ח"כ אייכלר: "שקניוק ירשום עצמו בתור קוף"
הח"כ מיהדות התורה אמר כי החלטת בית המשפט בעניינו של הסופר מחזקת התחושה כי הוא מזוהה עם קליקה קטנה של חסרי דת בישראל
"זה עניינו הפרטי וזה לא מפריע לי", ח"כ אייכלר על החלטתו של קניוק צילום ארכיון: פלאש 90
מנגד, הדגישה חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) כי "תפקידה של מדינה דמוקרטית הוא לא למיין אנשים על פי דתם, אלא להעניק להם זכויות שוות".
גלאון הוסיפה כי ההחלטה לגבי זכותו של יורם קניוק להירשם כחסר דת היא החלטה שלמרבה הצער, השפעתה על חופש הדת והמצפון היא אפסית. זאת, משום שהיא אינה מחייבת את בתי-הדין הרבניים, שימשיכו לקבוע עבורנו איך נתחתן ואיך נתגרש. "גם הנכד של קניוק לא יוכל להתחתן או להתגרש במדינת ישראל", אמרה.
לקבוע בחוק מעמד של "ישראלי" או "חסר דת"
ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) הביעה הסתייגות מההחלטה ואמרה: "בית המשפט פתר בעייה אישית של יורם קניוק, אבל נותרה בעינה בעיה של מאות אלפי עולים מברית המועצות לשעבר שלא מאפשרים להם גיור ידידותי, מקשים עליהם את החיים ומעדיפים להשאיר אותם חסרי דת".
סולודקין הוסיפה כי "מדובר בעולים שהסבים והסבתות שלהם נספו בשואה והם קבורים בקברי אחים באירופה. הם עלו לכאן מתוקף חוק השבות בגלל הקשר היהודי שלהם לארץ אבל פה עושים להם קשיים ולא מאפשרים להם להיות יהודים".
היא אמרה כי בכוונתה להגיש הצעת חוק שתאפשר לכל מי שחפץ בכך לקבל בתעודת הזהות מעמד של "ישראלי" או "חסר דת".
ההחלטה בעניינו של קניוק התקבלה ביום רביעי, בעקבות עתירה שהגיש הסופר והעיתונאי לפני כחמישה חודשים. קניוק טען כי בקשתו באה כאקט של הזדהות עם נכדו שהוגדר חסר דת ומכיוון ש"נקעה נפשו מהיהדות בצורתה הנוכחית".
"אני כבר בן למעלה מ-81, אינני בריא ומאוד מבקש לקבל החלטה בענייני בקרוב מאוד", כתב הסופר בעתירתו, "בקשתי חשובה לי מאוד", אמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם