ביהמ"ש קבע: יורם קניוק יוגדר "חסר דת"
הסופר והעיתונאי הגיש את העתירה לביהמ"ש כאקט הזדהות עם נכדו, שהוגדר חסר דת, וכן משום שלדבריו "נקעה נפשו מהיהדות"
הסופר יורם קניוק צילום ארכיון: ביגל
בקשתו של קניוק הוגשה למשרד הפנים לפני כשנה, זמן לא רב לאחר שנולד נכדו. אשתו של קניוק היא בת הדת הנוצרית, כך נחשבת גם בתו ובעקבות זאת נכדו.
לאחר שנולד, נרשם הנכד במחשבי משרד הפנים כנוצרי, אך בעקבות בקשת המשפחה שונה הרישום לחסר דת.
קניוק פנה למשרד הפנים בבקשה להשוות את הרישום שלו עם רישום נכדו, אך הבקשה נדחתה. מנהלת מחלקת מרשם ודרכונים במשרד הפנים כתבה לו אז כי בהתחשב בכך שהוא נרשם ברישום הראשוני כיהודי, עליו לבקש מבית המשפט שיורה על השינוי, לפני נהלי משרד הפנים.
קניוק: מעולם לא פעלתי כיהודי
בעתירתו טען קניוק כי הוא מעולם לא "פעל" כיהודי ולא הקפיד על שמירת מצוות התורה. לדבריו, תחת סעיף ה"לאום" הוא היה מעדיף להרשם כ"ישראלי", אך מכיוון שאפשרות כזו אינה קיימת והוא אינו ממיר את דתו לדת אחרת הוא מבקש להרשם כחסר דת. "אני כבר בן למעלה מ-81, אינני בריא ומאוד מבקש לקבל החלטה בענייני בקרוב מאוד", כתב הסופר בעתירתו, "בקשתי חשובה לי מאוד".
שופט המחוזי כתב בהחלטתו כי החופש מדת הינו חופש הנגזר מכבוד האדם, המוגן בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו. לפיכך, קבע, זכות היסוד הזו תכריע
את הכף לטובת התובע בבואו להגשים את הגדרתו העצמית.
"לטעמי, לאחר חקיקת חוקי היסוד, ובמיוחד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אין זה מן הראוי להטיל נטלי הוכחה על המבקש להגדיר עצמו כ"חסר דת", כאשר הסוגיה הנדונה הינה סוגיית הגדרה עצמית מכוח הזכות לכבוד", כתב השופט גדעון גינת והוסיף כי השאלה היחידה היא האם התובע הוכיח את רצינות כוונותיו. "בנסיבות שתוארו כאן ברור שהתובע עמד בנטלים המוטלים עליו מכוח הפסיקה. אינני רואה צורך להטיל על המבקש נטל מלבד הבאת בקשתו בפני בית המשפט".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם