע בעקרון השוויון בהיותו מנסה להגן על עמדה פוליטית אחת בעודו מגביל עמדות אחרות".
עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, אמר לאחר אישור החוק בכנסת: "אנו רואים שוב כיצד כנסת ישראל מנסה לקדם חוקים שלא עומדים בקנה אחד עם הדין והתקנות הבינלאומיות. לא רק שהיא מנסה להשתיק את המחאה נגד הכיבוש – היא גם מנסה לכפות על קורבנות ומתנגדי הכיבוש לשתף איתו פעולה ואף לתמוך בו אקטיבית".
"זה לא עומד בשום קריטריון של משפט בינלאומי", הוסיף ג'בארין, "ואנו מאמינים שזה גם לא יקבל את אישורו של בית המשפט העליון. לא ייתכן כי החוק יגדיר חרם אחד כבלתי חוקי ומחייב בעונש ואילו חרם אחר – נגד חברה מסחרית או תאגיד כלשהוא – כלגיטימי".
