מיהו הדור האבוד שיוצר פאניקה ברחובות לונדון
בריטניה הסתכלה השבוע במראה ונבהלה מהמפלצת שיצרה. סיפורם של ה"יובז", נוער חצוף, קולני ואגרסיבי, שזורע טרור ברחבי המדינה
"לא הייתי מצפה ממישהו מהאזור הזה להיות מואשם בהאשמות כאלו", סיפר אחד משכניה. אבל לורה לא הייתה הסטודנטית היחידה שנעצרה השבוע בחשד לביזה, וגם לא היחידה שבאה מבית טוב.
ג'ונסון, כך נראה, הפכה שלא בטובתה לסמל הריקבון שפשה בחברה הבריטית. במשך שנים התפתחה בממלכה שכבה שלמה של צעירים שלוחי רסן שמתנכרים לסביבה, מכורים למסיבות, לאלכוהול, לסמים ולמזון מהיר וכמובן, לסקס פרוע. אין יום שלא מתפרסמת בעיתונות ידיעה עליהם. נער שרצח את חברתו אחרי התערבות. צעיר בן 29 שכבר הפך לסב. נער שנדקר למוות סתם כך באמצע הרחוב. והרשימה עוד ארוכה.
לבני השכבה הזו, או לפחות לשליליים יותר שבהם, קוראים באנגליה "יובז". רבים מהם מסיימים את הלילה שיכורים, כשהם זרוקים בתא השירותים של מסעדת מזון מהיר, או אפילו בתא המעצר לאחר שניסו לתקוף עובר אורח בסכין, סתם כך. עד השבוע הם לא זכו לתשומת לב רבה במיוחד.
החברה הבריטית עסוקה בימים אלה בצרות גדולות יותר. למשל, האיסלאם הקיצוני. אבל אחרי שאלפי "יובז" יצאו לרחובות בימים האחרונים כשקפוצ'ון מכסה את ראשם, אחרי שהשחיתו חנויות והעמיסו מכל הבא ליד כשהם לא מהססים להתעמת עם המשטרה, לפגוע בכבאים וגם בעוברי אורח תמימים - כבר אי אפשר להתעלם מהבעיה.
"לצעירים שהחריבו השבוע בניינים, העלו באש מכוניות, וזרעו טרור בקהילות השונות בבריטניה, אין שום מצפון ערכי שיגרום להם לחוש בושה או אשמה", תקף השבוע פרשן של "הדיילי מייל" מקס הייסטינגס.
"הם לא יודעים קרוא וכתוב, וגם לא מתמטיקה בסיסית. מעבר להבנה מינימלית במשחקי מחשב ובבלקבריז, הם חיות פרא, נעדרים ערכי מוסר שינחו אותם מה מותר ומה אסור. תוצר של תרבות שאפשרה להם לנהל חיים ללא תנאים ואחריות, ומשחררת אותם מהצורך להיהפך לבני אדם. הכלבים שלי מתנהגים טוב יותר ובעלי מערכת ערכים גבוהה יותר".
טאשה (שם בדוי), צעירה בת 26 שגדלה והתחנכה בשכונת טוטנהאם שבצפון לונדון, בת למשפחת מהגרים מאוגנדה, מכירה אותם היטב. "בגללם השכונה אלימה", היא אומרת למוספשבת. "זה לא בהיקף דומה למה שקרה השבוע, אבל זה תמיד נמצא שם. גנגסטרים מסתובבים בטוטנהאם כאילו זו מדינה אחרת. ילדים בני 15 שותים בלי הפסקה, ומשליטים טרור מהרגע שבו שוקעת השמש. הם מלווים בצעירות לבנות, לפעמים בנות 12, וכאילו מחפשים אש".
"זו טוטנהאם שאני מכירה, לא מהיום ולא ממוצאי השבת, כשערכו פה הפגנה שהתחילה את הבלגן במדינה כולה. וזו אותה טוטנהאם שכבר שנים אני
מילון אוקספורד עושה הנחות לנוער הבריטי החלול. על פי ההגדרה הלשונית, משמעות המילה "יוב" (Yob) היא "נוער חצוף, קולני ואגרסיבי". מבט בנוער הבריטי, אותו נוער שתמונותיו התפרסמו השבוע בעמודי "הסאן", כדי לאתר את החשודים במעשי הביזה ההמוניים, מגלה תמונה מורכבת יותר.
על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בבריטניה, בכל שנה נכנסות להיריון יותר מ-40 אלף נערות מתחת לגיל 18. מחקר שנערך ב-2006 הגדיר את הנוער הבריטי כ"הכי נוראי באירופה", וש-44 אחוז ממנו מעורבים באלימות פיזית. מדובר בנתון הגבוה בהרבה מזה של הנוער הגרמני (28 אחוז), הצרפתי (36 אחוז) וגם האיטלקי (38 אחוז).
כמעט 40 אחוז מבני הנוער הבריטי הודו בקיום יחסי מין לפני גיל 16, פי שניים מהממצאים בצרפת, פי חמישה מהממצאים בשוודיה. מדובר גם בנוער בעל הרגלי השתייה הגבוהים ביותר: 27 אחוז הודו באחד הסקרים כי הם משתכרים בקביעות. גם כאן, הרבה יותר בהשוואה לחמישה אחוזים שנרשמו באיטליה ושלושה אחוזים בצרפת.
הרשויות הבריטיות התקשו להבין כיצד חמקה מעיניהם שכבה חברתית שלמה, שלאופייה עשויות להיות השלכות חברתיות וכלכליות לא מבוטלות. בתחילת השבוע היו בשמאל הבריטי מי שניסו לטעון שמדובר במחאה עממית, על רקע קיפוח גזעי או על רקע המדיניות הכלכלית של ממשלת קמרון.
רובם השתתקו כשהתברר שלא מדובר בדיוק במחאה, כי אם בהתפרעות ובביזה המוניות החוצות גזעים ואפילו מעמדות. מנגד, פרשנים שמרנים הסבירו שמדובר בבעיה חברתית ותרבותית עמוקה, ותלו את האשם במפלגת הלייבור. "המהומות האלה לא קשורות לעוני", תקף אחד הפרשנים השמרנים, "הן תוצר בלתי נמנע של הערכים הליברליים".
בחסות ממשלות הלייבור ששלטו בבריטניה יותר מעשור, התחזקה השפעת השמאל על השיח הפוליטי והחברתי בממלכה. ארגונים לזכויות בעלי החיים ולשימור הסביבה זכו לעדנה, וכך גם זכויות המיעוטים - החל באמהות חד הוריות, דרך הומוסקסואלים ומהגרים.
ההשפעה הזו זכתה לביקורת בעיקר בנושא ההגירה, כשהתברר שהרב תרבותיות מאפשרת לקיצונים האיסלאמים לשגשג בממלכה ולאיים על אופיה. יש הטוענים כבר זמן רב שהרשויות משקיעות משאבים רבים מדי בניסיון לשלב את המהגרים, אך מזניחות את השכבות החלשות, ודוחקות אותן עוד יותר לשוליים ולעולם הפשע.
אבל כעת, על רקע המהומות, אומרים השמרנים שהשיח השמאלי הזה הביא לצמיחת הדור האבוד, משום שהוביל להתפרקות ערכי המשפחה והמוסר. המבקרים מימין טוענים, שקבלת האמהות החד הורית הביאה לעולם מספר עצום של ילדים שצמחו ללא דמות אב חזקה, שתחדיר בהם משמעת וכבוד לחוק.
עוד הם אומרים, הרגישות הרבה לשונה וקידוש מופלג של זכויות האדם, הובילו ליד רכה נגד מפרי סדר במערכת החינוך ובמערכת אכיפת החוק, ומורים רבים חוששים מחרון ההורים והמערכת, השוטרים חוששים שיאשימו אותם בהפעלת כוח מופרז, ואילו שופטים חוששים מפני ביקורת שהם נוקשים מדי.
נוסיף לכך את העובדה שמדיניות הרווחה של השמאל הביאה להעלאת הקצבאות, והרגילה אנשים רבים לנצל את המערכת ולחיות על חשבון המדינה, בלי לתרום לה דבר - וקיבלנו את המוני ה"יובז" שהתפרעו השבוע ברחובות אנגליה.
הביקורת הזו נשמעת לא רק בימין. ראש ממשלת בריטניה מטעם הלייבור טוני בלייר הודה אף הוא כי הליברליזם שאפף את המדינה מאז שנות השישים, ושבמסגרתו הוענקו חירויות וזכויות חדשות, הביא חלקים באוכלוסייה לנצל זאת.
ראש הממשלה דיוויד קמרון היה אחד הפוליטיקאים הראשונים שהעזו לשבור את המוסכמות הבריטיות, ולהכריז עוד בהיותו באופוזיציה כי החברה הבריטית היא חברה חולה. השבוע הוא חזר על כך, והוסיף שלא ירשה לתרבות הפחד לשלוט ברחובות. "כשאנחנו רואים ילדים בוזזים, כשאנשים שודדים במקום לעזור", אמר , "אנחנו מבינים שיש דברים שהתקלקלו לחלוטין בחברה הבריטית".
אך נראה שהקושי המרכזי בהתמודדות עם אותם "יובס", נובע מכך שקשה לאתר את חוות הגידול שלהם. לפני כמה שנים ניסה "הדיילי טלגרף" למפות אותם, והציג לקוראים את "מפת היובס הראשונה באנגליה".
בהצלבת שורה של נתונים, ובהם אחוזי פשיעה ותחושת הביטחון בקהילות השונות, הציג העיתון תרשים המשרטט היכן הם גדלים. אם אפשר לסכם את המפה, נראה שנוער השוליים הזה נמצא בכל מקום. הוא פורח בפרברים של ברמינגהם, לידס וליברפול, אבל מצליח לשגשג גם בערים אמידות יותר כמו לונדון וברייטון.
יום שישי שעבר, כיכר טראפלגר במרכז לונדון. המהומות בלונדון עדיין היו מונח היסטורי מהימים של 1981, שבהם שכונת בריקסטון הדרומית בערה באש על רקע טענות לקיפוח גזעי. קשה לא להבחין ב"יובז" מהלכים להם בבטחה בין עשרות התיירים שהגיעו לבריטניה לכמה ימים, צורחים קללות עסיסיות לחלל האוויר.
צעירים וצעירות, רובם בערך בני 15, מסתובבים שיכורים. הם תוקפים מילולית הולכי רגל, ומנסים לגנוב חטיפים מחנויות 24 שעות. גם הומלסים המניחים קערות המלאות בנדבות, הם קורבנות ראויים. הם משרים אווירת אימה גם כאן בכיכר טראפלגר, הכי מרכז לונדון שיש. ב-2009 הרגו כאן שתי צעירות בריטיות בעקבי נעליהן בריטי בן 62, שהעז לענות להן אחרי שכינו אותו "מתרומם".
בכניסה לסניף מקדונלד'ס הענקי הסמוך ניצבים שני שומרים גברתניים, מנסים למנוע מה"יובז" לעורר מהומות, אך ללא הצלחה. על אחת הספסלים כבר שרועה צעירה שמקללת בלי סוף, כשבידה האחת בקבוק וודקה חצי ריק, ובאחרת המבורגר שבעוד שנייה נופל לרצפה.
שתי דקות לאחר מכן ייאלצו השומרים להוביל את הצעירה החוצה, לאחר שהקיאה את נשמתה על אחד משולחנות הסועדים. צעירים נלהבים, גם הם כנראה שיכורים, מלווים את יציאתה בצרחות רמות. חלק מהם יסיימו את הלילה בצורה זהה.
קו האוטובוס הלילי N47 עוצר בכניסה לסניף מקדונלד' ס בשעה שלוש בבוקר, מעמיס עשרות צעירים שחוזרים מבילויי סוף השבוע. ממרכז העיר ייקח האוטובוס את הצעירים דרומה אל הסלאמס, שכונות המצוקה, למקומות שבהם אותם צעירים הם בעלי הבית.
גם בתוך האוטובוס ניכרת המולה. צעיר בקומה השנייה מנסה לשבור את אחד החלונות בחפץ חד. הנהג לא זז ממקומו. הוא עוצר את הנסיעה בדרך לשום מקום, כשהאורות של הטאוור ברידג' עוד נצפים מרחוק, ומשמיע הודעה קולית המבשרת כי הנסיעה לא תימשך עד להפסקת הוונדליזם.
הנהג עצמו מונחה על ידי חברת האוטובוסים של לונדון לא לצאת ממקומו בשום מצב. הוא נעול בתוך תא מזכוכית, עם חריץ קטן שמבעד לו אפשר לשלם לו בקושי רב את דמי הנסיעה. הצעיר השיכור נואש מניסיונותיו לשבור את החלון, כפי שיכולים לחזות גם יושבי הקומה הראשונה שבה מותקן מסך המראה את המתרחש בחלק העליון.
"אני לעולם לא עולה למעלה", אומרת לי סטודנטית אמריקאית שמתלווה אליי מבילוי במרכז העיר אל הלונדון ברידג', המעוז האחרון בטרם ייכנס האוטובוס אל תוך תוכי שכונות המצוקה של דרום לונדון. "זה מסוכן מדי, ואני תמיד יושבת קרוב לדלת, ולא פעם אני פשוט מעדיפה לעמוד. על כל צרה שלא תבוא. אני לא רוצה לקחת שום סיכון בגלל החבר'ה מלמעלה. בסוף השנה אני רוצה לחזור לארצות הברית, בריאה ושלמה".
shabat@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם