טיבי עתר נגד פסילת חוק הנכבה ההפוך
הח"כ עתר לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת ריבלין בדרישה שינמק מדוע נמנע ממנו להעלות להצבעה את ההצעה השוללת תקציבים ממכחישי יום הנכבה
בהצעה, שעוררה התנגדות בנשיאות הכנסת המורכבת מיושב ראש הכנסת וסגניו, ביקש ח"כ טיבי לקבוע כי המדינה תשלול תקציבים מכל מי שיכחיש את הנכבה. מדובר בעצם בתמונת מראה של "חוק הנכבה" של ח"כ אלכס מילר, שאושר בכנסת, והשולל תקציבים מכל מי שמציין ביום העצמאות את יום הנכבה.
יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, שהיה בין המתנגדים לאישור הנחת ההצעה על שולחן הכנסת, הסביר את פסילת ההצעה: "אנחנו מתבקשים היום להכריע בסוגיה שהיא אינה שאלה משפטית טהורה אלא שאלה מעורבת של משפט ועובדות. מדובר בהכרעה לא פשוטה ועל אף הכבוד שאני רוחש ליועץ המשפטי לכנסת ולהמלצותיו, יש רגעים שבהם חייבים להכריע לפי צו המצפון. העובדות המדברות בנכבה כאסון למעשה שוללות את ישראל כמדינה יהודית.
"הצעת החוק רואה במדינת ישראל את הסיבה לאסון הפלסטיני. לפיכך, אם הנכבה היא אסון הרי שהקמת מדינת ישראל היא אסון. לפלסטינים אכן נגרם אסון כבד אותו המיטו עליהם מנהיגיהם, אך לא הקמת מדינת ישראל היא הסיבה לכך. הצעת החוק הזו יש בה התרסה ברורה והתגרות במדינת ישראל ולכן לא יכירנה מקומה על שולחן
ח"כ טיבי טוען באמצעות בא כוחו כי החלטת יושב ראש הכנסת ונשיאות הכנסת הנה בלתי סבירה באופן קיצוני. הנשיאות קבעה כי הצעת החוק של ח"כ טיבי שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי ולכן אינה ראויה להיות מונחת על שולחן הכנסת, ואילו ח"כ טיבי טוען בעתירתו כי ההחלטה מהווה חריגה מסמכות באופן קיצוני ביותר.
בין היתר, מסתמכת עתירתו של ח"כ טיבי על קביעתו של היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, שהמליץ לנשיאות שלא לפסול את הצעת החוק, על אף היותה גבולית. היועץ העריך כי "ספק אם החלטת הנשיאות שלא לאשר את הנחת הצעת החוק תעמוד במבחן בג"ץ, זאת בשל מדיניותו העקבית של בג"ץ לפרש בצמצום הוראות הפוגעות בחופש הביטוי ובפעילותם הפרלמנטרית והפוליטית של חברי הכנסת".
ח"כ טיבי מסביר בעתירתו כי הוא מודע שאין כל סיכוי שהצעת החוק תאושר בכנסת באם תובא להצבעה בפני המליאה. עם זאת, הוא רואה בהעלאתה לדיון כחלק מהותי של תפקידו כחבר כנסת ונבחר ציבור.
"ח"כ טיבי רואה בהעלאת נושא הנכבה והנרטיב ההיסטורי של בוחריו אתגור של השיח הדומיננטי של הרוב בישראל המתכחש כיום לנרטיב של הנכבה, שהינו תנאי הכרחי בתהליך ההיסטורי השואף הן לקידום הכרה רשמית בעתיד בנרטיב זה והן למען קידום פיוס היסטורי בין שני העמים", נאמר בעתירה.
בהקשר זה מביא ח"כ טיבי דוגמאות ממאבקם של עמים ילידים כמו האינדיאנים בארצות הברית, האבוריג'ינים באוסטרליה והמאורים בניו זילנד, שהתייחסו למדינות החדשות שהוקמו על אדמתם כאל אסון שגרם להם עוול היסטורי אך מאבקם העיקש הביא לאחר תקופה ארוכה להכרה בעוול שנגרם להם, דבר שהיווה בסיס לפיוס היסטורי.
"המהלכים שהביאו לפיוס היסטורי כללו מאבק מתמיד של העמים הילידים או קבוצות המיעוט להכרה בנרטיב ההיסטורי שלהם ובפרט בדבר העוול שנגרם להם. בלא הכרה כזו לא היה ניתן לקדם את שוויונם ולהתייחס אליהם בכבוד, שהרי אין שוויון קיבוצי בלא הכרה רשמית בשונות התרבותית והחברתית", טוען ח"כ טיבי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם