העונש המירבי למרגול: 16 שנים מאסר בפועל
כתב האישום שהוגש נגד הזמרת מתיר אומנם רושם חמור, אך עד להוכחת כל האמור בו, הדרך עוד ארוכה. ואפשר שהיא כלל לא תכלא

גם אם צנעני תבחר לנהל משפט ולא להודות באשמה במסגרת הסדר טיעון, הרשעה לא תשלח אותה בהכרח אל הכלא. לצנעני מיוחסת החלופה החמורה יותר של עבירת הסחיטה באיומים, שלפיה האימה והמורא שהוטלו על הנסחט אכן גרמו לו לעשות את רצון הסוחט. מדובר בעבירה שהעונש המירבי בגינה הוא 9 שנות מאסר. לעבירה זו מצטרף האישום בקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה שעונשה המירבי הוא 7 שנות מאסר.
אולם מדובר בעבירות ברף הנמוך יחסית של הסחיטה באיומים, שכן דובר באיומים מילוליים בלבד שלא כללו כל מעשי אלימות או איום מפורש במעשי אלימות. לכך מתווספת העובדה שלצנעני אין עבר פלילי. לפיכך, הרשעה אין משמעה בהכרח מאסר בפועל, אולם קשה להאמין שהרשעה במלוא עובדות כתב האישום יותירו את מרגול מחוץ לכותלי הכלא, בהתחשב בנסיבות העניין ובדמויות המעורבות בפרשה.
כך למשל, חוקר פרטי שסחט באיומים את מושא חקירתו נידון רק למאסר על-תנאי. אלעד אלפרון, בנו של יעקב אלפרון המנוח, נשלח לשנת מאסר בלבד בגין סחיטה באיומים. אדם אחר שהורשע בהדחה בעדות בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, הפרת
קשה, אגב, שלא להשוות בין פרשת מרגול לפרשת דודו טופז המנוח, שהתאבד לפני שנתיים. אלא שההשוואה מופרכת מיסודה. פרשת טופז היתה חמורה הרבה יותר, שכן היא כללה פגיעה פיזית באנשים להם ביקש טופז להתנכל.
למזלה של מרגול האלימות נשארה מחוץ לתחום במקרה שלה. כעת עליה להחליט האם להמר ולנהל משפט הוכחות בתקווה שבית המשפט יימנע מהעברת מסר ושאט נפש מעצם הפנייה לעבריינים כדי לפתור סכסוכים, או שמא עדיף לה להודות ולחתום על הסדר טיעון שיבטיח לה עבודות שירות בלבד.