מכתב לגלעד: מאוד מאוד התגעגעתי
גלעד, אין לי ספק שחזרתך היא אחד הרגעים ואולי האירוע המשמח והמאושר ביותר בחיי. אני מקווה שתוכל להשלים את הזמן שהחסרת
יש כל כך הרבה תחושות ורגשות שמוערבות בכתיבת המילים הבאות שכמעט ואיני מצליחה לכתוב. אני רוצה לברך אותך על שובך הביתה. סוף סוף אתה איתנו. כמה ביקשנו ופיללנו וקיווינו וחיכינו והנה הגיע הרגע ששבת אלינו, וחשוב מכך, הביתה.
בלמעלה מחמש השנים האחרונות תמונותך הפכה לתמונת הקולקטיב הלאומי, הגעגוע הפך קשה לאומה שלמה, והכאב על חסרונך נגע בכל דלת בישראל.
איני יכולה לתאר ולדמיין כיצד עברו עלייך חמש השנים האחרונות, ואני בטוחה שעוד תקופה לא קלה עומדת בפנייך. אין מילה מתאימה בשפה העברית לתאר עד כמה אני מקווה ומתפללת למען החזרה לחיים וההתאקלמות המהירה שלך בחיק המשפחה ובחברה. הורייך נועם ואביבה, ואחיך יואל היוו לאורך כל התקופה דוגמה ומופת בחברה הישראלית כאנשים לוחמי צדק, שלא יוותרו וילחמו עד שובך, בנם לביתם. מדינה שלמה חיבקה את הורייך, ותמכה בהם בזמן שהם חיכו, ונאבקו בסבלנות
נצחית ובתקווה גדולה שעוד יגיע יום זה, והנה אתה כאן - ויותר מזה אנחנו לא צריכים.
גלעד,אנחנו לא מכירים, כשם שאומה שלמה חושבת עלייך מדי יום גם אני, קוראים לי קרן גליק, אני חיילת בשנה וחצי האחרונות ומאוד מאוד התגעגעתי.
לא היה פרק בחיי בשנים אלו שלא חשבתי עלייך, פעמים רבות עצרתי הודיתי והתעצבתי כאחד על כך כמה חיי הם קטנים עם דאגות היום יום השוליות שבהם, בעוד ממך נלקח החופש, החיים, והמשפחה וכל כך רציתי שכבר תחזור.
גלעד, אין לי ספק שחזרתך היא אחד הרגעים ואולי האירוע המשמח והמאושר ביותר בחיי.
אני רוצה לאחל לך בשמי ובשם כל בני משפחתי, שתוכל להשלים את הזמן שהחסרת, שהחזרה מהשבי המלווה בקשיים רבים תחלוף כתקופה בחייך.
שתזכה לחיים ארוכים, בריאות, זוגיות ואושר. שתגדל, ותפרח ותמצא נחת וכן משפחתך. מדינת ישראל מחבקת אתכם, וגם אני.
ברוך שובך הביתה,
קרן גליק, שהם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם