עתירה לבג"צ: להפסיק את נוהל כבילת אסירים
ארגון "רופאים לזכויות אדם" טוען כי נעשה שימוש בלתי מידתי ובלתי סביר, ולעיתים כאמצעי ענישה, ולא כדרך טיפול כמקובל ברפואה
"נוהל כבילת אסירים פסול" צילום: יוסי אלוני
בעתירה שהוגשה אתמול לבג"צ כותבת עורכת הדין יוהנה לרמן כי "אסיר בסיכון אובדני יכול להיכבל למיטתו מבלי שרופא יראה אותו עובר להחלטה זו, גם משך ימים, וייתן דעתו על הצורך בכבילה, משכה וההשלכות האפשריות של הכבילה על מצבו הנפשי והרפואי של אותו כלוא".
פקודות הנציבות אינן קובעות פרק זמן מכסימלי סביר שלאחריו אסיר שנכבל ייפגש עם פסיכיאטר, כמו כן הפקודות אינן קובעות זמן מכסימלי וברור לשימוש באמצעי ריסון, וכתוצאה מכך כיום אסירים הנמצאים בסיכון אובדני נכבלים למיטתם לעיתים במשך ימים או שבועות ארוכים". לדברי עו"ד לרמן, "כבילתם של אסירים הפכה לתחליף פסול לאבחון וטיפול פסיכיאטרי נדרש ופיקוח אפקטיבי ואנושי במקרים של אסירים הנמצאים בסיכון אובדני".
כבילה בלתי מידתית ולא אנושית
העתירה שהגיש הארגון מתבססת בין היתר על מקרים קשים שנחשפו בדו"ח הסנגוריה הציבורית לשנים 2009-2010 שהתפרסם בחודש יולי האחרון, בהם נעשה שימוש בכבילה ממושכת ביותר כלפי אסירים אובדניים, ולא מתן הטיפול הרפואי המתאים להם.
אחד המקרים הקיצוניים המוזכרים בעתירה הוא של אסיר בבית המעצר הדרים, אשר לטענת "רופאים לזכויות אדם", מהווה דוגמה חריגה לכבילה בלתי מידתית, ולא אנושית. מדובר באסיר באגף ההפרדה שנכבל למיטתו במשך 24 שעות ביממה לאורך תקופה של חמישה חודשים וחצי, ולאחריה נותר כבול למיטתו "רק" בשעות הלילה, במשך כ-13 שעות ביממה. בכל אותה עת, כך על פי בדיקת הסנגוריה, שהה האסיר בתא המתוצפת באמצעות מצלמות אבטחה במשך 24 שעות ביממה.
במקרה זה הוגשה עתירה בשמו
של האסיר על ידי הסנגוריה הציבורית, ובית המשפט קבע כי כבילתו של האסיר היא בלתי סבירה והורה לבטלה לאלתר.
בארגון רופאים לזכויות אדם הדגישו אתמול כי העתירה מוגשת מאחר ופקודות השב"ס במתכונתן הנוכחית יוצרות מציאות אכזרית הפוגעת בזכויות הכלואים ולא מספקת להם מענה הולם, ואינן עומדות בנורמות המקצועיות שקבע משרד הבריאות.
"החוק לטיפול בחולי נפש קובע כי כבילה תתבצע בכפוף לבדיקה פסיכיאטרית, וכי יש לבחון את ההחלטה על ידי פסיכיאטר אחת לארבע שעות", אמרו ברל"א, והוסיפו כי פניות קודמות בנושא לשירות בתי הסוהר נענו בתשובה לפיה "לתפיסת השב"ס אין הכללים הקבועים בחוק לטיפול נפש חלים על שב"ס כלשונם, וכי המציאות בכלא שונה מהמציאות במוסדות הפסיכיאטרים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם