הבליץ בלונדון: מה גרם להתפרצות בטוטנהאם?
מותו של צעיר שחור מירי של שוטרים שחרר קיטור בקרב התושבים בצפון העיר, שכבר שנים חשים ניכור וקיפוח. הם מאיימים שזו רק ההקדמה
לטאשה ולמשפחתה היה מזל. תפילותיה נענו וכוחות משטרה הצליחו לפרוץ לבניין בו היא מתגוררת, ברחוב היי רואד, רק לפני שלהבות עשן וגנגסטרים צעירים איימו לבזוז ולהחריב את כל תכולתו. הבניין של טאשה ניצל אבל, למשפחות אחרות היה הרבה פחות מזל. האירועים האלימים שהתחוללו שלשום בלילה בשכונת טוטנהאם שבצפון לונדון החריבו כמעט שכונה שלמה.
רעולי פנים מתפרעים בטוטנהאם. צילום: אי-פי
"תסתכל מה קרה בכל הרחוב", אומרת טאשה ופורצת בבכי, "בניין הדואר הלך, הסופר נעלם כאילו לא היה. הכל פיח. הם בזזו הכל. הם נכנסו לסופר ולקחו כל שהם הצליחו לתפוס. הם נכנסו לבית של חברה שלי, גנבו הכל ואז העלו את הכל באש. זה פשוט בלתי נתפס. שמעתי אותה צורחת בטלפון ולא ידעתי מה לעשות".
ואכן, האלימות שהשתוללה בצפון לונדון בערב יום שבת, ושכבר זכתה לכינוי "מהומות טוטנהאם 2011", החריבו את השכונה ודימו לה מראה של אזור שעבר רעידת אדמה לפחות. העשן שכבר חודר אל תוך תחנת הרכבת התחתית "טוטנהאם הול", משמש תזכורת נוראית לכאילו סופה שהתחוללה בצפון לונדון לפני 48 שעות והותירה הרס וחורבן.
"אנחנו לא רגילים לדברים כאלו כאן", אומרת טאשה. "כן, זה אזור מחורבן, לאנשים אין פה כסף לארוחת צהריים, אבל מהומות? זה אף פעם לא שיחק פה תפקיד. מהומות תמיד התרחשו בשכונות דרום לונדון, במקומות כמו בריקסטון. בטוטנהאם? אני לא מאמינה שזה הגיע לכאן. אני פוחדת לצאת מהבית".
אזור מלחמה
כבר אמש טענו במשטרה כי לא זיהו את האפשרות לפריצת מהומות בשכונת טוטנהאם. למרות שעל פניו הנורות האדומות אמורות היו לדלוק ממזמן. לפני מספר ימים נהרג בשכונה צעיר שחור, מארק דאגן, ככל הנראה חבר כנופיה, במהלך חילופי יריות עם כוחות המשטרה.
טוטנהאם, שכנופיות הכוללות בעיקר צעירים שחורים מובטלים, הפכה ממזמן לזירת הפשע הכי חמה בעיר. הכפר האולימפי שנבנה במזרח לונדון, הבריח וסילק כמעט בכוח, אוכלוסיה ענקית של בני השכבות הנחלשות שעזבו לצפון לונדון, ופינו את מקומם למגדלי זכוכית יוקרתיים ודופלקסים מנקרי עיניים.
צילום: רויטרס. עריכת וידיאו: גלעד לוסטיג
מותו של הצעיר על ידי כוחות המשטרה, גרם למחאה בשכונה וזו התארגנה לידי הפגנה, שלווה בתחילתה, בערב שבת האחרון. אבל כמעט ללא אבחנה, יצאו העניינים משליטה, כשעשרות צעירים שילהבו את הקהל, זעקו קריאות בדמות הקיפוח והניכור, והחלו להתפרע, להצית בניינים ולבזוז מכל הבא ליד. בניינים בערו, מכוניות הוצתו ואפילו אוטובוס, שלמרבה המזל כבר לא הכיל נוסעים, עלה באש לתדהמת ההמונים. רק אז נכנסה משטרת לונדון לתמונה, אבל כנראה שהיה זה כבר מאוחר מדי.
רק אתמול לפנות בוקר הצליחה המשטרה להשיג שליטה על האלימות, כשכוחות כיבוי האש הצליחו במקביל להשיג שליטה על האש שפשטה בכל מקום. עשרות שוטרים נפצעו במהומות, עשרות אזרחים נעצרו והחשש הגדול הוא כי בין הבניינים עוד עשויות להתגלות גופות.
בשעות הבוקר המאוחרות האווירה כבר היתה יותר רגועה
בשכונה ונוכחות מאסיבית של אנשי תקשורת מרחבי העולם כולו שינתה קצת את אופי הדברים. ג'ואנה, כתבת שנשלחה מפורטוגל לסקר את המהומות מספרת: "הייתי המומה. אצלנו מהומות מתקשרות בימים אלו למצב כלכלי ולמחאות על המדיניות הכלכלית של הממשלה. אבל לא חשבתי שאני אמצא את עצמי באמצע שכונה שנראית כמו אזור מלחמה, ולא שכונה שנמצאת במרחק שלוש תחנות ברכבת התחתית ממרכז לונדון".
אך גם אתמול בבוקר נראה כי ניתן לחתוך את המתח בסכין. "ידעתי שהרבה אנשים מאוד מתוסכלים בעקבות הרצח של אחד מאנשי השכונה", אומרת טרייסי, בכניסה למקטע הרחוב שעדיין בוער בחלקו, ושכעת מגודר על ידי סרטי משטרה. "אבל לא חשבתי שזה הולך להיות ככה. צריך להדגיש שלא אנחנו אשמים במה שקורה כאן. מי שאשמה היא הממשלה והרשויות שהזניחו אותנו, לא הסתכלו בכלל לאזורים שלנו ונתנו לנו לגמור בעוני ובפשע. מי שמחפש אשמים, שלא יבוא לכאן".
חבר הפרלמנט דיויד לאמי, המייצג את שכונת טוטנהאם בפרלמנט, מיהר לצאת לתקשורת ולומר כי מעבר לנזקים שנגרמו ברכוש, ההשלכות על הסולידאריות של בני שכונת טוטנהאם נמצאת בסכנה.
"הלב יוצא החוצה", אמר , "זה פשוט נורא. הקהילה כואבת וזה נראה כאילו שליבה נלקח ממנה. הדואר, חנויות, דוכני עיתונים, בניייני ציבור, נחרבו כולם על ידי האנשים הללו. הם אינם מייצגים את טוטנהאם והם כבר לא חלק מהקהילה הזו יותר. אבל מצד שני, מה שקרה כאן מעלה סוגיות שמצריכות תשובות אמיתיות".
רבותי, ההיסטוריה
צעירים רבים התאגדו ביום ראשון בבוקר, מצלמים בטלפונים מהדור השלישי, כל מכונית שעולה באש, כל חנות שחלונות הראווה בה מנופצות לרסיסים. "זה מדהים מה שקורה כאן", אומר ליאם, תושב השכונה. "אנחנו מהבוקר נפעמים מההרס והחורבן. הלכתי לסניף הדואר והוא פשוט לא שם, אתה פשוט לא מאמין".
ולמרות שתושבי לונדון מתקשים להאמין, יש לציין כי זוהי אינה הפעם הראשונה שפורצות מהומות בלונדון. כבר בשנות השמונים המוקדמות פרצו מהומות על ידי צעירים שחורים בשכונת בריקסטון שבדרום העיר, שזכו אף הם לכינוי "מהומות בריקסטון".
שוטרים ליד בניין בוער בשכונת טוטנהאם צילום: אי-פי
הרקע היה זהה והזכיר והמהומות פרצו על רגשות קיפוח וניכור קשה, בעיקר על ידי תושביה השחורים של לונדון, שחשו מופלים. גם אז הואשמו השוטרים ביד קלה על ההדק ובאלימות שאינה אופיינית כלפי תושבים באזורים אחרים בעיר, וגם אז הדבר הביא את לונדון לחשבון נפש, עד שפרצו המהומות הבאות, בשנת 2001, שהתפשטו בשורה של ערים ברחבי בריטניה, ואיימו למוטט את מודל הרב-תרבותיות שהממשלות בבריטניה ניסו במהלך השנים לתחזק באופן נואש כמעט.
"אני מקווה שזו היתה תקרית חד-פעמית", אומרת טאשה, תושבת השכונה. "אנחנו לא מעוניינים פה במהומות בריקסטון ואנחנו לא רוצים לראות את השכונה הזו הופכת למה שבריקסטון היתה בזמנו. אנחנו רק רוצים לחיות חיים שלווים. אבל אולי כדאי שבאותה בהזדמנות מישהו שם שיושב בממשלה יבין שעם כל הכבוד לאולימפיאדה, ולחתונה המלכותית, יש גם אנשים בעיר הזו. אנחנו לא בובות ראווה שמטרתן לשעשע את מיליוני התיירים שבאים לכאן. אנחנו אנשים פשוטים שעובדים קשה, ולא מצליחים לגמור את החודש. ואם הממשלה לא תעשה משהו בעניין, אז מה שראינו אתמול הוא רק ההקדמה".
גם בעיריית לונדון הבינו שהאש שפרצה בצפון לונדון עוד עשויה להגיע למפתן לשכתו שראש העירייה בוריס ג'ונסון. סגנו, קית מאלטהאוס, נשלח אל החזית ומסר לעיתונאים כי "המשטרה התנהלה בעניין הזה בצורה מאוד מוצלחת. אף אחד מאיתנו לא חזה את סדר הגודל של האלימות והחורבן שהולכים להתרחש כאן. אף אחד לא חשב שהמומות יגרמו לאלימות כזו, ולאף אחד לא הייתה סיבה לחשוב זה מה שהיא יקרה. אבל בהחלט צריך לבדוק מה היו הסיבות למה שקרה כאן".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם