ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אפשר להירגע: נתניהו לא יפטר את שטייניץ

מי שמאמין לספין לפיו שר האוצר בדרך הביתה, טועה בגדול. הדחה שלו עכשיו פירושה הודאה פומבית של נתניהו שנכשל כישלון חרוץ

אפשר להירגע, או להיבהל, ראש הממשלה לא מתכוון להחליף את שר האוצר בעת הזו. מצד שני, ההתקהלות הקניבלית סביב גופתו הפוליטית של יובל שטייניץ מסיחה את לבם של ההמונים, ולו ליום או שניים. גם זה משהו.

כשנתניהו קרא לשרים אתמול "לתת כתף ולהכנס מתחת לאלונקה", הוא שכח לספר להם ששטייניץ הפצוע מונח עליה. אחת הבעיות עם שטייניץ היא שהוא לא הצליח לתפוס נפח ציבורי כזה, שהחלפתו תעורר זעזוע ותרצה את ההמונים.

נתניהו הכריז על עצמו כ"שר על" לענייני כלכלה בתחילת הקדנציה, ולכן אין פלא שעכשיו הוא נאלץ לראות איך הביקורת מדלגת ישר אליו, בלי להתעכב אצל שטייניץ. ההמונים בככר המוזיאון שלשום קראו לביבי להתפטר, לא לשטייניץ.

יש עוד משהו קטן: שטייניץ לא אשם. לא הוא המציא את המצב אליו נקלענו. מדובר בהזנחה של יותר מממשלה אחת, או שתיים. מדובר בתפיסת עולם, במדיניות, לא שטייניץ המציא אותה. הזכיון שייך כולו לנתניהו. וירוס ההפרטה, פרי מוחו הקודח, הפך למגיפה.

תחת נתניהו הפריטה המדינה הזו את עצמה לדעת, ללא אבחנה. הידעתם שגם את מוסד "אחות בית הספר" הפריטו, ועכשיו מתפלאים כשאחוז החיסונים של ילדי ישראל יורד במהירות לעבר הקו האדום? אחרי הנסיון להפריט את בתי הסוהר (שטורפד על ידי בג"צ), מנסים עכשיו להפריט את הרשות לשיקום האסיר. ואין פוצה פה ומצפצף.

יובל שטייניץ, בסך הכל, הוא שר אוצר לא רע. הוא מוכשר, הוא ישר, יש בו הגינות פוצית כזו, שמכבדת את בעליה כמעט בכל מקום על פני הגלובוס, חוץ מהשדה הפוליטי. הבעיה שלו היא חוסר ביטחון עצמי, והיא גורמת לו להיסחף מדי פעם ולהלל את עצמו לדעת.

בטיימינג עלוב במיוחד נקלע שטייניץ לא מזמן לאירוע פוליטי שבו הוא צוטט כמי שלוקח קרדיט מלא על כל המהלכים הכלכליים באשר הם ("אני מתווה את המדיניות, ביבי עוזר לבצע"), רבע שעה לפני שמחאת הדיור התפוצצה וכולם החלו לחפש את האחראים.

אנשי נתניהו, שכמעט התפלצו מכעס אחרי האירוע ההוא, אמרו לעצמם עכשיו שטוב,

אם אתה כזה גאון, וכל כך אחראי, אז בוא תזיע קצת במקום ביבי. הבעיה היא ששטייניץ לא מזיע במקום ביבי, הוא מזיע עם ביבי.

פעם, לפני 14 שנה, ידע נתניהו איך להפטר משרי אוצר. אפשר לשאול את דן מרידור. ליד נתניהו הסתובב אז אופרייטור פוליטי אכזר וממוקד, אביגדור ליברמן שמו, כל מה שהיה צריך לעשות זה להמציא משבר הזוי (סביב "האלכסון", אם אתם זוכרים), להדליף כמה הדלפות נגד מרידור ולתת לו להבין וללכת הביתה לבד. מרידור הלך הביתה, נוקם ונוטר, ולא נרגע עד שגם ביבי הלך הביתה, שנתיים אחר כך. בינתיים שניהם חזרו. היום, זמנים אחרים לגמרי.

האנשים שסובבים את נתניהו לא יודעים לבצע מהלכים פוליטיים אמיתיים, לשכתו לא מסוגלת להדיח זבוב בלי לשבור את כל העצמות (של עצמה) ולכן מי שהוציא את הספין לפיו שטייניץ בדרך הביתה אתמול, הצליח בקושי לסכסך בין הצדדים המסוכסכים בלאו הכי.

הוא גם דחה את החלפתו של שטייניץ, אם היתה על הפרק, כי נתניהו נאלץ לפרסם הודעת הכחשה גורפת. אפילו לשכת ראש הממשלה, שלא מהססת להכחיש אמיתות מוחלטות מפעם לפעם, לא תוכל להתעלם מהמציאות החדשה שנוצרה. גם ספינים צריך לדעת איך, ומתי, להפריח.

הדחה של שטייניץ עכשיו פירושה הודאה והודעה פומבית של נתניהו שנכשל כשלון חרוץ. מעשה כזה עושים רק כמוצא אחרון, רגע לפני הריסוק. נתניהו לא נמצא במצב הזה עכשיו. תכנית המגירה שלו היא להציג את משה כחלון כמועמד הליכוד לשר האוצר ערב הבחירות הבאות.

נתניהו מקווה מאוד שהוא לא נמצא היום ערב הבחירות הבאות. אגב כחלון, שהוזמן לדיון על הדיור אצל נתניהו אתמול, העדיף לא להגיע. הוא, לפחות, מבין ומרגיש שבאמת אין צורך להשפיל עוד את שר האוצר. גם אין בשביל מה.

בנימין נתניהו בלחץ. אנשיו, במקום להרגיע, לחשוף אותו רק להחלטות המקרו החשובות באמת, לבודד אותו מהרעשים החיצוניים ולסייע לו להבין את התמונה האסטרטגית, גוררים אותו לאין ספור דיונים מרתוניים משמימים ומיותרים על מחירי גבינה, בירוקרטיה במינהל מקרקעי ישראל, וסחבת במשרד הפנים. כפי שנכתב כאן כבר רבבת פעמים לפחות, סביבת ראש הממשלה ויכולת הניהול שלה עלובות כל כך עד כי כל משבר מזדמן, כמו הנוכחי, מקבל מימדים קיומיים כהרף עין.

נכון לאתמול בערב, העריכו בסביבת נתניהו שמחאת הדיור עברה את שיאה ומכאן תבוא הדעיכה. אגב, יכול להיות שהם צודקים. הסטודנטים, בהנהגתו של איציק שמולי, מושכים לכיוון פרגמטי וענייני בעוד שאר המעורבים לוקחים חזק שמאלה, לכיוון הפוליטי. יכול להיות שזה יתפורר מתישהו, ויכול להיות שלא. מה שבטוח זה שכולם בלחץ, וכל השחקנים הפוליטיים מתקוטטים במאמץ לנסות לגזור לעצמם משהו מתוך המהומה.

בעניין הזה פעיל במיוחד יו"ר ש"ס, אלי ישי, שניהל אתמול שיחה ארוכה מאוד עם נשיא המדינה שמעון פרס, סביב הרעיון להקים ממשלת אחדות מיד. למה? כדי לפתור את המשבר הכלכלי והמחאה בכוחות משותפים, ועל הדרך גם להגיע למשבר המדיני בספטמבר מאוחדים. טיקט מנצח, על פי ישי. הוא שוחח על זה גם עם נתניהו (בשבוע שעבר), ואפילו עם הכלה, הלא היא ציפי ליבני (בשיחה שארכה כעשר דקות ביום שני האחרון, במבואה שמאחורי מליאת הכנסת).

ישי אמר לליבני שש"ס מוכנה ל"סבב תיקים" בממשלה אם קדימה תיכנס. ליבני אמרה לו שאין לה שום כוונה כזאת ושהוא צריך להביט בעצמו במראה ולמצוא שם את האחראי המרכזי למצב שנוצר.

מישהו שחשוף למגעים השקטים סביב הנושא הזה אמר אתמול שהסיכוי שקדימה תלך במצב הנוכחי לממשלת אחדות אפסי. עד עכשיו לא היתה לה שום סיבה לקבל על עצמה את הברוך המדיני בספטמבר, מעכשיו גם אין לה שום סיבה לקבל על עצמה את משבר הדיור ומחאת הצרכנים (קוטג' וכו') של יולי אוגוסט. אלה התבשילים של נתניהו והוא מוזמן לאכול אותם לבד.