מה במוח היהודי יוצר מספר רב של זוכי נובל?
האם יש דבר כזה ' מוח יהודי' כזה שמאפשר זכייה בכמות גבוהה בהרבה מרוב המדינות ביחס לכמות התושבים. "יש בהחלט", פוסקים חוקרים
- חתני העבר של פרס נובל מברכים: "זכיית שכטמן מעידה על הרמה המדעית"
שכטמן, זה אצלו בדם? צילום מאתר ידידי הטכניון בארצות הברית
"בהחלט יש משהו כזה 'מוח יהודי', זה בדם, ואני חושב שהזכיות הרבות של היהודים קשורים לזה מאוד", אומר פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל בכלכלה לשנת 2005. פרופ' אומן גם מתייחס אל "המרכיב התרבותי שהוא הכי חשוב. אצל יהודים הערך העליון בכל הדורות היה לימוד תורה, כך במשך אלפי שנים. הבית היהודי מלא ספרים, גם אצל החילונים. יהודים שואלים שאלות, מבינים מה קורה, לא סתם עושים דברים. מהתורה זה עובר ללימוד תחומים רבים, להבין את העולם, את החברה".
פרופ' אומן מוסיף כי "בדתות אחרות, כוהני הדת, אלו שמבינים את הדת, גם הם מלאים בספרים ולומדים ומעמיקים, אבל אצלנו כל אחד לומד, כולם". לעומת זאת, הוא טוען כי אין לקשר זאת לישראליות, אלא רק ליהדות. "אנחנו יהודים גם כאן, זה לא סתם ישראלים. זה לא עניין של ישראל, אלא של מוחות יהודים כאן ובגולה".
פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון, אומר שזו "שאלה טובה. אני חושב שיש משהו בסוג החינוך של שנות ה60- שגרם ליהודים להיות כל כך סקרנים. רוב החוקרים היו מוותרים על התגלית של פרופ' שכטמן שהותקפה. צריך דבקות, אומץ וסקרנות, תכונות שיש באופי הישראלי, קריאת תגר, מה שאנשים מכנים חוצפה. התכונות האלו משותפות לכל הזוכים הישראלים".
עוד מוסיף פרופ' לביא כי "החינוך נמצא בסדר העדיפות הכי גבוה של המשפחה היהודית, חינוך שלא מפסיק לשאול שאלות, התמודדות עם דברים שמאוד קשה לפצח אותם".
"התקציבים שניתנו בעבר הניבו את התוצאות"
פרופ' מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, מסביר כי "אין מדינה באירופה שיש לה כל כך הרבה פרסי נובל על פני זמן כל כך קצר, העשור האחרון. הסוד הוא בראש ובראשונה חומר הגלם, המוח שהוא המחצב העיקרי שיש לנו כאן והוא נותן את אותותיו. זה מוח של עם שנמצא בלחץ, במצב של חוסר משאבים".
פרופ' בן ששון מדגיש כי "לצד זה כדי להגיע להישגים כאלו יש לשים את ההשכלה הגבוהה בראש סדר העדיפויות. מדינה
שחושבת שהדבר החשוב ביותר הוא כדורגל או התחום הפיננסי, תקצה את משאביה לשם. אם עניינם של הצעירים יופנה לתחומים תכליתיים, לא נגיע לשם. תשומת הלב הציבורית לחשיבות המחקר חשובה כמו גם המעורבות בשוק המחקר הבינלאומי".
הוא מציין כי "התשתיות והתקציבים הנדיבים שניתנו בעבר הניבו את התוצאות הללו השייכות דור אחורה. המחקר היה גאווה ומשאת נפש של צעירים והוא הביא לנו את כל זוכי הנובל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם