כך נבלמה תוכנית
להעברת מזון לנזקקים
ועדה ממשלתית המליצה להגדיל משמעותית התמיכה בעמותות הסיוע כדי להקים מערך להעברת המזון לעניים והאוצר מסרב להעביר הכסף
העמותות ביקשו לנצל חלק ניכר מהמזון המיועד להשמדה לטובת הנזקקים, זאת על ידי הקמת מנגנון שיאפשר זאת מכספי התוכנית להגדלת הסיוע הממשלתי לעמותות. אלא שבסופו של דבר סוכם על תכנית מכווצת שמחצית תקציבה מיועד לפיקוח על העמותות והנזקקים, ורק כשליש למזון.
הסכום שהוקצה למזון הוא 6.5 מיליון שקלים. נוצרים מארה"ב תרמו באמצעות הקרן לידידות 6.5 מיליון שקלים נוספים למטרה זו. אבל גם הסך של 13 מיליון שקלים נראה מגוחך אל מול ההערכות לפיהן נדרשים כ-800 מיליון שקלים כדי לספק ולו 15 אחוז מצרכי המזון של הנזקקים ולהקל את מצוקתם.
שני גופי הסיוע הגדולים במדינה, "לתת" ו"לקט ישראל", הציעו להשקיע במערכות קירור והובלה שבאמצעותן ניתן להציל מזון בשווי מאות מיליוני שקלים ובכך לתת מענה משמעותי לבעיה. כאמור, האוצר דחה את ההצעה.
"התכנית לביטחון תזונתי", האמורה לסייע לישראלים המתקשים לספק לעצמם מזון, כפי שהבטיחה הממשלה, נולדה לפני יותר מארבע שנים בעתירה של "לתת" לבג"ץ, שנועדה לחייב את המדינה לקחת אחריות על אספקת מזון לנזקקים.
בתגובה הקים שר הרווחה דאז הרצוג ועדה בין-משרדית, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה המליצה על הגדלת התמיכה לעמותות ב-30 עד 50 מיליון שקלים, מחשוב שמות הנזקקים והעמותות, מתן תג איכות לעמותות והקמת מועצה לביטחון תזונתי שתסייע בקביעת מדיניות.
ועדת שרים אישרה את הדו"ח אבל שר האוצר אז, רוני בר-און, התנגד והתכנית נתקעה. בנובמבר 2009 נועד הרצוג עם ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ וסוכם
במשרד הרווחה דובר על תקציב של 45 מיליון שקלים, חלקו מהקרן לידידות. "שאלנו את הג'וינט, שמנהל את התכנית, כמה כסף יהיה לחלוקה ולהצלת מזון", אומר מנכ"ל לתת, ערן וינטרוב. "התשובה היתה 30 מיליון שקלים".
וינטרוב ומנכ"ל לקט, גידי כרוך, חשבו שהסכום יקדם מאד את הרחבתן של התשתיות שאותן בנו מכספי תרומות ולכן ניגשו למכרז שפירסם הג'וינט. לפי מסמכי המכרז הוא יועד, בין היתר, ל"איסוף מזון באופן מרכזי ויעיל, מתורמים מוסדיים ופרטיים. . . גיוון סוגי המזון הנאסף. . . גידול בהיקפי הצלת תוצרת חקלאית וארוחות מעבר להיקף כיום".
שני הארגונים זכו, אך בישיבה רבת משתתפים שזימן איצקוביץ' בתחילת יוני, התברר שלזכייה אין משמעות. הסיבה לכך היא שהאוצר אישר רק 22.5 מיליון שקלים לכל התכנית - מחציתם להקמת מאגרי מידע על העמותות והנזקקים ולקבלת דירוגי תקינות ויעילות של העמותות.
כאמור, 6.5 מיליון נוספים יועדו למזון ו-5 מיליון לליווי ותמיכה במשפחות כדי שיצאו לעבודה. לא זאת בלבד, אלא שבהסכם בין אגף התקציבים למשרד הרווחה נכתב מפורשות: "יובהר כי כספי התמיכה שיועברו לג'וינט לא יועברו לנושאי חלוקה, שינוע, איסוף או אחסנה של מזון".
בג'וינט ובארגוני הסיוע קיוו לשכנע את האוצר שכדאי להשקיע בתשתיות קירור ושינוע ולשם כך אף נסע פרופ' יוסי תמיר מהג'וינט עם איצקוביץ' ומשה ברסימנטוב, בכיר באגף התקציבים, לראות תכניות בארצות הברית שבהן הממשל תומך, הואיל והוא מסבסד את החקלאות ומעדיף שייעשה שימוש במוצרים עודפים מאשר שיושמדו. גם בישראל מסבסדים חקלאות, אבל האוצר לא השתכנע מהטיעון שחבל לבזבז את העודפים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "ניתן מענה לנזקקים באמצעות סיוע בהשתלבות בשוק העבודה, שירותי רווחה ותשלום קצבאות קיום (בעיקר לאוכלוסיות שאינן יכולות להשתלב בשוק העבודה). התכנית נועדה לייעל את עבודת העמותות והסיוע שהן מספקות לנזקקים, למנוע כפילויות במתן הסיוע ולעודד את העמותות לנצל את תקציבן בצורה המיטבית".
בראיית האוצר, מדינת רווחה מספקת לנזקקים קיום בכבוד באמצעות שירותים וקצבאות, ולא בחלוקת אוכל. "זה היה נכון עקרונית, אלמלא היו חורים ברשת הביטחון", אומר איצקוביץ' שגם אינו מסתיר את אכזבתו מהתקציב המצומצם. גם הוא סבור שאפשר להציל מזון "בהיקפים משמעותיים", עם זאת הוא מעדיף לעשות שימוש מרבי במה שיש ולקוות לשיפור.
התכנית תופעל ב-12 יישובים שבהם ייבחנו מערכי הפיקוח והחלוקה. ישתתפו בה כ-7,500 משפחות, שחלקן יקבלו כרטיסים מגנטיים לרכישת מזון בשווי 250 שקלים ואחרות יקבלו חבילות מזון או ארוחות מוכנות.
שר הרווחה משה כחלון מעדיף את השימוש בכרטיסים דמוי כרטיסי אשראי, המאפשרים להגן על כבודו של הנזקק, אבל בלקט ולתת מצביעים על כך שאינו יעיל לעומת הצלת מזון שבאמצעותה ניתן למנף כל שקל לחמישה שקלים או יותר של מזון.
בקרן לידידות מתנגדים לגישה זו, בטענה שאיסוף מזון למרכזי חלוקה ברחבי הארץ יוצר דימוי של מדינת תמחוי. בעיני הקרן, הפיילוט שיתנהל ברמה יישובית, תוך שיתוף ארגוני החברה האזרחית ואספקת מזון לבתי הנזקקים, הוא הדרך המועדפת. לדברי מנכ"ל הקרן, ציון גבאי, "זה הפתרון. לא עוד משאיות קירור".
כך או כך, טרם נחתם הסכם בין המדינה לקרן כך שהתכנית תקועה, שוב. בינתיים מתכוננים ב"לתת" להגיש מחדש את העתירה לבג"ץ שאותה משכו בעקבות הבטחות הממשלה.
"מדינת רווחה וצדק חברתי מתחילים בדאגה לשכבות המוחלשות. לאחר שנים של הבטחות לקחת אחריות לבעיית אי הביטחון התזונתי, ממשלת ישראל מעבירה מסר חד וברור של אי אכפתיות והתנערות", אומר וינטרוב.
מהג'וינט נמסר שלבקשת הממשלה, "נושא ההסדרה קודם לראש סדר העדיפויות ובימים אלה החל פיילוט ב-12 יישובים. אנחנו בהחלט מצפים שהממשלה תאשר מקורות נוספים לטובת הצלת וחלוקת מזון במטרה לתת את המענה הטוב ביותר לאוכלוסיות החלשות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם