
מכתב לגלעד: אנו צופים ומחכים לך
כל כך קרוב פיזית וכל כך רחוק מהחופש, הנה עומד להגיע הרגע בו תשוחרר. מצפה לשובך המהיר, שתחזור לחיי החופש ולמשפחתך האוהבת
אנו מכירים אותך אך אתה לא מכיר אותנו אישית. זה מכבר, 5 וחצי שנים ארוכות, אנו צופים בך ולומדים להכירך מסרטונים מהמשפחה מהתמונות ומצפים לך. מכל מקום בארץ אתה ניבט וקורא אלינו אנו נקשרנו אליך נפשית ורוצים מאוד שתשוב אלינו במהרה. כולם פה אוהבים אותך מאוד, כמו משפחה אחת גדולה.
כולם חרדים לגורלך ויודעים שאתה חי וקיים במקום מיסתור אצל החמאס האכזרים באדם, כל כך קרוב פיזית וכל כך רחוק מהחופש. אף אחד בארץ לא יכול להרגיש ולדעת באמת את המצב בו אתה נמצא כשבוי על אף שידוע לנו שהוא קשה מנשוא וכולם מעוניינים לחלץ אותך משם.
אפילו על הממשלה העם כבר לא סמך, אך הנה עומד להגיע הרגע בו תשוחרר ממש לא יאומן.
הרבה עבודה מאחורי הקלעים של גורמי הביטחון, של העם והמשפחה ההורים נועם ואביבה האצילים. המצב בעולם הערבי הכל יחד חבר ואפשר תנאים מסוימים להבשלת העסקה לשחרורך עם הרבה מזל ועזרה מלמעלה מאלוהים בשמיים שמכוון את הדברים שכך יקרו ובעזרת שליחיו שזה הנושאים והנותנים מהצד הישראלי והצד הערבי ובפרט ראש הממשלה שקיבל החלטה אמיצה וקשה להחזירך וכל האחריות על כתפיו.
אני כמו כולם מכיר אותך בשל המצב ונכנסת לליבי ואני כואב לי שאתה נשבתה כך בשרות סדיר ועוד אצל "החיות" האלה מקווה מאוד שלא פגעו בך קשות פיזית ונפשית ותוכל להשתקם פה בביתך בארץ.
מצפה לשובך המהיר ושיתגשם ושתחזור לחיי החופש ולמשפחתך האוהבת.
ישר כוח חזק ואמץ