היישוב ברקן שב להיות "בית אב"א" אחימאיר
30 שנה אחרי שהתושבים ביישוב ברקן בשומרון סרבו לקרוא לו על שם המנהיג הרוויזיוניסטי, הוחלט כעת לקרוא לשכונה חדשה על שמו

כשוועדת השמות הממשלתית החליטה לפני כשלושים שנה כי היישוב החילוני החדש שנבנה מעל כביש חוצה שומרון, סמוך לאריאל, ייקרא "בית אבא" על שמו של אחימאיר, חלה התרעמות בקרב המתנחלים. חלק מהם לא ראו באור חיובי את אחימאיר, שהיה אחד האידיאולוגים של תנועת בית"ר. כך, מיד לאחר הקמת היישוב, פנתה קבוצת המייסדים לוועדת השמות הממשלתית וביקשה לשנות את שם היישוב ל"ברקן", וכך היה.
חבר הכנסת לשעבר, יוסי אחימאיר, בנו של אב"א, שיחזר השבוע: "הם ניגשו לוועדה עם תירוצים שונים. אמרו ש'בית אבא זה שם זקן'. שאלתי אותם, 'מה תגידו על כפר סבא, אולי גם את השם הזה נשנה?' והם לא ידעו מה לענות.
"האמת היא שהקשר לשם של אבא שלי הפחיד אותם והם רצו לברוח ממנו. אמרתי לוועדת השמות שאם התושבים לא מקבלים את השם באהבה ובכבוד, אז לא צריך, ושיבושם להם עם השם ברקן". מאז, מספר אחימאיר המשמש כמנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, נותק הקשר בין המשפחה הזועמת והיישוב, בו מתגוררות כיום 380 משפחות.
במועצה האזורית שומרון פועלת בשנים האחרונות יחידה אסטרטגית שתפקידה להביא לסיורים בשטח כמה שיותר מעצבי דעת קהל ואנשי תקשורת. לפני כחצי שנה הזמין יוסי דגן, ראש היחידה, את העיתונאי יעקב אחימאיר, בנו השני של אב"א אחימאיר, להגיע לאחד מאותם סיורים בשומרון.
"הסיור עובר גם ביישוב ברקן", סיפר השבוע ראש מועצת שומרון גרשון מסיקה. "כשהגענו לתצפית לעבר הים, יעקב נעמד מעל השלט שבו כתוב 'ברקן - לשעבר בית אב"א'. ראינו שהוא מתרגש ודיברנו על שינוי השם".
לאחר הסיור החליטו מסיקה ונטלי הרשקוביץ, תושבת ברקן שהעבירה את הסיור, לפנות למזכירות היישוב ולבדוק מה אפשר לעשות כדי להקל על תחושתה של משפחת אחימאיר. כשחברי המזכירות, שהתחלפו כמובן בשלושים השנה שעברו מאז הקמת היישוב, שמעו את הסיפור, הם החליטו לתקן את העוול ההיסטורי.
מזכירות
ביום חמישי התקיימו חגיגות יום ההולדת השלושים של ברקן, והוסר הלוט מעל שלט שכונת בית אב"א. יוסי אחימאיר לא היה יכול להגיע לטקס בגלל התחייבויות קודמות, אולם אחיו יעקב ונציגות נוספת של המשפחה הגיעה.
"אני מאוד מאוד נרגש מהמעמד הזה", אמר יעקב, "כתריסר ערים בישראל קראו רחובות על שמו של אבי שנאבק על כל חלקי ארץ ישראל מול המנדט הבריטי, אז קל וחומר ומן הראוי שכך יהיה גם בשומרון".
"כף רגלי לא דרכה שם במשך שלושים שנה", סיכם יוסי אחימאיר, "אבל אם הייתי פנוי, בוודאי שהייתי בא לטקס. היה לי טעם מר אבל הם החליטו לתקן את המעוות ואני מברך על כך. צריך לשכוח ולסלוח".