וידויו של פעיל תג מחיר: כך מבצעים את פעולות התגמול
הגיוס החשאי, ההסתרה מבנות הזוג, השגת חומרי ההצתה וספריי הצבע מבלי לעורר חשד, ריסוס הכתובות, וההסתלקות המהירה מהזירה. פעיל ימין מיו"ש חושף: כך, שלב אחרי שלב, מתבצעות פעולות תג המחיר. "בלי שהשארת גרפיטי כאילו לא עשית כלום, הרי המטרה העיקרית היא שיידעו שהיהודים היו פה ועשו את זה"
"הצבא נטש אותנו. הערבים עושים בשטח כבשלהם, הפרקליטות רודפת אחרינו, כשבאים לפנות אותנו לפנות בוקר יורים עלינו כדורי פלסטיק ואפילו להפגין כבר לא נותנים לנו", מסביר פעיל הימין בשיחה עם מעריב. "מה שנשאר לנו זה לעבוד בחושך, בשקט בלי שאף אחד רואה".
"בדרך כלל מי שמתארגן לפעולה הם אנשים שהחליטו שעבר הגבול", מתאר פעיל הימין את התגבשות הגרעין שמוציא את הפעולה לפועל. "מדובר לרוב באנשים שהקימו מאחז והשקיעו בו או שעוסקים בפעילות ציבורית הרבה שנים ולמרות הכל חוטפים מכולם. מהצבא, מהמשטרה, מהמדינה, מהתקשורת, מהערבים ולא נותנים לנו מקום, משפילים אותנו. כל התחושות האלה מתנקזות
" יש פה גם עניין של הרתעה מול הערבים", ממשיך הפעיל, "מישהו הסביר לי שכשערבים רואים שהצבא מפנה מאחז, הם מרימים ראש, ואנחנו חייבים להוריד להם את הראש המורם. הצבא לא מאבטח גבעות ולא מאבטח ישובים רחוקים אז אנחנו חייבים ליצור את ההרתעה הזאת בעצמנו".
"כבר מימי גוש קטיף כולם יודעים שאסור לעשות שום דבר כשיש עליך פלאפון", מסביר פעיל הימין, "אם יש לך טלפון נייד אפשר לדעת בקלות איפה אתה ומה אתה אומר. יש מי שדואג להפחיד את החבר' ה - גם השב"כ עצמו עושה את זה בשיחות אזהרה. הם מזמינים חבר' ה מנוער הגבעות לשיחות ואומרים:'אנחנו יודעים איפה אתם ומה עשיתם'.
כעת מסביר הפעיל כיצב פועל המידור הפנימי בין המתנחלים: "עד לפני שנתיים או שלוש היתה אווירה מאוד מתוחה בגבעות. היה הרבה מאוד כסאח והרבה לכלוכים. האשימו הרבה אנשים שהם שב"כניקים וזה עשה תחושה מאוד לא טובה בין החבר'ה. היום המדיניות היא שכולם חברים והכל בכיף אבל לא מספרים לאף אחד מה עושים".
הוא הסביר: "כל אחד פשוט שומר לעצמו את מה שהוא עושה. יש כאלה שעובדים רק עם חבר או שניים שהם מכירים אותם הרבה מאוד זמן וסומכים עליהם ויש הרבה אנשים שפשוט עושים לבד. אחרי כמה וכמה נסיונות אנחנו יודעים שמי שפותח את הפה תופסים אותו. תספר אפילו לחבר אחד הכי טוב, יתפסו אותך. אנשים נשואים אפילו לא מספרים לאישה. הולכים לבד בלילה, עושים מה שצריך וחוזרים כאליו לא קרה כלום".
"מה כבר אפשר לשרוף במסגד? אין שם ריהוט, אין מה לשבור - העיקר זה הכתובות", מסביר פעיל הימין את חשיבות הגראפיטי. "הרי המטרה העיקרית של הפעולה היא שיידעו שיהודים היו פה ועשו את זה כדי לעצבן את הערבים, לעצבן את המשטרה ולעצבן גם את ראש הממשלה.
"אתה מגיע למקום וקודם כל עושה את הכתובת", מסביר הפעיל, "היא חייבת להיות קשורה לדברים שקרו בזמן האחרון. אם זה פינוי של מאחז כזה או אחר, השם של המאחז חייב להיות בתוך הכתובת".
אם זה פיגוע, אתה כותב את השם של ההרוגים", מסביר הפעיל, "כל אחד שמשיג את הצבע עושה את זה בצורה שתראה אגבית. אף אחד לא יילך לחנות ויקנה ספריי כי קנייה כזו עלולה להשאיר עקבות.
מנסים לקבל את זה ממישהו שמתעסק בבניה או מבית שכבר יש בו צבע. אחרי ריסוס הכתובת מנסים לעשות גם נזק. אז אנחנו שופכים קצת חומר ומדליקים. עושים את הכל בצורה הכי נקייה. לא משאירים בקבוק של חומר דליק או צבע כדי שלא יוכלו לקחת טביעות אצבע או די.אן.איי".
"ברגע שהאש נדלקה, אתה נכנס לאוטו ובורח כמה שיותר מהר, אבל בלי היסטריה, מסביר הפעיל כיצד מסתלקים מהזירה מבלי לעורר חשד.
"אם באמצע הלילה תנהג כמו מטורף זה יעשה רעש. אתה נוסע מהר אבל רגוע. בדרך כלל אתה הולך לישון וכשאתה קם בבוקר, כל המדינה כבר מדברת על מה שעשית בלילה. למרות ההצלחה, אסור לומר שום דבר לאף אחד. חבל להיתפס ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם