בדרכון הם דיפלומטים; בתלוש – עובדי קבלן
קציני הביטחון של שגרירויות ישראל מסכנים חייהם בהגנה על מוסדות המדינה. היא מצדה משקיעה בהם את המינימום. כעת הם תובעים את זכויותיהם
בתגובה לעתירות, טוענת המדינה כי לא היו יחסי עובד-מעביד בינה לבין העובדים ומפנה את תביעותיהם לקבלן שהעסיקה, חברת "מודיעין אזרחי". זאת אף על פי שבמכרז של משרד החוץ, שבו זכתה החברה לפחות פעמיים, נכתב מפורשות: "הזוכה במכרז לא יידרש להשקיע בעובדים אלה (...)אלא ישמש כמעין 'צינור שילוח' שלהם בלבד".
באחת התביעות סיפר מאבטח לשעבר כי נענה למודעה לגיוס עובדים לפעילות ביטחונית, עבר קורס מטעם משרד ראש הממשלה ורק בסיום ההכשרה נאמר לו שעליו לחתום על חוזה עם מודיעין אזרחי.
"המדינה היא זאת שהעבירה אותי תהליך מיון והכשרה, היא זאת שגייסה אותי למערך האבטחה והיא זאת שפיקחה עליי ביומיום וקבעה את ההוראות והנהלים שפעלתי על פיהם", כתב התובע בתצהיר לבית הדין לעבודה. "הייתי כפוף לסידור העבודה שנקבע על ידי קב"ט מטעם המדינה. לכל אורך התקופה שבה הועסקתי לא היה לי שום קשר עם חברת מודיעין אזרחי או בעלי תפקידים בה, למעט העובדה שקיבלתי ממנה את תלושי השכר".
לפי התצהיר, גם את הנשק שנשא קיבל מהמדינה. ואכן במכרז כתוב: "לעובדי
בכתב ההגנה שהגישה לבית המשפט, טענה המדינה כי עובדי הקבלן הועסקו כממלאי מקום וכתגבור לעובדי אבטחה בחו"ל "לתקופות קצרות של חודש או קצת יותר". אבל באותו כתב הגנה הודתה גם המדינה כי התובע הועסק בחו"ל במשך יותר משנתיים ברצף. בהמשך שוב סותרת המדינה את טענתה כאילו עובדי הקבלן הועסקו בהיקף מוגבל, וכותבת: "באחת השנים נשלחו עובדי ביטחון העתודה למשימות אבטחה בחו"ל בהיקף כולל של כ-740 חודשי עבודה - כ-93 אחוז מהחודשים האלה בוצעו על ידי עובדי ביטחון עתודה חיצוניים".
מהתביעות מתברר כי פערי השכר וההטבות בין עובדי הקבלן לעובדי המדינה, שביצעו את אותם התפקידים, היו משמעותיים. כך למשל, עובדי הקבלן השתכרו כ-25 שקל בשעה וקיבלו תוספת גלובלית של שמונה אחוזים בגין שעות נוספות שעבדו כ-50 בחודש.
באחת התביעות חישב עורך הדין ערן גולן המייצג את התובעים, כי לעובד שלו מגיעים קרוב ל-80 אלף שקל עבור שכר והטבות שאמור היה לקבל במשך כשנתיים וחצי, קרי הפרש של יותר מ-2,000 שקל בחודש שהמדינה חסכה, לכאורה, על כל עובד. הפרש זה, חשוב לציין, לא כולל את הפער העצום בשכר היסוד: 5,000 שקל לעובד קבלן לעומת יותר מ-10,000 שקל לקב"ט עובד מדינה.
בביקורת שערך משרד האוצר בשנת 2006 נקבע כי חברת מודיעין אזרחי חייבת לעובדים המועסקים במתקני הממשלה כ-5 מיליון שקל בעבור שכר וזכויות סוציאליות. מאבטחים רבים אכן קיבלו החזרים, אבל המאבטחים בחו"ל לא קיבלו. זאת אף שנפגשו כמה פעמים עם פקידים ממשרדי האוצר והחוץ, שבדקו את תלושי השכר שלהם ואת תנאי העסקתם.
עם זאת, כתוצאה מלחץ ממושך שהפעילו עובדי הקבלן, נקלטו חלקם כעובדי מדינה או כעובדים מקומיים של השגרירות שבה הוצבו בחו"ל. "המדינה שולחת נציגים לחו"ל, מעמידה אותם בסכנת חיים, אבל לא מוכנה לקחת עליהם שום אחריות רק כדי שלא תצטרך לשלם להם יותר מ-25 שקל לשעה", אומר עורך הדין ערן גולן. דובר משרד החוץ, יגאל פלמור, מסר: "איננו מוסרים פרטים הנוגעים לסידורי אבטחה בארץ ובחו"ל".
ובתוך כך, בית הנבחרים של ההסתדרות צפוי לאשר מחר את סכסוך העבודה הכללי במשק, בדרישה לצמצום משמעותי במספר עובדי הקבלן.
בהסתדרות גברו אתמול הקולות הקוראים לצאת למהלך חריף של שביתה כללית, לראשונה מאז יולי 2007. אז נמשכה השביתה יום אחד בלבד, שבמהלכו מרבית השירותים הציבוריים, בהם רשות שדות התעופה, בתי החולים, הנמלים והרשויות המקומיות, הושבתו.
מאז שהכריז יו"ר ההסתדרות עיני על הכוונה להכריז על סכסוך עבודה בשבוע שעבר, לא נעשתה כל פנייה אליו מטעם נציגי הממשלה או משרד האוצר. אם לא יתקיימו בשבועיים הקרובים מגעים בין הצדדים, תוכל ההסתדרות להוציא את השביתה לפועל.
בהכנת הידיעה השתתף יובל גורן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם