האסבסט יפונה? החוק החדש מלא חורים
למה אין חובה לנקות את המפעל הישן? מדוע אישר המחוקק ארכה של עשור להטמנת החומר? ולמה בצבא יופסק השימוש רק ב-2018?
חוק האסבסט מתפרש על פני 49 עמודים, מתוכם רק חמישה עמודים וחצי עוסקים בעניין עצמו. ובמה עוסקים יתרת 43 עמודים? בפרוצדורה של הענקת רישיונות לעסוק באסבסט, רישיון מפקח, רישיון למעבדה לבדיקת אסבסט, ועדה מקצועית וסמכויותיה, סמכויות פקחים - עשרות סעיפי חוק שמגדירים בעלי תפקידים שלא היו קיימים עד היום, והציבור ישלם כמובן את העלויות.
ומה בנוגע לחמישה וחצי העמודים הרלוונטיים? גם שם אין פתרון אמיתי ומיידי לבעיה.
במקומות שבהם נעשה שימוש באסבסט לפני כניסת החוק לתוקף, ניתן (במגבלות) להמשיך ולהשתמש באסבסט. החוק מתיר להמשיך ולהשתמש באסבסט פריך לצרכי בידוד, במשך עשר שנים נוספות. גם במקום ציבורי שיש בו אסבסט פריך, החוק נותן ארכה של עשר שנים לפירוק והטמנת האסבסט. אפילו הצבא, אשר מחזיק במבנים רבים בעלי גגות אסבסט, ועושה שימוש באסבסט בציוד ובכלי רכב, קיבל במסגרת החוק שבע שנים להפסקת השימוש באסבסט.
השימוש בישראל באסבסט החל בשנת 1952, כאשר הוקם בנהריה מפעל לייצור ועיבוד מוצרי אסבסט, אשר נקרא בתחילה "ישאסבסט" ובהמשך "איתנית". מפעל "איתנית" נסגר בשנת 1999, לאחר שאלפי עובדים היו חשופים במשך שנים לחומר זה ולתוצריו. חשיפה לאסבסט גורמת למחלות קשות, חלקן מופיעות רק לאחר עשר עד עשרים שנים מתחילת החשיפה. אסבסטוזיס, סרטן ריאה ומזות ליומה.
ומה קובע חוק האסבסט בנושא המצבורים העצומים של אסבסט וחלקיקי אסבסט באזור המפעלים לייצור אסבסט בנהריה? החוק קובע שבעתיד
ומה כולל "הפרויקט לפינוי אסבסט מהגליל המערבי"? רק את השטחים שמחוץ לשטח שבבעלות המפעלים. כלומר, החוק אינו מחייב את פינוי השטח שבו ישב מפעל "איתנית", וגם לא מתייחס לעובדה שחלקיקי אסבסט נישאים ברוח, ואם לא ינוקה כל האזור, לא תיפסק החשיפה הרעילה של תושבי ועובדי האזור.
הכותב, עו"ד ארז שניאורסון, הוא חבר בצוות המומחים של הפורטל משפטי.