רוצח הפלסטינים ביקש עזרה מהח"כית ממרצ
עמי פופר, שבשנת 1990 רצח 7 פלסטינים, פצע 11 נוספים, ונדון למאסר עולם, פנה לח"כ גלאון שתסייע לו בקבלת חנינה שהגיש לנשיא פרס
עמי פופר, "נהפכתי מפרא אדם לאדם".
"שמי עמי פופר ואני מרצה עונש של מאסר עולם (40 שנה) מזה כ-21 שנה. אני פונה אליך מקירות ליבי, בשמי ובשם ילדי היתומים והורי המבוגרים, להפעיל בכל דרך שתראה בעיניך את השפעתך ותמיכתך אצל כבוד הנשיא מר שמעון פרס בעבור שחרורי המוקדם, למען נוכל לשקם את חיי ואת חיי בני משפחתי", כתב הרוצח.
במכתב ששלח לנשיא המדינה שמעון פרס הוא כתב: "שמי חזקיהו עמי בן רחל וחיים פופר אסיר בכלא מעשיהו כבר 21 שנה. הנני פונה אל כבודו מתוך כאבי העצום והמתמשך, מכל תלאות החיים שפקדוני מבין סורג ובריח ומפנה אליך מכתב זה היוצא מתוך חדרי ליבי וסהדי במרומים שכל אשר ייכתב על גבי דפים אלו, יגיעו לאוזן קשבת ולב רחמן ולמקום שבו אכן זעקת החרטה והרצון לסליחה ומחילה באמת ובתמים תישמע.
"הנני מודע לגודל מעשיי הנפשעים אשר לא יעשו, אכלוני הרהורי גועל, חרטה, בושה וכלימה במעשיי. מיום כניסתי לכלא, גורלי לא שפר עליי וכאמור מלבד קשיי המאסר, שאלו קשיים שאינני מאחל לאף בן אנוש, נוספו לי צרות איומות על צרתי, והקשה והאיומה".
"חיי לא חיים"
"ב-17.01.07 בעת אחת מחופשותיי מהכלא", המשיך פופר במכתבו, "נסענו אשתי עליה השלום ושלושת בניי ואנכי בכביש הערבה ושם לאחר תאונת דרכים מחרידה נהרס וחרב עליי עולמי. ויגון נוסף על יגוני ואשתי אשת נעוריי ובני בן זקוניי נהרגו בזאת התאונה. שני בניי הנוספים נפגעו אף הם בתאונה ופונו לבתי חולים ונזקקו לטיפולים רפואיים ארוכים.
ח"כ גלאון, "יש למצות את הדין עם רוצחים" צילום: פלאש 90
"ואנא עבדא אף הובלתי לבית החולים במצב קשה ונזקקתי לניתוח וטיפולים רפואיים ומאז חיי לא חיים. אין בי שמחה, קברתי אישה וילד, נהפכתי אדם חולה, שברים בכל חלקי גופי, לא מתפקד כראוי, נתון לחסדי הרופאים ולתרופתם, והגם שבריאותי מעט שפרה עליי דמות אשתי ובני עליהם השלום לנגד עיני. הצער האישי שלי תהומי, כאבי עצום, הן פיסי והן נפשי ונוסף על כן, הם שני בניי שעליי לדאוג להם, לגדלם ולחנכם בתוך הטראומה העצומה שעברנו ומתוך סורג ובריח".
בתשובה כתבה גלאון לעמי פופר: "אינני יכולה להיענות לבקשתך להשגת חנינה מנשיא המדינה. עמדתי העקרונית היא, שיש למצות את הדין עם רוצחים בכלל ועם רוצחים על רקע
לאומני וגזעני בפרט. אמנם גם רוצח זכאי לזכויות ולהקלות שמעניק לו החוק מטעמים הומניטריים ואחרים, אך אלו כבר ניתנו לך בדין על ידי ועדת השחרורים שהוסמכה לכך. אינני סבורה, שפוליטיקאים צריכים להתערב בכדי להקל בדינם של רוצחים".
ב-20 במאי 1990 רצח פופר שבעה פלסטינים מרצועת עזה ופצע 11 בשעה שהמתינו לעבודה בצומת גן הוורדים בעיר מגוריו ראשון לציון. את הרצח ביצע באמצעות רובה גליל שגנב מאחיו החייל. פופר נעצר בו ביום וטען תחילה שהמניע הוא חברתו שעזבה אותו. אחר כך טען שבגיל 13 נאנס על ידי ערבי וביקש לנקום. בית המשפט הרשיע אותו ברצח ודן אותו לשבעה מאסרי עולם מצטברים ועוד עשרים שנה חופפות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם