"חוק הנכבה הוא חוקתי ואין מקום לפסול אותו"

היועץ המשפטי לכנסת השיב לעתירה נגד החוק הקובע הפחתת תקציב לגוף העוסק בפעילות השוללת את ישראל: "הוא לא פוגע בחופש הביטוי"

אריק בנדר | 1/10/2011 21:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"חוק הנכבה" הוא חוק חוקתי ואין מקום לפסול אותו", כך קבע היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, בתגובת הכנסת לשורה של עתירות שהוגשו לבג"צ נגד החוק. חוק הנכבה קובע כי יופחת התקציב לגוף העוסק בפעילויות או בביטויים השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הפגנת השמאל.
הפגנת השמאל. "המדינה לא תממן מתקציבה ביטויים או פעילויות החותרים תחת ערכי היסוד שלה". צילום ארכיון: אמיר מאירי
האגודה לזכויות האזרח, עדאלה וגורמים נוספים עתרו לבג"צ כנגד חוקתיות "חוק הנכבה" וטענו כי הוא חוק אנטי דמוקרטי הפוגע בזכויות אזרח בסיסיות ועל כן יש לבטלו. בתשובת הכנסת לבג"צ טוען היועץ המשפטי לכנסת כי מדובר בחוק חוקתי וכי אין מקום לפסילתו על ידי בית המשפט.

היועץ ועוזרו, עו"ד גור בליי, טוענים בשם הכנסת כי ההסדר הקבוע בחוק אינו מטיל כל איסור על חופש הביטוי ואינו מונע מאיש לבטא את עמדותיו בחופשיות, ובכלל זה, לציין את יום העצמאות כיום הנכבה. תכלית החוק היא להבטיח כי המדינה לא תממן מתקציבה ביטויים או פעילויות החותרים תחת ערכי היסוד שלה.

ינון ובליי כותבים כי "ברור שלצד ערכיה הדמוקרטיים של המדינה, המסגרת החוקתית שלה מבטאת גם הכרה בערכיה היהודיים והציוניים, וכי יש מקום לערכים אלה במסגרת חוקי המדינה. בוודאי כך הדבר כאשר מדובר בהפחתת המימון הממשלתי לפעילויות מסוימות שאינה פוגעת בחירותו של האדם לבטא את עמדותיו כרצונו ומבלי שהמדינה תתערב בכך".

עוד הם טוענים כי בחוק אף נקבע הליך מורכב ומאוזן אשר נועד להבטיח כי החלטה של שר האוצר בדבר הפחתת תקציב על פי החוק תיעשה בצורה מבוקרת ורק לאחר היוועצות עם הגורמים המקצועיים הנוגעים לעניין. העתירה תידון ביום רביעי הקרוב בפני נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין והשופטת מרים נאור.
החוק עבר בכנסת בקריאה שלישית

"חוק הנכבה" אותו יזם ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), או בשמו המקורי תיקון 40 לחוק יסודות התקציב, אושר בכנסת בקריאה שניה ושלישית בחודש פברואר השנה.

החוק קובע כי שר האוצר רשאי להפחית מתקציבו של גוף המקבל מימון מידי המדינה, אם אותו גוף עוסק בפעילויות או בביטויים השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או בפעילויות וביטויים המבקשים לשלול את יום העצמאות או את הקמת המדינה.

מדובר למעשה בחוק מרוכך לעומת הגרסה המקורית אותה הגיש ח"כ מילר ובה ביקש לקבוע

עונש של עד שלוש שנות מאסר לכל מי שיציין את יום העצמאות של מדינת ישראל.

בסופו של דבר הוסר מן ההצעה סעיף המאסר והחוק שהתקבל בכנסת מסתפק באיסור מימון פעילויות שיש בהן שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי או שלילת אופיה הדמקורטי. כמו כן, הוא אוסר מימון פעילויות שיש בהן משום תמיכה במאבק מזויין או במעשה טרור נגד ישראל.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים