פרס נובל לשלום לשנת 2011: לשלוש לוחמות לזכויות נשים
השלוש: נשיאת ליבריה אלן סירליף ג'ונסון, פעילת השלום האפריקאית ליימה בווי והפעילה התימנייה תווקול קרמאן, זכו במפתיע בפרס היוקרתי בזכות "המאבק הבלתי אלים לביטחונן של נשים ועבור זכויות נשים". הפרס יוענק בטקס רשמי בעיריית אוסלו ב-10 בדצמבר, יחד עם סכום של 1.5 מיליון דולר שיחולק ביניהן
בהודעת חמשת חברי ועדת הפרס הנורבגית נאמר כי השלוש זוכות על "המאבק הבלתי אלים למען ביטחונן של נשים ועבור זכויות נשים כדי שיוכלו להשתתף באופן מלא בפעילות להשגת שלום". "לא יכולנו להשיג דמוקרטיה ושלום בר קיימא בעולם אלמלא נשים השיגו את אותן הזדמנויות כמו גברים כדי להשפיע על ההתפתחויות בכל רמות החברה", הסבירו חברי הוועדה.
הפרס יוענק בטקס הרשמי בבניין העירייה באוסלו ב-10 בדצמבר בהשתתפות משפחת המלוכה הנורבגית, כאשר הפרס על סך 1.5 מיליון דולר יחולק בין שלוש הזוכות.
נשיאת ליבריה, אלן ג'ונסון סירליף בת ה-73, היא האישה הראשונה שעומדת בראש מדינה אפריקאית אחרי שזכתה בבחירות בשנת 2006, ובשבוע הבא היא תתמודד על כהונה שנייה. על פי הוועדה, המנהיגה האפריקאית "תרמה להבטחת השלום בליבריה, לקידום התפתחות כלכלית וחברתית ולחיזוק מעמד הנשים".
ליימה רוברטה בווי היא פעילת שלום ילידת ליבריה שהקימה תנועת שלום אשר סייעה לסיים את מלחמת האזרחים במדינה בשנת 2003. "ליימה בווי הניעה וארגנה נשים מעבר לפילוג אתני ודתי כדי לסיים את המלחמה הארוכה וכדי להבטיח את השתתפותן של נשים בבחירות", אמרה ועדת הפרס. "מאז היא עבדה כדי לחזק את ההשפעה של נשים במערב אפריקה במהלך מלחמה ואחריה".
הזוכה השלישית, תווקול קרמאן בת ה-32, מגיעה מתימן. היא עיתונאית ופעילה ותיקה למען זכויות אדם במדינה, אשר נחשבת לאחת ממובילות המחאה שפרצה לפני יותר מחצי שנה נגד שלטונו של הנשיא הוותיק עלי עבדאללה סאלח. "בנסיבות הקשות ביותר, עוד לפני 'האביב הערבי' ובמהלכו, טווקול קרמן מילאה תפקיד מוביל במאבק למען זכויות נשים, דמוקרטיה ושלום בתימן", נאמר בדברי ההסבר.
"אני מאוד שמחה על הפרס הזה", אמרה קרמאן, מנהיגת ארגון "עיתונאיות בלי אזיקים" בעקבות ההכרזה. "אני מעניקה את הפרס לצעירי המהפכה בתימן ולעם התימני".
מספר שיא של 241 שמות – 188 אישים ועוד 53 ארגונים – הוגש לוועדת הפרס עד לסיום הרישום בסוף פברואר. בין השמות הבולטים ברשימה היו אתר ויקיליקס ומייסדו ג'וליאן אסאנג', קנצלר גרמניה לשעבר הלמוט קוהל ואפילו מנהיגת הדמוקרטיה במיאנמר אונג סאן סו-צ'י שכבר קיבלה את הפרס לפני 20 שנה.
בשנה שעברה קיבל
החלטתה של הוועדה מהווה הפתעה מסוימת, מאחר שבימים האחרונים גברו ההערכות כי הפרס יוענק לאישים שקשורים לגל המחאה בעולם הערבי שפרץ בתחילת השנה הנוכחית, ובסופו של דבר רק קרמן התימנית היא שזכתה בהקשר הזה.
אחד השמות שהועלו היה של לינה בן מהני, מורה לאנגלית מאוניברסיטת טוניס, שמפעילה בלוג בשם "נערה טוניסאית" אשר סייע להוציא את ההמונים למחאה נגד הנשיא זין אל עבאדין בן עלי.
מועמדת נוספת שהוזכרה הייתה איסרה עבד אל-פתח ממצרים, המכונה "נערת פייסבוק", שסייעה להקים את תנועת הצעירים ה-6 באפריל שהייתה הרוח החיה מאחורי ההפגנות שהביאו להתפטרות הנשיא חוסני מובארק. לצדה הוזכר שמו של ואיל ע'נאים, צעיר שעבד בגוגל והקים עמוד בפייסבוק כדי למחות על השחיתות והקשיים במצרים.
עוד הוזכר שמו של האיחוד האירופי, במיוחד מאחר שיו"ר ועדת הפרס, תורביון יגלנד, ידוע כתומך נלהב של הגוש על אף שנורבגיה אינה חברה בו ובשל היותו מזכ"ל מועצת אירופה. ההערכות היו כי מתן הפרס לאיחוד יראה כי אירופה גם מתרכזת בקידום שלום ברחבי העולם וינסה לתת רוח גבית למנהיגים שמנסים למנוע את הסדקים בשל המשבר הכלכלי החמור.
יגלנד, לשעבר ראש ממשלת נורבגיה, התייחס השבוע להשערות בדבר הזוכים. "ההתפתחות החיובית ביותר היא שתקבל את הפרס", אמר לסוכנות אי-פי. "לכן אני די מופתע שפרשנים ומומחים רבים עדיין לא זיהו את זה, בעוד שעבורי זה ברור לחלוטין". בראיון נוסף לטלוויזיה הנורבגית, אמר יגלנד כי "אם עוקבים אחרי התקשורת הבינלאומית, אז זה נמצא ממש באמצע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם