שוחה עם כרישים: גבי אשכנזי וחייו באזרחות
הרמטכ"ל לשעבר נהנה מכל רגע בחיים ללא מדים: חי בוושינגטון, נפש בקריביים וטיפח חברות עם מייק מאלן. ואז התפוצצה פרשת הרפז
אשכנזי בחר לא לתת לעוד כתבה בפרשה להפר לו את התוכניות. הוא ישב עם החברים בבית קפה בשדרה החמישית, סיפר על עבודתו בוושינגטון, התבדח - אבל לא הצליח להסתיר מהנוכחים את המועקה שהתיישבה בחזהו.
בעיני החברים אשכנזי נראה מוטרד. במהלך הפגישה, בין הלגימות מהקפה, הצליח לתפוס בטלפון את עורכי ערוץ 1 ושמע כי הכתבה מדברת, בין היתר, על 1,500 מסרונים שהועברו בין אשתו לבועז הרפז, מי שהודה בזיוף המסמך הנקרא על שמו בעניין רמטכ"לותו של יואב גלנט.
תגובתו של אשכנזי הייתה קצרה. כמו בפעמים הקודמות שנדרש להגיב על פרסומים בפרשה, הוא טען כי המשטרה חקרה אותו ואת רעייתו, ושניהם ענו ביושר על כל השאלות. הוא הזכיר כי מבקר המדינה עדיין בודק את הפרשה, והוסיף כי הכתבה מניפולטיבית.
את הדי הפרסום הוא הרגיש שעה אחר כך. הנייד שלו לא הפסיק לצלצל, ובכל פעם פרש אשכנזי הצדה. "זה לא עובר לידי," הודה בפני החברים שהביטו בו במבט מבין. "אני לא מבין מה הם רוצים, מעולם לא בדקתי לרונית את האס-אם-אסים ומעולם לא הכחשתי שאני מכיר את הרפז. מי שמתחשבן איתי עכשיו עושה את זה לא בגלל העבר, אלא רק בגלל העתיד."
למרות שקיווה כי בוושינגטון יזכה לקצת שקט, נראה כי גבי אשכנזי עדיין מושך אש. פרשת הרפז מסרבת לגווע, אשתו נשאבה לתוך הדרמה, פרקליט המדינה מכנה את התנהלותו "מביכה" ומבקר המדינה עדיין שוקד על טיוטת דוח שיפרסם בקרוב. מדי פעם תופסות אותו גם סערות אחרות. בעת רעידת האדמה לפני כחודש שהה לבד בביתו בוושינגטון. גם הסופה איירין שהשתוללה ימים ספורים אחר כך ושיבשה את החיים בניו יורק, עצרה את תוכניותיו ליום אחד.
מאז שהשתחרר בפברואר השנה, אשכנזי משתדל בעיקר ליהנות מכל רגע. הוא הספיק להצטרף להפלגה ארוכה לקריביים, לשחות עם כרישים, להסוות את זהותו בדרך מקורית, לקחת חלק בערבי התרמה בניו יורק ולוס אנג'לס, להשתלם במכון מחקר ולהשתתף בפאנלים בנושא המזרח התיכון.
בשביל הנפש משתדל אשכנזי להקפיד על אימוני כושר יומיומיים ולהירגע עם כוס אספרסו מר על גג בניין מגוריו, הצופה לעבר הבית הלבן, גבעת הקפיטול ונהר הפוטומק. הוא אפילו סיים טיפול שיניים שאותו החל לפני שהיה רמטכ"ל. בוושינגטון ניסה אשכנזי לקבור את מסכת העימותים בינו ובין שר הביטחון אהוד ברק ואת ההתעסקות בפרשת הרפז, אולם בינתיים ללא הצלחה.
לא ברור עד כמה השפיעה עליו החשיפה האחרונה הקשורה לאשתו. כאשר נחת בישראל הוא הפגין בעיקר נינוחות ושלווה. אשכנזי הגיע כדי לחגוג עם משפחתו את החגים, אבל מצא עצמו נאלץ לדבר בעיקר על המסמך המזויף. גם כאשר נחת בנמל התעופה, גם כאשר הוזמן להרצות על טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה ארבעה ימים לאחר מכן.
בהרצאה היה אשכנזי
רק בני משפחתו ידעו עד כמה נפגע מהפרסומים האחרונים. במיוחד היה קשה לו עם הפרסומים שאלופי המטכ"ל בטוחים ששיקר להם כאשר הצהיר שלא היה לו קשר הדוק עם הרפז. שעות ספורות לאחר הנחיתה הוא צלצל מאלוף אחד לשני עד שסיים עם כל המטכ"ל. "לא שיקרתי," אמר להם. "אין לי מושג מה בועז סיפר, אבל דיברתי אמת כאשר אמרתי שהוא לא היה מבאי ביתי. הכל ייחשף אחרי שמבקר המדינה יסיים את עבודתו."
אשכנזי עדיין שומר על עקשנותו. גם כשהתבקש להתראיין לכתבה על חייו החדשים המשיך עם המנטרה הידועה: הוא ידבר על הפרשה בהרחבה רק לאחר פרסום הדוח של המבקר מיכה לינדנשטראוס.
מכוניתו הצבאית של גבי אשכנזי עשתה את דרכה בקושי. החיילים שהקיפו אותו לאחר טקס הפרידה, שנערך ב14- בפברואר בקריה בתל אביב, לא הפסיקו להריע לרמטכ"ל הפורש כאילו היה כוכב רוק. רק אחרי שעצר את הרכב ולחץ את ידי החיילים, הצליח אשכנזי לעזוב את מתחם הקריה, בפעם האחרונה כלובש מדים. את הדרך הביתה עשה עם אשתו רונית. את תחושותיו התקשה קצת לבטא. מצד אחד הקלה והעברת אחריות ליורשו, רב אלוף בני גנץ. מצד שני ידע שהשאיר חיים שלמים מאחור.
בין כל אירועי הפרידה, אשכנזי התקשה להירגע מביקורו של ראש המטות המשולבים בארצות הברית, מייקל מאלן, שלקח מטוס צבאי והגיע במיוחד לטקס. כשהגיע לכפר סבא, עיר מגוריו, אמר אשכנזי לרונית כי המשא הכבד שחש כל כך הרבה שנים נעלם. "כמו אלונקה שיושבת על הכתפיים 40 שנה ופתאום היא יורדת," כך תיאר בפני אחד מחבריו.
כשנכנס לביתו הביט אשכנזי בזרי הפרחים שמילאו את הסלון ופשט את המדים שלא ילבש יותר. הוא לא הקדיש מבט נוסף לדרגות או לעיטורים ולבש מכנסיים קצרים וכפכפים. הכלב נייק קפץ עליו בשמחה ואשכנזי ירד איתו לסיבוב ברחוב. בטיול השקט הפנים שפרק משמעותי וחשוב בחייו נסגר סופית. רק ספיח רע אחד נשאר מאחור - פרשת הרפז. תוך יומיים אמור היה אשכנזי להעיד פעם נוספת בפני מבקר המדינה, והוא ידע שכדאי לו להגיע מוכן.
בינתיים יצא לפגוש את חבריו בבית הקפה הקבוע שלו, הנמצא על הכביש הישן ליד צומת רעננה. את היום קינח באימון כושר בקאנטרי קלאב בכפר סבא, שמנהל חברו הטוב אדיר שמיר, שוער העבר המיתולוגי של הפועל כפר סבא הנשוי לבת דודתה של רונית. למחרת התעורר אשכנזי מאוחר לשקט לא שגרתי. לא טלפונים, לא ביפר. יקיצה טבעית. בעשרת הימים הבאים, עד להפלגה לאיים הקריביים, הוא הספיק להגיע לטיפול שיניים אצל חברו מהצבא אריה אוברמן, התעסק עם תוכניות ההפלגה והעיד במשך ארבע שעות במשרד המבקר. בין לבין הספיק לקבל תואר של כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.
אתנחתא כואבת אחת הוא עשה ב24- בפברואר, באזכרה השנתית לארז גרשטיין ז"ל, חברו הקרוב מגולני שנהרג ב1999- ממטען צד בלבנון. בכל אזכרה בארבע השנים האחרונות חשב אשכנזי כמה היה רוצה שגרשטיין יישב לצדו בשולחן המטכ"ל. השנה הוא הגיע להיפרד. אחד הנוכחים באזכרה סיפר השבוע כי לאחר נאומו ראה את הרמטכ"ל לשעבר עומד דומם ליד המצבה. אחר כך סיפר לו אשכנזי כי רק רצה לספר בלבו לגרשטיין שהנה גם הוא השתחרר מצה"ל וכמה חבל שלא היה נוכח במעמד.
למחרת בערב, יום שישי, התקיים יום הולדתו ה57- של אשכנזי. המסיבה שארגנה רונית לבעלה, בבית הקפה רביבה וסיליה במתחם המגדלים החדש "צמרת," הפכה גם לאירוע פרידה מבני הזוג אשכנזי שהמריאו במוצאי שבת למיאמי, נקודת המוצא של ההפלגה. למסיבה הגיעו כ40- חברים, קצינים בדימוס ובני משפחה, שנהנו מהופעה של גבי ברלין.
ככל שהתקדם הערב כך השתחררו הנוכחים. הם לא הפסיקו להתבדח שהרעש בטוח גרם לשר הביטחון אהוד ברק להשקיף עליהם ממרפסת ביתו שבמגדלי אקירוב הסמוכים. לקראת חצות הזעיק שמיר את הזמר המזרחי נתנאל נגר ותוך דקות השתוללו אנשים על השולחנות. אשכנזי רקד במרכז המעגל עם שני ילדיו, איתי (30) וגלי (25) ושר בקולי קולות עם נגר. "מעולם לא ראיתי את גבי משוחרר כל כך," נזכר אוברמן, חברו זה 25 שנה. "הוא היה רגוע ושמח. אני מבטיח לכם שהשם 'בועז הרפז' לא עלה שם לרגע."
למרות השמחה, אין ספק שנקודת השיא של אשכנזי בימים הראשונים שלמחרת השחרור הייתה השיט לקריביים. עוד בטרם עלה ליאכטה הקטנה ששכר עם חברים, נכנס אשכנזי לחנות נעליים במיאמי וחיפש כפכפים חדשים. "הנה הרמטכ"ל," התנפלו עליו מספר ישראלים וביקשו להצטלם איתו. אלא שאשכנזי חיפש אנונימיות. באי הראשון שבו עגנו רכש כובע גדול שאליו מחוברות ראסטות ארוכות מעוטרות בחרוזים צבעוניים, ומאז כל ירידה מהיאכטה הייתה עם הכובע המרשרש על הראש. אלא שאפילו באחד האיים הנידחים ניגש אליו פתאום מטייל ישראלי ואמר לאשכנזי שהוא נראה מוכר. "בטח מהכדורגל," ענה הרמטכ"ל לשעבר.
למעט שני המקרים האלה סיפקו האיים הקריביים לאשכנזי את הניתוק לו ייחל. הוא דג דגים, בישל אותם על הגריל לצד אורז ופסטה, וברגעים השקטים צלל לתוך הספרים "עולמה של סופי" ו"נערה עם קעקוע דרקון." באחד הימים, בעוד היאכטה משייטת בשלווה על הים החלק, נטל אשכנזי חכה גדולה, השליך למים והמתין. כעבור דקות הרגיש משיכה חזקה. הוא החזיק בכוח את החכה, בטוח שלוקוס ענק תקוע על הקרס. אלא שבקצה התגלה כריש באורך מטר. לאחר צילום קצר השליך אשכנזי את הכריש לים.
בכלל, אחרי שבארץ רחשו סביבו לא מעט כרישי אדם, מצא עצמו אשכנזי נתקל לא אחת בדגים טורפים גם בקריביים. בפעם נוספת דג ברקודה עצום. במהלך העגינה ליד אחד האיים הוצע לו להצטרף לשחייה חווייתית עם כרישים, ולאחר היסוס שחה אשכנזי במרץ עם היצורים הטורפים כאילו מדובר באקווריום מלא דולפינים. השחייה עם הכרישים הותירה בו רושם עז. בסרטון שצילם חברו לאחר השחייה נראה אשכנזי שר ומניע את גופו לצלילי השיר "אש" של משה פרץ, ואוחז בהגה היאכטה בין ברכיו.
לאחר שלושה שבועות של הפלגה, בטרם המריא לישראל, הספיק אשכנזי להשתתף בערב תמיכה שיזם ארגון המנהיגות הישראלי בלוס אנג'לס ואחר כך הגיע לערב הגאלה של ה,FIDF- ארגון ידידי צה"ל בניו יורק. לאירוע בלוס אנג'לס הוזמן אשכנזי על תקן הפטריוט של הערב, והתקבל בחיבוקים ובכינוי "אחי" על ידי המיליונר הישראלי-אמריקאי חיים סבן. הרמטכ"ל לשעבר שיתף פעולה עם מורן אטיאס שהנחתה את האירוע, ועם עינת שרוף, שהלהיבה את הקהל בשירים. משוחרר מכל עכבה עלה לבמה וזימר בקול רועם את שירו האהוב "גולני שלי."
כעבור יומיים, ב22- במרס, הגיע לגאלה הניו יורקית, שבה גויסו עבור צה"ל מאה מיליון שקל. הערב הפך לאטרקציה עבור הנוכחים, אולם את אשכנזי הוא הנחית לקרקע כאשר שישה מרמטכ"לי צה"ל לשעבר הופיעו על אותה במה. ברק היה הראשון ואחריו עלו אמנון ליפקין שחק, שאול מופז, בוגי יעלון ודן חלוץ. בסוף עלה אשכנזי. הוא לחץ בקרירות את ידו של ברק ונעמד בקצה השני של השורה, מצד שמאל. כדי להצניע את הסכסוך ביניהם החמיא ברק ליריבו. "גבי הוביל את צה"ל במבצעים ראשונים במעלה, זאת לאחר עשורים של תרומה בעתות מלחמה ושלום. אני מאחל לו הצלחה בשנים הבאות. תודה לך, גבי."
אשכנזי לא הגיב. בסיום האירוע זיהה בקצה האולם את מרים פרץ, ששכלה את שני בניה אוריאל ואלירז, ורץ לחבק אותה. "היו באולם מיליונרים ושועי עולם, אבל גבי עזב הכל ופילס דרך כדי לומר שלום," אומרת פרץ וההתרגשות עדיין נשמעת בקולה. "הוא התעניין בילדים כאילו לא עזב את צה"ל מעולם. הדלת שלו תמיד פתוחה בפניי, גם היום. לפני כחודש הוא התקשר אליי רק כדי לשאול מה נשמע והאם הבנים עושים מילואים. אני יודעת שעוברת עליו תקופה לא קלה, אבל כשהוא מדבר איתי אני לא מרגישה מזה דבר."
לארץ חזר אשכנזי לזמן קצר. הוא נפגש עם חברים, קיבל הצעות עבודה, אבל סירב להתחייב. פניו כבר היו נשואות לוושינגטון. הוא ידע כי יצטרף למחקר על עתידו של המזרח התיכון. ימים ספורים לפני שהמריא שוב, ב25- במאי, השתחרר אשכנזי מהצבא באופן רשמי. הוא חתם על ניירת בביתו, החזיר את הנשק, וארז את המתנות שקיבל כרמטכ"ל כדי שיועברו למוזיאון צה"ל. בארון השאיר אשכנזי רק את הכומתה החומה וזוג מדים אחד.
ביוני המריא שוב לארצות הברית. הקשר החם עם חיים סבן, התורם הגדול ביותר של האגודה למען החייל, השתלם. לבקשתו של מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל וכיום סגן נשיא מכון המחקר "ברוקינגס," הצטרף אשכנזי למרכז שהקים סבן בתוך המכון הוותיק, המוכר בזכות המחקרים האסטרטגיים שהוא מפרסם בתחומי הביטחון הכלל עולמי, יחסי חוץ, כלכלת המזרח התיכון ועוד.
תפקידו של אשכנזי כעמית מחקר הוא לגבש המלצות למדיניות למניעת משברים ופתרון סכסוכים במזרח התיכון. את משנתו הוא מפיץ בניירות עמדה, מרצה ומשתתף בפאנלים ברחבי ארצות הברית, בהם לוקחים חלק אנשי ממשל, מועצות לביטחון לאומי ושגרירויות.
אשכנזי מקפיד להתערות במילייה המקומי. ב4- ביולי, יום העצמאות האמריקאי, הוא ישב במרפסת המשרד של חברו, הרמטכ"ל מייקל מאלן, וצפה עמו במצעד. אחר כך הצטרפו אליהם רונית והבן איתי, ויחד השתתפו בברביקיו שהתקיים בביתו של מאלן. גם עם הקהילה היהודית האמריקאית שומר אשכנזי על קשר צמוד והוא מוזמן לאירועים שונים. ד"ר רענן גיסין, יועצו לשעבר של ראש הממשלה אריאל שרון, השוהה אף הוא בארצות הברית, מספר כי בקהילה כבר הצמידו לאשכנזי את הכינוי .The Great Guy
אשכנזי מתגורר כיום במרחק הליכה מהמכון, הממוקם בשדרות מסצ'וסטס, ליד כיכר דופונט היוקרתית. סדר יומו של הרמטכ"ל לשעבר שונה לחלוטין מהלו"ז הצפוף שאליו נצמד עד לפני שבעה חודשים. את הבוקר הוא פותח בחדר הכושר הממוקם בבניין שבו הוא מתגורר, לאחר מכן הוא אוכל ארוחת בוקר. את הקפה שותה אשכנזי באחד מסניפי סטארבקס הממוקמים בדרכו. כעבור 20 דקות הוא יושב בחדרו ועובר על עשרות גזירי עיתונים וכתבות הנוגעות למזרח התיכון.
אין לו מזכירה, מנהלת לשכה או רל"ש - לצדו יושבת רק עוזרת מחקר. התוכנית היומית של אשכנזי אינה קבועה. לעיתים הוא יוצא לארוחות צהריים עסקיות, לפעמים הוא משתתף בסימפוזיון או ביום עיון במכון. מדי פעם הוא מרצה בניו יורק, שיקגו או בקנדה. באחד האירועים, שהתקיים בחודש יוני בביתו של התורם היהודי הקנדי ג'רי שוורץ, התייחס אשכנזי לאיראן. "אסור שישראל תסכים שמעל לראשה תרחף פטרייה גרעינית," ציין, "אולם לא בטוח שהאופציה הצבאית היא הטובה ביותר כרגע."
אחרי שלושה חודשים בארצות הברית, כך סיפר אשכנזי לאחד מחבריו מניו יורק, הוא עדיין מתפעל מעוצמתו של הקונגרס, מתרשם מהדרך שבה מתנהל המרוץ לנשיאות ועוקב אחר מפגני המחאה של תנועת "מסיבת התה." בערבים, אם אינו משתתף בפאנל כלשהו, יוצא אשכנזי לקולנוע, קורא ספרים או משקיף בשלווה מגג הבניין על הנוף המרהיב סביב הבית הלבן.
לפעמים הוא משחק עם האייפד החדש שלו, שולח ממנו אי-מיילים לארץ או משתעשע עם אפליקציית החתול (Talking Tom) מתפקע בכל פעם שהחתול מגרגר כשהוא מלטף את המסך. אולם עיקר ההנאה הבולטת של אשכנזי בוושינגטון הוא הזמן הרב שיש לו עם רונית. לאדיר שמיר סיפר שלראשונה זה שנים הוא חווה עמה שוב זוגיות אמיתית ומלאה.
ב20- באוגוסט, מיד כשנודע לה על הפיגוע בערבה שבו נרצחו שתי מכרותיה, האחיות פלורה גז ושולה קרלינסקי, ושני בעליהן, משה ודובי, עזבה רונית את וושינגטון וחזרה לכפר סבא. אשכנזי נשאר לבדו. באחת השיחות הטרנס אטלנטיות עם שמיר נדם לפתע באמצע השיחה. "אתה יודע, אדיר," אמר אחר כך בשקט, "נראה לי שיש רעידת אדמה." שמיר נלחץ. "איך אתה יודע,"? תהה. "כל המנורות זזות מצד לצד והשכנים צועקים בטירוף," ענה הרמטכ"ל לשעבר. "השתגעת,"? הזדעק שמיר, "אתה בקומה הרביעית. למה אתה לא יוצא מהבית."?
אשכנזי ניתק את הטלפון ויצא לפארק הסמוך. לאחר שהקרקע נרגעה התבררו ממדי הרעש. הרעידה, שעוצמתה עמדה על 5.8 בסולם ריכטר, הייתה החזקה ביותר מאז ,1897 ואפילו גרמה לפגיעה באנדרטת וושינגטון המפורסמת. אף על פי שבתי הקונגרס והפנטגון פונו, שמר אשכנזי גם אחר כך על שוויון נפש. לענת שמיר, בת זוגו של אדיר, השיב באימייל כי "דרוש הרבה יותר כדי להרוג אותי."
אשכנזי הגיב באדישות גם כאשר החלה ההתארגנות לקראת סופת ההוריקן איירין, שהכתה ב26- באוגוסט. החבר הטוב אוברמן הגיע לביקור בוושינגטון, והשניים הביטו בתדהמה בעיר שנראתה כמו תחת מצור. אף שברוב כניסות הבתים הוצבו שקי חול, החליטו השניים לצאת לאכול במסעדת דגים בטרם תתחיל המהומה. "מצטערים, אנחנו סוגרים," הודיע המלצר. אשכנזי ואוברמן נותרו רעבים. כשהגיעו הביתה כבר החל הגשם לשטוף את הרחובות.
אוברמן השתלט על המטבח והכין סביצ'ה ופסטה, אשכנזי צפה בדיווחים בטלוויזיה. לאחר הארוחה התחשק להם קינוח והשניים ירדו לחפש גלידה. הסערה והחושך החזירו אותם הביתה. למחרת התברר להם כי ההוריקן פגע בחוף המזרחי של ארצות הברית וגבה 43 קורבנות בנפש. מניו יורק פונו כמעט 400 אלף איש, אולם למזלם של תושבי וושינגטון, מרכז הסופה פסח עליהם. אשכנזי ואוברמן ניצלו את ההפוגה ונסעו לאלכסנדריה, עיירה השוכנת בצד הדרומי של הפוטומק. הם טיילו ליד הנהר וכאשר נכנסו למסעדה איטלקית הופתעו לגלות כי המארח המקומי זיהה את אשכנזי והצדיע לו.
אוברמן ואשכנזי נפגשו שנית כעבור ימים ספורים, הפעם בניו יורק. זה היה ב3- בספטמבר, יום לאחר הכתבה על המסרונים שבין הרפז לרונית. הם ישבו בבית קפה בפינת רחוב 56 והשדרה השישית ולראשונה שמע אוברמן את חברו מדבר על הפרשה באריכות. "הוא סיפר לי איך בועז התחבר לרונית ונראה היה שנמאס לו כבר מהסיפור הזה," נזכר אוברמן. "גבי לא הבין מה רוצים ממנו הפעם, והרגשתי שזה מכעיס אותו. הוא אמר לי שהדברים אינם חדשים, ושנשאל עליהם כמעט שנה קודם לכן בחקירה המשטרתית. גבי לא הפסיק להגיד שייתנו למבקר המדינה לסיים את עבודתו."
דיברת עם אשכנזי על הקשר עם בועז הרפז?
"דיברנו על זה רק בשבועות האחרונים והבנתי שגבי מכיר אותו, אבל הם לא היו בקשר קרוב. הוא תיאר את זה במדויק כשאמר שהרפז לא היה מבאי ביתו. גבי ואני חברים שנים רבות ומעולם לא שמעתי את השם בועז הרפז, עד שהפרשה התפוצצה. גם לא ראיתי אותו בשום אירוע חברתי או משפחתי."
דיברתם על הכינויים "הלבקן," "השרוף?"
"אין לי מושג מי המציא את הכינויים האלה. אולי זה הרפז, אולי אנשים אחרים שהיו איתו בקשר. העובדה שהרפז שמר 1,500 אס-אם-אסים רק מראה את עוצמת המגמתיות. מי ששומר כמות כזו של אס-אם-אסים רק רוצה להפיל מישהו אחר. צריך להבין, רונית ראתה את העליהום על בעלה והייתה מתוסכלת מכך שגבי לא יכול להשיב לטענות. ואז הופיע הרפז. אולי הוא זה שהציע עזרה לרונית והיא נשאבה לתוך הסיפור מתוך רצון לסייע לבעלה. אני לא מבין איך לפני שלושה שבועות הרפז היה האיש הרע ופתאום אחרי כתבה אחת הוא הופך לצדיק."
אשכנזי אמר לך מדוע שמר את המסמך אצלו במגירה?
"מה רציתם שהוא יעשה, שילך להתלונן אצל הבוס, שר הביטחון? גבי אמר לא אחת שהוא עשה טעות בנושא הזה אבל לא מתוך כוונה להזיק."
בסיום השיחה ניגשה אל אשכנזי אישה אפרו-אמריקאית מבוגרת וביקשה ממנו לשמור על שני כלבי הפוינטר שלה עד שתמצא להם כלי עם מים. "אז גבי ישב, אוחז את שתי הרצועות האדומות של הכלבים ולא הפסקנו לצחוק," מחייך אוברמן. "לפני שבעלת הכלבים חזרה עוד הספקתי לצלם אותו ככה."
גבי אשכנזי נולד ב1954- במושב חגור שבדרום השרון, המושב שבו גדל גם רמטכ"ל מלחמת לבנון השנייה, דן חלוץ, המבוגר ממנו במספר שנים. אשכנזי הוא בן בכור של שניים ממייסדי חגור: פרידה, ילידת סוריה והאחראית על ספריית המושב, ופפו, ניצול שואה מבולגריה שעבד כנהג משאית.
אשכנזי לא פספס כמעט אף קרב או מלחמה. הוא השתתף במבצע אנטבה כשפיקד על פלוגה שאבטחה את שדה התעופה, נפצע במבצע ליטני ושימש כסגן מפקד חטיבת גולני במלחמת לבנון הראשונה. כשמונה למפקד חטיבת גולני היה ברור שפניו של אשכנזי לרמטכ"לות. במאי ,2005 כסגן רמטכ"ל, התייצב אשכנזי בלשכת שר הביטחון דאז, שאול מופז, רק כדי לשמוע שראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, החליט שחלוץ יהיה הרמטכ"ל ה18- של מדינת ישראל.
אשכנזי היה מתוסכל. בתחילה חשב להישאר בצבא כראש אמ"ן, אבל חלוץ לא התלהב. בניגוד לסגני רמטכ"ל אחרים עזב אשכנזי את הצבא בשקט, בלי ראיונות מתריסים בתקשורת, בלי הטחת רפש ברמטכ"ל. הוא פנה לעסקים פרטיים, שימש כדירקטור בחברת נדל"ן גדולה ובחברת השקעות, אבל בעיקר התמסר למשפחתו. גם אז יצא להפלגה - הפעם לקרואטיה - עם שמיר וחברים. אשכנזי היה מועמד כמעט לכל תפקיד אפשרי - מנכ"ל בזק, מנכ"ל חברת חשמל, מנכ"ל רכבת ישראל ואפילו דובר שירוץ לראשות עיריית כפר סבא, אולם תוך שנה הוא מצא עצמו צמוד לשר הביטחון, עמיר פרץ, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה.
ימי המלחמה הראשונים תפסו את אשכנזי בארצות הברית. הוא חזר לארץ וקיווה שהצבא ייעזר בניסיונו ויפעיל תוכניות מגירה שנועדו למקרה של מלחמה מעבר לגבול הלבנוני. כשהבין שחלוץ לא מעוניין, נסע אשכנזי לצפון הארץ וארגן חבילות לתושבים שנלכדו במקלטים, דאג לתרומות ואף ארגן יום כיף לילדי אחד הקיבוצים. ימים לאחר מכן הפך למנכ"ל משרד הביטחון. כהונתו סימנה את מה שיצפה לעיתונאים בעתיד; הוא לא התראיין ולא העניק שיחות רקע.
אשכנזי לא דיבר גם בפברואר ,2007 כששמע לראשונה משר הביטחון עמיר פרץ כי מונה לרמטכ"ל הראשון שיכהן ארבע שנים, ולא שלוש כפי שהיה נהוג עד אז. לתפקיד נכנס בשעתו הקשה של צה"ל. מלחמת לבנון סדקה את אמון הציבור במערכת הצבאית, קצינים רבים פרשו והמילואימניקים היו מתוסכלים. אשכנזי תכנן מהפכה לצבא ונתפס כמציל הלאומי.
הוא התמודד עם מטה אפרורי, אלופים ומפקדי אוגדות מותשים מהלחימה ונורמות פסולות של קידום קצינים. המוטו של אשכנזי היה יותר אימונים, יותר חתירה למגע ובלי ראיונות לתקשורת. כרמטכ"ל ריכוזי הוא נלחם בהדלפות מצה"ל ותיעב חוסר מקצועיות ושבירת ערכים. כשהבין כי האלוף צ'יקו תמיר, חברו מגולני, לא עמד בנורמות המקובלות עליו, לא היסס לסלקו מהצבא למרות הכאב. כך נהג גם כלפי האלוף עימאד פארס.
בניגוד לתדמית העממית שהוקצנה ב"ארץ נהדרת," אשכנזי סלד מהתנהלות שכונתית ושם דגש על איכות הלחימה ומוסר העבודה. בתקופת כהונתו יצאה ישראל למבצע "עופרת יצוקה," ועל פי פרסומים זרים תקפה את מתקני הגרעין בסוריה. לקראת המבצע בעזה גייס אשכנזי גנרלים בדימוס, ביניהם חברו אורי שגיא, והקשיב לדעותיהם. אצלו לא היה דגש על טכנולוגיות או מפקדי פלזמות, הלחימה על פי אשכנזי התבטאה בהסתערות אישית כשהמפקדים בראש הטור.
לא כולם החמיאו לרמטכ"ל לשעבר על ניהול הקרבות. גורמים בשמאל טענו שכמות העופרת ששפך על עזה אינה פרופורציונלית וחסרת תקדים. בימין רצו להמשיך את המלחמה. חוץ מלחימה ייזכר אשכנזי כרמטכ"ל חברתי, שדאג לסבסד משפחות מעוטות יכולת והעביר עודפי מזון לבתי תמחוי.
אלא שלמרות אהדת החיילים ושיקום הצבא, מעל אשכנזי ריחפה תמיד עננת יחסיו העכורים עם ברק. בשנתיים הראשונות לעבודה המשותפת נשמרה ביניהם הערכה הדדית ולא אחת נפגשו לארוחות ערב משפחתיות. הקשר נהרס במהלך ,2009 לאחר "עופרת יצוקה." ככל שאשכנזי המריא על גלי האהדה הציבורית כך שקע ברק מבחינה פוליטית. יועציו טענו בפניו כי אשכנזי זוכה לכל התהילה. גם פרשנים פוליטיים הצטרפו לחגיגה כאשר ניבאו כי עם שחרורו צפוי אשכנזי להצטרף למפלגת העבודה ולהשיב לה את ימי זוהרה.
ברגע שברק זיהה את הסכנה הפוליטית לא ניתן היה לעצור את ההידרדרות. מלשכתו יצאו הדלפות מגמתיות נגד אשכנזי ונאסר עליו להיפגש עם אישים פוליטיים. הקרע היה חסר תקדים והשניים לא החליפו ביניהם מילה. כשנשאל על מערכת היחסים ביניהם נהג ברק לרמוז כי אשכנזי נוטה להיעלב. המתח עלה לשיאים חדשים כאשר ברק התעקש למנות את האלוף יואב גלנט לסגן הרמטכ"ל. אשכנזי רצה את גדי אייזנקוט. את המסמר האחרון נעץ ברק כאשר הכריז באפריל 2010 כי לא יאריך את כהונתו של אשכנזי לשנה חמישית ופתח את המרוץ לרמטכ"לות. ארבעה חודשים אחר כך נחשף מסמך הרפז.
עשרות עיתונאים וצלמים חיכו לאשכנזי ב8- בספטמבר, היום שבו נחת בנתב"ג לקראת חופשת החגים. הם המתינו במשך דקות ארוכות, הביטו בנוסעים היוצאים ורק אשכנזי לא נראה באופק. מדי פעם הגיח אחד מאנשי המכס וסיפק פרשנות לא מבוססת. "הוא בטח בשירותים ותכף יגיע," אמר בחשיבות.
אלא שבאותן דקות היה אשכנזי על קוצים. שתיים מהמזוודות הענקיות שלו הונחו על העגלה, ורק השלישית נעדרה. המסוע היה כמעט ריק, שאר הנוסעים כבר היו בדרכם הביתה ורק הוא ושמיר עדיין עמדו ליד העגלה. אשכנזי החל להסתובב בחוסר מנוחה והקיף את המסוע. לפתע ראה את המזוודה הנעדרת זרוקה בצד. כשיצא באיחור מהמכס לאולם מקבלי הפנים הופתע מההתנפלות התקשורתית.
"אני ער לפרסומים האחרונים ולפרשנויות המתרחשים לפי דעתי כחלק ממסע הנועד לפגוע בי ובמשפחתי, וגם בעתידי," הצהיר. "אני חושב שאני יודע מהיכן זה נובע ומאילו סיבות. יש לי אמון מלא ברשויות אכיפת החוק והחלטתי בעבר לא להיגרר למאבק ולכל ההשמצות. המשטרה עשתה חקירה מאוד יסודית וקבעה שלאף אחד בצה"ל, וגם לאשתי, אין חלק בכתיבת המסמך ובזיוף שלו. שירתתי 40 שנה בצבא ולא צברתי נכסים או רכוש, למעט שמי, יושרי ומעשיי. ידעתי לקחת אחריות ותמיד דיברתי אמת. גם במקרה זה דיברתי אמת. אשתי, על פי בקשתה, נבדקה בפוליגרף ויצאה דוברת אמת. זה לא חדש שפגשתי את בועז מספר פעמים, אבל התכוונתי למה שאמרתי שבועז איננו מבאי ביתי."
למחרת, למרות שהמבקר לינדנשטראוס הכריז כי משרדו יבדוק ביסודיות את הגילויים החדשים בפרשה, הודיע היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין כי ינהג אחרת. הוא דחה את הבקשה לפתוח בחקירה פלילית מחודשת בפרשת המסמך המזויף, ואימץ את עמדת המשטרה והפרקליטות לפיה לא נמצאו ראיות לביצוע עבירות פליליות מצדם של אשכנזי ורעייתו. את הפרסום בערוץ 1 כינה ויינשטיין חלקי ולא מדויק.
למחרת יצא לתקשורת גם פרקליט המדינה, משה לדור, והצהיר כי בהתייחס לאשכנזי ראוי שתתקיים בדיקה שמעבר להיבטים פליליים. "יש הרבה אירועים מביכים והתנהלות מביכה שיש לתת עליה את הדעת," טען. "הרמטכ"ל נתן הסברים שקשה לקבל אותם, אבל זה עדיין לא מביא אותנו לתיק לכאורה נגדו או לתשתית מספקת לפתוח בחקירה."
מאז שחזר מנסה אשכנזי לנהל את חייו כרגיל, עד לשובו לשלושה חודשים נוספים בוושינגטון. הוא ממשיך להגיע כל שישי בבוקר לחדר הכושר בקאנטרי קלאב, לשבת אחר כך בבית הקפה בצומת רעננה, ולצעוד בשבתות סביב לכפר סבא יחד עם שמיר. במהלך היום משוחח אשכנזי עם ילדיו מספר פעמים, מתעניין בקבוצת הפוטבול הירושלמית של איתי, הנחשב לקוורטרבק מצטיין ומשמש גם כמאמן של קבוצת הנוער הכפר סבאית, ומגיע עם גלי לחוות סוסים כדי לצפות בה בתחרויות או כשהיא נותנת שיעורי רכיבה. על קשר חם ורציף הוא שומר עד היום גם עם נשיא המדינה, שמעון פרס, מאז נפגשו בבור בתל אביב בעיצומן של הקרבות בעזה.
אדיר, עד כמה מציקה הפרשה לאשכנזי בחיי היומיום?
"מאוד מציקה. אחרי 40 שנה בצבא, לא נעים להשתחרר ככה. לא מבקרים אותו על העבר אלא מנסים לקלקל לו את העתיד. גבי אמר שעשה טעות שהחזיק את המסמך, אבל הוא עדיין מאמין שהאמת תצא לאור."
מדוע הוא לא הלך עם המסמך למבקר המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט הצבאי הראשי?
"כשגבי ראה לראשונה את המסמך, מערכת היחסים שלו עם שר הביטחון הייתה טעונה. הוא ידע שאם יחשוף אותו המלחמה ביניהם תחריף. גבי רצה להרגיע, לא ללבות אש. הוא תיאר לעצמו שביום המתאים יטפל במסמך, אבל לא ידע שהוא הועבר לגבי סיבוני, וממנו לתקשורת. צריך להבין שכל הזמן טפטפו לגבי שלבועז יש מה להגיד לו על משרד הביטחון. בהתחלה הוא התייחס לדברים כאל רכילות אבל אחר כך הוא הופתע לראות שכל מה שבועז אומר גם מתקיים. גבי הרגיש שדברים נעשים מאחורי גבו."
הוא סיפר לך כיצד הרגיש עם חשיפת המסרונים?
"זה לא נעים, אבל אני מאמין שהוא לא ידע על כך דבר. מי שמכיר את גבי יודע שעד לאחרונה הוא לא ידע בכלל איך לשלוח אס-אם-אסים. זה גם לא הסגנון שלו לקרוא הודעות של אשתו. אם מישהו מתקשר כל הזמן לרונית ואומר לה שיש לו מידע על דברים שנעשים נגד בעלה, איך אתם חושבים שהיא תגיב? כל אישה תעשה את זה עבור בעלה. שניהם נחקרו על האס-אם-אסים ונתנו את ההסברים. במשטרה יודעים שאין כאן עניין פלילי."
כשאתה ואשכנזי אומרים כי מישהו מנסה לפגוע בעתידו, למה אתם מתכוונים?
"לפוליטיקה. מישהו חושב שפניו מועדות לשם."
ולאן מועדות פניו?
"כרגע עולם העסקים הבינלאומיים מושך אותו יותר."
סחר נשק?
"ממש לא. בעבר הוא עסק בסטארט-אפ רפואי, ואני מאמין שאחרי שיסיים עם מכון המחקר הוא ייכנס שוב לעסקי הסטארט-אפ או להיי-טק."
היית ממליץ לאשכנזי להיכנס לפוליטיקה?
"פוליטיקאים הם זן מיוחד של אנשים וגבי לא שם. הוא רגיש מדי וייקח קשה את הלכלוכים כי חשוב לו מה אומרים עליו. בתור אזרח הייתי רוצה שהוא ינהיג את המדינה, אבל בתור חבר ובן משפחה אני ממש לא רוצה לראות אותו שם. הפוליטיקה היא הסיבה לחלק ממסע הרוע שעושים לו עכשיו. חוץ מזה, אל תשכחו שחוק הצינון החדש אוסר על גבי להיכנס לפוליטיקה במשך שלוש שנים מיום שחרורו. עד שיפוג הצינון יסתיימו הבחירות, כך שפוליטיקה, אם תהיה בכלל, נראית רחוקה מאוד."
tal.ariel@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם