פרשת קו 300 הצילה את השב"כ
הלקח מהפרשה שזעזעה את הארגון מוכיח שכאשר לא נכנעים, אפילו השררה מרכינה את ראשה. בסופו של דבר המנגנונים הדמוקרטיים של המדינה עובדים
שמעון פרס, למרות הכל - הדמוקרטיה עבדה צילום: מתוך הסרט
דם כחול, במקום סגור, סופו להתנוון. מי שטבע את האמרה הזו, בימיו כמפקד שייטת ,13 היה עמי איילון - וזה מתאים בהחלט: גם מי שלא חיבב את איילון בימיו כראש השב"כ מודה היום שהנורמות שהביא לארגון שירתו אותו היטב בתהליך השיקום מרצח רבין ועד למעמדו החזק היום.
איילון התכוון לכך שארגון קטן כמו השייטת, המתבצר במסורות שלו ואינו נפתח לצה"ל הגדול, מפתח הרגלים רעים ומקדש אותם בשם המסורת. זה בדיוק מה שקרה לשב"כ בשנים שקדמו לפרשת קו ,300 ומה שהביא לנורמות הרצחנות, השקר והטיוח שהתגלו בפרשה. מה שנכון ליחידה צבאית נכון פי כמה וכמה לארגון חשאי כמו השירות, שאין בו שקיפות, אין עליו כמעט ביקורת מבחוץ, ומי שממונה עליו בדרך כלל לא רוצה לדעת.
כל ראשי השירות אחרי איילון באו מתוכו. הראש הקודם יובל דיסקין אף התגאה בכך שהעמיד שלושה מועמדים ראויים ששירתו כסגניו. אני לא אומר שטעה, וגם לא שהשב"כ או המוסד צריכים להיות פרס הניחומים של אלוף שלא היה לרמטכ"ל, אבל שקיפות, הבאת אנשים מארגונים אחרים לתפקידי רוחב, שיתוף במידע ובעיקר פתיחה של הארגון לבקרה מבחוץ (לאו דווקא פתיחות לתקשורת), כל אלה חיוניים למחזור הדם שלו. למרות שהשב"כ הפיק לקחים, ספק אם כל אלה מתקיימים בו גם היום במידה הראויה. המוסד שקוף עוד פחות ממנו, וזה פתח לצרות.
אפשר להבין מאיפה באו השמועות על שמעון פרס. אני לא חושב שמישהו באמת האמין אי פעם שאמו של פרס ערבייה או שיש לו מניות במיני חברות. אבל האווירה שהזינה את השמועות האלה נבעה מהתחושה שאין לפרס עיקרון שהוא אינו מוכן לכופף. התנהגותו כראש ממשלה בפרשת קו 300 היא התנהלות קלאסית של איש מנגנון שמסתתר תחת האמתלה שחשיפה של רצח ושקר יהרסו את השב"כ, רק שלא יצטרך להתמודד עם הסקנדל.
חושבים שזה רק פרס? איך נהגה כל הצמרת המדינית-ביטחונית בפרשת המשט, שבה לא היו פשעים אבל היה מחדל רב פנים בתכנון וביצוע? האם לא התכנסה מתחת לאמתלה של "הגנה על הלוחמים" ו"אהבה ללוחמי השייטת" כדי לשווק גרסה שהתעלמה לחלוטין מהכשלים? מתי בפעם האחרונה מישהו מהמערכת עצמה תבע
חקירה במחיר זהה לזה שחזק, רדי ומלכא היו מוכנים לשלם, ובלבד שתתברר האמת? במה המנהיגים של היום שונים כל כך מפרס ואברהם שלום של אז?
ובכל זאת, הדמוקרטיה עובדת. הפרשה כולה לא הייתה מתגלה אלמלא עשו עיתונאים את עבודתם, ואלמלא היה עיתון "חדשות" מוכן לשלם מחיר אדיר ובלבד שידבוק באמת. פקידי משפט, מדורית ביניש וסגניותיה ועד ליועץ המשפטי זמיר, נלחמו עד שגם מערכת השקר המתוכננת של שלום והחומה הסינית של פרס קרסו.
התברר שכאשר לא נכנעים, אפילו השררה מרכינה את ראשה. בסופו של דבר המנגנונים הדמוקרטיים של מדינה עובדים - והם, ולא שום ערך מזויף של הגנה על המולדת, הצילו את השב"כ מעצמו והניעו אותו בדרך התיקון, עד שהפך לארגון היעיל שהוא היום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם