כיתה מהדור החדש: טאבלט לכל תלמיד
בלי ספרים, חוברות או ילקוט, רק מחשב לוח ששוקל עשרות גרמים. כך נראית כיתה י' בביה"ס בכפר בתיה ברעננה, כיתת הטאבלטים הראשונה

כיתת הטאבלטים בכפר בתיה צילום: נאור רהב
המכשירים ישמשו את התלמידים בשני אופנים: הטכנולוגיה הפשוטה היא העבודה הלא מקוונת, שעיקרה הזנת כל ספרי הלימוד, חוברות העבודה וחומרי הלימוד על המסך הקטן. המכשיר מפענח את כתב היד, ממיר אותו לדפוס או מאפשר שימוש במקלדת וירטואלית. האפשרות הטכנולוגית המתוחכמת יותר היא זו המקוונת.
היא מאפשרת למורה ליצור חומרי למידה משולבים עם סרטונים והעשרות מרשת האינטרנט או לפתוח פורום לכל מקצוע שבו יכולים המורה והתלמידים להמשיך לדון על החומר גם לאחר שעות הלימוד.
התלמידים אפילו ייבחנו על גבי הטאבלט ויכינו עליו את שיעורי הבית, ואילו המורה יוכל לעקוב אחר המטלות, לבדוק את המבחנים ולשגר אותם חזרה אל התלמיד עם הציון המתאים. "זה מייתר לחלוטין את כל העניין של חדר המחשבים", מסבירים בבית הספר. מכשירי הטאבלט שקיבלו תלמידי בית הספר יוצרו על ידי חברת "מודו" של היזם דב מורן, ואילו את הקישור וההתאמות לבית הספר ביצע ח"כ לשעבר דדי צוקר, במסגרת חברת "בליגיר", כשמה כן היא.
סוף להעתקות?
בהתאמה לבית הספר הדתי, ישנו סינון באפשרויות הכניסה בין אתרים "ראויים" לבין אלו ש"אינם הולמים". "עבורי השדרוג בלימודי הקודש היה החשוב ביותר במכשירים האלו, גם התנ"ך והגמרא שם", מסביר אליעזר קורזוויג, מנהל בית הספר.
פונקציה נוספת של המכשיר אמורה לעשות סוף להעתקות. המורה יכול להשוות בין המבחנים השונים של התלמידים ולקבל מידע על תשובות דומות. במקביל, הוא יכול לבצע השוואה חיצונית בין פסקה שכתב התלמיד בעבודה לבין פסקה דומה המופיעה באתר אינטרנט כלשהו, למשל בוויקיפדיה.
התלמיד יואב ימיני מודה: "מאוד מפתה לשחק עם זה ובינתיים אף אחד לא נתפס. צריך משמעת עצמית".
"אנחנו מבקשים להצעיד את מערכת החינוך קדימה מבחינה טכנולוגית", מסביר ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת. "זה לא בא על חשבון החינוך לערכים ולציונות, אבל זה מעביר את המסר לתלמידים שהמצוינות הטכנולוגית חשובה לנו. לא ייתכן שהכיתה תהיה שייכת מבחינה טכנולוגית למאה הקודמת כשלכל תלמיד בבית יש מערכות מיחשוב מתקדמות. אנחנו מאמינים שבית הספר צריך לאתגר את התלמיד ולא לפגר מאחור".