אחרי 70 שנה: הוקרה ללוחמי גטו ורשה
מורדי הגטו קיבלו לראשונה אות הוקרה מהמדינה למרות שרבים מהם כבר אינם בין החיים: "שנים אחרי המרד תהינו למה איש לא מכיר בנו"

ריבלין העלה על נס את ההתנגדות היהודית לנאצים: "אני חושש שאת הגבורה זכרנו, אך את הגיבורים שכחנו. מרד גטו ורשה הפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית לנאצים, אך לא היה זה המרד היחידי או צורת ההתנגדות היחידה. ההתנגדות היהודית לבשה אינספור צורות: התקפית וסבילה, של אלו שלחמו ושל אלו שהסתתרו, של בעלי זקנים ופאות, נגנים, רופאים, סופרים ובעלי מלאכה".
יו"ר הכנסת שיבח את יוזמתו של ח"כ אורי אורבך להענקת אותות הוקרה והערכה ללוחמי גטו ורשה, והודה על הזכות שנפלה בחלקו "לעמוד במחיצתם של אחרוני הגיבורים ובני משפחותיהם".
בפנייתו ללוחמים אמר ריבלין: "רבים מהלוחמים הפכו לבוניה של הארץ הזאת. לוחמי הגטאות הצטרפו באופן ישיר למערכות ישראל. במו ידיכם טיפחתם את הארץ
בין מקבלי תעודות הכבוד היו מארק אדלמן ז"ל, ממנהיגי המרד שנפטר לפני כשנה בפולין וכן צביה ואנטק צוקרמן, מהבולטים במורדים, שהיו בין מקימי קיבוץ לוחמי הגטאות. את התעודות קיבל בשמם בנם. בשם המורדים אמרה דברי תודה קצרים הגברת ז'יטה הרטמן, שהיתה בגטו בין לוחמי אצ"י, ארגון צבאי יהודי.
אחד מאחרוני הלוחמים של הגטו, שמחה קאז'יק רותם, החרים את האירוע. לדבריו, חלק מהאנשים שקיבלו היום תעודה לא נמנו על מורדי הגטו. "אם הייתי בא לטקס הייתי נותן הכשר לכך שאנשים שלא לחמו מקבלים תעודות הוקרה", הסביר.
נציגת משפחות הלוחמים, רוחי נרקיס, תארה בדבריה את תחושות הלוחמים האחרונים ומשפחותיהם: "קאז'יק לא הגיע היום מתוך מחאה. הוא מוחה על כך שבעצם 68 שנים אחרי המרד לא הוענקה למורדים ההוקרה הראויה, אך אני מודה מקרב לב למי שהרים בכל זאת את הכפפה.
"כל נספי השואה היו גיבורים אבל היה אירועי סימבולי אחד של נוער שיצא ללחום ולהגן על כבוד העם היהודי. מי שלחם יודע שלחם, מי שלא לחם יודע בדיוק מה עשה. הרבה שנים אחרי המרד התהלכה בקרב רבים התחושה איך זה שיש מדינה ומוסדות ואף אחד לא מכיר בנו. זאת המחאה וגם התודה גם אם מאוחר מדי", אמרה נרקיס.