פרס נובל לרפואה על גילויים במערכת החיסון
שלושה מדענים זכו יחד על גילויים שסייעו להבין כיצד מערכת החיסון פועלת. בהמשך השבוע יוכרזו זוכי הפרסים לספרות ולשלום
בהודעה שפרסם מכון קרולינסקה שבשטוקהולם נאמר כי הפרס היוקרתי ביותר בשווי של מיליון קרונות (1.5 מיליון דולר) יחולק בין ברוס באטלר האמריקאי וז'ול הופמן הצרפתי ובין רלף סטיינמן הקנדי.
על פי הוועדה, באטלר והופמן מקבלים את הפרס על "הגילויים שלהם שנוגעים להפעלתה של מערכת החיסון", בעוד שסטיינמן זוכה בתואר על "הגילוי של התא הדנדירטי ותפקידו בהתאמת החיסון".
זוכי פרס נובל לרפואה. צילום: אי-אף-פי
באטלר בן ה-53 הוא פרופסור לגנטיקה ולאימונולוגיה (תורת החיסון) במכון המחקר סקריפס שבקליפורניה. הופמן בן ה-70 שימש נשיא האקדמיה הצרפתית למדעים בשנים 2008-2007. סטיינמן בן ה-70 עובד באוניברסיטת רוקפלר שבניו יורק מאז 1970 ועומד בראש המרכז שלו לאימונולוגיה.
באטלר והופמן גילו קולטני חלבונים שיכולים לזהות מיקרו-אורגניזמים יוצרי מחלות ומפעילים את מערכת החיסון. הופמן הגיע לגילוי ב-1996 כאשר בחן כיצד זבובי פירות נאבקים בזיהומים, בעוד שבאטלר מצא ב-1998 כי עכברים מצליחים להימנע ממצב של גירוי מוגזם של מערכת החיסון באמצעות מוטציה בגן שדומה לגן שנמצא בזבובי הפירות.
סטיינמן גילה כבר ב-1973 את התאים הדנדריטים, אשר מסייעים למערכת החיסון להתאים את עצמה לאיומים, השלב הבא בתגובה של מערכת החיסון, במסגרתה הגוף מצליח לטהר את עצמו מהמיקרו-אורגניזמים שפלשו אליו.
"מדענים מחפשים זמן רב את השוערים של התגובה החיסונית שבאמצעותם האדם וחיות אחרות מגנים על עצמם מפני התקפות של חיידקים ומיקרו-אורגניזמים אחרים", נאמר בהודעה של ועדת הפרס.
"הגילויים של שלושת הזוכים חשפו כיצד השלב המולד ושלב ההסתגלות של התגובה החיסונית פועלים
וכך סיפקו מבטים מקוריים על המנגנונים של מחלות", הוסיפו במכון. "העבודה שלהם פתחה נתיבים חדשים להתפתחות של מניעה וטיפול בזיהומים, בסרטן ובמחלות דלקתיות".
בהמשך השבוע הקרוב יחולקו גם פרסי נובל בתחומי הפיזיקה (מחר), כימיה (יום רביעי), ספרות (יום חמישי), שלום (יום שישי) וכלכלה (יום שני הבא). על פי ההערכות, פרס נובל לשלום השנה יהיה קשור לגל המהפכות בעולם הערבי, כאשר בין השאר הוזכרו שמות של בלוגרים שסייעו לקדם את המחאה העממית במדינות צפון אפריקה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם