הצעת חוק תביא לסוף החסינות לטוקבקיסטים
לידיעת הטוקבקיסטים: הצעת חוק ממשלתית קובעת כי בית המשפט יוכל לחשוף זהות של מגיבים שפרסמו לשון הרע והפרו פרטיות או זכויות יוצרים
להסתתר מאחורי האנונימיות? צילום המחשה: sxc
לפי ההצעה, אדם שנפגע מפרסום בעולם הווירטואלי, יוכל לפנות לבית המשפט ולבקש להסיר את אנונימיות הגולש כדי שיוכל לתבוע אותו. בית המשפט יורה על מסירת שמו המלא של הגולש, כתובתו ומספר תעודת הזהות שלו, אם "קיים חשש ממשי, בהתבסס על ראיות לכאורה" שהציג המבקש, לכך שתוכן הפרסום מהווה עוולה כלפיו. תנאי סף שני שעל המבקש לעמוד בו הוא ש"קיימים סיכויים שהתביעה תוכרע לטובת המבקש".
תנאי הסף המעט נוקשים נועדו להבטיח את רצינות התביעה ולהסיר ככל האפשר תביעות קנטרניות או כאלו שמניעיהן אינם טהורים ונועדו רק "לחסל חשבונות".
האינטרנט הוא שטח הפקר במשפט הישראלי, שכן החוק כמעט שאינו מתייחס אליו. הצעות חוק פרטיות שביקשו להסדיר את הנושא לא קרמו עור וגידים ובתי משפט השלום והמחוזי נתנו במשך השנים עשרות החלטות שבהן הורו על חשיפת פרטי גולשים שפרסמו לשון הרע או הפרו זכויות יוצרים.
אלא שבמרץ 2010 הפתיע בית המשפט העליון, ובפסיקה שנויה במחלוקת קבע בדעת רוב כי בתי המשפט כלל אינם מוסמכים להורות על חשיפת זהות גולש, בהיעדר הסמכה לכך בחוק. השופטים קראו לכנסת להסדיר את הנושא.
שיח חופשי באינטרנט
וכך קרה שבמציאות בה האינטרנט מבקש לשמש כיכר העיר המודרנית, המדיום העיקרי בו מתנהל השיח הציבורי הפך דווקא לעיר מקלט עבור מבצעי העוולות השונות - והכל בחסות בית המשפט העליון. מאז פסק הדין נאלצו בתי המשפט לדחות עשרות בקשות להסרת המסכות מפניהם של המשמיצים, הפוגעים בפרטיות וגם מפרי זכויות היוצרים.
טיוטת החוק יוצרת כעת את המסלול לבקשות לחשיפת זהות גולש ומאמצת למעשה את עמדת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין באשר לתנאי הסף. במסירת פרטי הגולש יחויבו "ספקי שירות", שהוגדרו במכוון באופן רחב כדי לכלול ספקיות אינטרנט ובעלי אתרים לרבות אתרי חדשות, בלוגים, פורומים וכדומה.
כדי
לאפשר שיח חופשי באינטרנט ולאור הזכות לפרטיות ולחופש ביטוי, תיקבע חובת סודיות שתאסור על ספקי השירות למסור פרטים מזהים על הגולשים, למעט כתובת IP שהיא נתון טכנולוגי המאפשר איתור של מחשב או רשת מחשבים מהם הועלה תוכן לרשת.
ספק השירות שקיבל בקשה לחשיפת זהות גולש, יודיע על כך מיידית לגולש, שיוכל מצדו להגיש לבית המשפט בקשת התנגדות לחשיפת זהותו, אך טענותיו יוגבלו לכאלו שאינן דורשות את זיהויו. כך למשל, הוא יוכל לטעון שהפרסום אינו לשון הרע כלל או שזכות היוצרים שהופרה אינה שייכת למבקש, אולם הוא לא יוכל לטעון שידוע לו מידיעה אישית שתוכן הפרסום הוא אמת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם