"גם עובדי הרכבת עושים צדק חברתי"
יו"ר ועד עובדי רכבת ישראל גילה אדרעי מאמינה במאבק ומצטערת שהנוסעים נאלצו לשלם את מחיר המחאה: "לא רצינו לפגוע וביקשנו סליחה"
גילה אדרעי, גם אם מאבקכם מוצדק - למה על חשבון הנוסעים?
"באמת שלא רצינו לפגוע בנוסעים, אפילו בדקנו אפשרות להעלות את כל הנוסעים בחינם בעקבות פעולה שעשו בסין במאבק דומה נגד הפרטה. פתחו שם את השערים, ואפילו לא בדקו כרטיסים. אבל אני כפופה להסתדרות, וקיבלנו מהם תשובה שאסור לנו לעשות את זה מבחינה משפטית. עשינו אספות עובדים, חילקנו מנשרים והפגנו ליד בתי חברי ההנהלה - הכל רק כדי לא לגעת בנוסעים, אבל לא עזר כלום".
בימים האחרונים נשמעים גם קולות של עובדים ברכבת שכועסים עלייך. אפילו קוראים להחליף אותך כי אתם מאבדים את האהדה הציבורית.
"התפקיד שלי הוא כפוי טובה. אם אתה מביא משהו, כל העולם אוהב אותך, אבל אם לא- 180 מעלות . יש כמה אנשי אופוזיציה שטוב להם להתחנף להנהלה והם אנשי שלומם, אבל אני'לא חיה מזה'. אני רואה את האהדה של העובדים והציבור.
הייתי לפני שבוע בחיפה ובלוד, ואנשים מאמינים ומפרגנים. אתמול, כאשר הגעתי לפגישה עם עופר עיני בהסתדרות, כל הזמן רק קיבלתי נשיקות. אבל זה לא מה שעושה לי את זה, אני באמת מאמינה בדרך שלנו".
אחרי כל ההתקפות עלייך מצד ההנהלה, משרד האוצר, ואפילו בית הדין לעבודה שמרחיק אותך מדיון אחר דיון - למה את צריכה את זה?
"אני משלמת מחיר אישי יקר, זה בטוח. אם פעם הייתי מסיימת לעבוד בצהריים, ואז לוקחת את הילדה לחוג ופותחת את המחברות של הבנות שלי כדי לראות אם הן עשו שיעורים, אז היום זה אחרת: אני לא עושה אפילו קניות, והבנות שלי משלמות את המחיר.
עם זאת, אני באמת מאמינה בעבודה המאורגנת,
מחאת האוהלים הוכיחה שאפשר להביא לשינוי בלי שהציבור ייפגע. אולי את צריכה ללמוד מדפני ליף?
"אני מאוד מפרגנת להם והגעתי לעצרות המחאה בחיפה ובשדרות רוטשילד, אבל צריך לזכור שלהם לא היה בעצם במי לפגוע. אני מוכרת שירות, הם לא מכרו שירות. הם קמו ואמרו:'חבר' ה, המצב מידרדר, מעמד הביניים לא יכול לשאת את העול'. הם צודקים.
בתור אם חד-הורית אני נכנסת לסופר ויוצאת עם עגלה כמעט ריקה באלף שקל. הבנתי אותם ועודדתי אותם. העובדים שלנו אפילו לא רוצים יותר שכר, זה בכלל לא העניין. זה נחמד מאוד ודפני ליף מקסימה והכל, אבל צדק חברתי זה בדיוק מה שאנחנו עושים, כי עוד עשר שנים הסטודנטים האלה לא יוכלו לשלם על כרטיס ברכבת".
בית הדין לעבודה הציג עמדה נוקשה כלפי צעדי המחאה שביצעתם לאורך המאבק. את מתכוונת לכבד את ההחלטות של השופטים?
"אני חייבת לכבד, כי אחרת נהיה בכאוס. אני מקווה שנשיאת בית הדין לעבודה, נילי ארד, באמת תרצה להיכנס לעומק הסוגיות, כי לעבודה המאורגנת צריכה להישאר הזכות לשביתה או לעיצומים. מותר לנו האזרחים להגיד:'חבר'ה, אתם לא מבינים, בואו תקשיבו גם לנו'".
השופטת אפרת לקסר כינתה את העיצומים שנקטתם "שביתה פוליטית".
"האמת, היינו די בהלם. לא התפקדנו לשום מפלגה, אז אנחנו פוליטיים? להפך, זה המאבק הכי א-פוליטי. אבל אנחנו כן אידיאולוגיים. אם לא היינו כאלה, אז לא היה לי מה לעשות בוועד העובדים. אנחנו חייבים להראות שרק עבודה מאורגנת תשאיר את המדינה שפויה, כי זה מה שאחר כך ייתן לנו לדאוג לילדים, לשלם לחוגים, לעזור להם בחתונה. אנחנו לא רוצים לקנות להם קדילאק ודירה עם גינה. אז למה החברה לא יכולה להיות קצת סובלנית כלפיי?"
במהלך העיצומים שנקטתם בשבוע שעבר הנוסעים איבדו את הסבלנות, נלכדו בקרונות סגורים לאורך זמן, אישה כרעה ללדת והתעלפה, נוסעים שברו חלונות ויצאו החוצה. לא הגזמתם?
"לא רצינו שהרכבת תיתקע, ואני כן התרעתי מראש, אבל היום בדיעבד אני מצטערת, אפילו כועסת על עצמי. שנה וחצי השתדלנו לא לעשות טעויות, וגם אם עשינו - ביקשנו סליחה. אנחנו לא באולימפוס, ואנחנו רואים את המראות. עוד אמרתי לכל הנהגים והעובדים שיקבלו את כולם בחיוך, שיבקשו סליחה אלף פעם ושיגידו לנוסעים שאנחנו לא מבקשים שום דבר לתועלת אישית, אלא רק שהתשתית הלאומית תישאר כמו שהיא".
מה השלב הבא של המאבק?
"קודם כל מחכים לדיון מחר (היום, י.ג.), ואני אשמח אם השופטת ארד תבין שיש תמיד זכות לנקוט עיצומים והשבתה, אחרת אתה לא קיים. אני מקווה שהשופטת ארד תיכנס לעומק הסוגיה, ואולי סוף-סוף תביא לכך שעופר עיני ושר התחבורה ייכנסו לעובי הקורה, כי רק שם יכולות להתקבל ההחלטות".
את נוסעת לעבודה ברכבת מדי יום. את מרוצה מרמת השירות? מתי בפעם האחרונה הרכבת הגיעה או
יצאה בזמן?
"ברוב המקרים הרכבת מגיעה בזמן, אבל נכון, לפעמים יש איחורים והרכבות מלאות. אתמול נסעתי מתחנת תל אביב ההגנה כדי להיפגש עם עופר עיני בבניין ההסתדרות. אי אפשר היה לזוז בקרון, אבל זה מכיוון שאין ציוד ואין חלקי חילוף. עשר שנים החטיבה לא קולטת עובדים. לצערי, זו תוכנית ידועה של הנהלה שרוצה לצאת להפרטה: היא קודם כל תכפיש את העובדים, אחר כך תייבש אותנו ותמנע מאיתנו חלקי חילוף, אמצעים וכוח אדם. זה המאבק שלנו".
גיל: 45; אם חד-הורית לשלוש בנות; מגורים: חיפה; תפקידים קודמים: מנהת חשבונות ברכבת ישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם