חרב הפיפיות של ישראל
חומת הפרדה כלכלית תפגע בישראל לא פחות מהפלסטינים. מומלץ ששר האוצר ינתב את תסכולו מהמהלכים של אבו מאזן לאפיק אחר
שטייניץ מבקש לנצל את התלות הכלכלית הכמעט מוחלטת של הפלסטינים בישראל. גם אם אבו מאזן יזכה לעצמאות מדינית, בכל הנוגע לכלכלה הוא חסר אונים. מומלץ ששטייניץ יכבוש את יצרו ויפנה את תסכולו מהמהלכים הפלסטיניים לאפיק אחר.
כדי לסבר את האוזן נציין שתקציב הרשות בגדה ל-2011 מסתכם ב-13 מיליארד שקל, 3.5 אחוזים מתקציבה של מדינת ישראל. התקציב אמור לספק את צורכיהם של 2.2 מיליון פלסטינים החיים בשטחי הגדה. 65 אחוז ממקורות התקציב (9.5 מיליארד שקל) מגיעים ממקורות חיצוניים, כשמתוכם 4.5 מיליארד שקל מישראל. המדובר בהחזר מסי יבוא, מע"מ, בלו וביטוח לאומי שהאוצר גובה בשם הרשות ומחזיר להם. 3 מיליארד שקל נוספים מגיעים מתרומות ממדינות כמו ערב הסעודית ומאירופה. 3 מיליארד נוספים מקורם בסיוע האמריקאי.
יכולת הרשות הפלסטינית לאכוף מדיניות גביית מסים מהאזרחים היא אפסית. הכלכלה השחורה בשטחי הרשות חוגגת. את הכסף החסר משיגים הפלסטינים באמצעות אוברדראפט מהבנקים הירדניים הפועלים בשטחי הגדה.
וזה עדיין לא הכל. התלות של הרשות בישראל היא מוחלטת גם בכל הנוגע לרכישת חומרי גלם וסחורות. הסכמי פריז שבאו בעקבות הסכמי אוסלו מחייבים את הרשות לתלות מוחלטת בישראל בנוגע לרכישת חשמל, מים, מלט, מזון, דלק ומוצרי אנרגיה. ספקית הדלק של הרשות היא לא אחרת מחברת פז.
אין להם מפעלי תעשייה, ומקור היצוא העיקרי הוא האבן לבנייה. ואכן בלא מעט מובנים הכלכלה הפלסטינית נמצאת בתקופת האבן. על רקע כל אלה מימוש איומי הממשל האמריקאי ושר האוצר לייבוש הרשות יביא לקריסתה הכלכלית המיידית. אלא שכלי נשק זה עלול להתגלות כחרב פיפיות.
ללא מקורות חיצוניים לא יהיה מי שישלם את המשכורות לשוטרים ולפקידי הממשל בגדה. קריסה כלכלית תוביל למשבר הומניטרי קשה ולכאוס בשטחים. הכתובת הנוחה ביותר לשיגור ההאשמות תהיה כמובן ישראל.
בסרט הזה כבר היינו. כשהממשלה איימה לפני שלוש שנים לנתק את זרם החשמל לרצועת עזה בתואנה שחשבונות החשמל לא שולמו על ידי ממשלת חמאס, האצבע המאשימה הופנתה לישראל. זה לא תסריט פרוע להניח שקריסת הרשות תוביל לאנרכיה ואולי גם לחידוש האינתיפאדה.
זאת הסיבה שהן אנשי הממשל בארה"ב והן שר האוצר הישראלי מדברים ומאיימים אבל נרתעים בפועל משבירת הכלים, וטוב שכך ניתוק חד-צדדי של הכלכלה יוביל לתוצאות קשות לא פחות מאלה שהובילה ההתנתקות מעזה.
גדר הפרדה פיזית אחת כבר יש לנו. אין סיבה וצורך להקים כעת גם גדר הפרדה כלכלית. העברה הדרגתית של האחריות על גביית כספי המסים לפלסטינים תהיה מבחינתם העונש הכי קשה. מי רוצה בכלל להתעסק בתפקיד כפוי הטובה הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם