צבא החברים יעבור מהיום "תהליך גמילה"
במשך השנים הם היו בכל מקום: בהפגנות, בעצרות ובמאהל המחאה. היום תושלם המשימה ופעילי מטה המאבק יתחילו בתהליך חזרה לשגרה
שמשון ליבמן ראש מטה המאבק לשיחרור שליט באחת ההפגנות צילום ארכיון: יגאל לוי
רבים מהפעילים הקדישו את כל זמנם למאבק. חלקם אף עזבו בשלב כזה או אחר את עבודתם כדי להתמסר למאבק. עבור רבים היה המאבק חלק מסדר יום קבוע שאליו התרגלו ו"התמכרו" במשך שנים ארוכות. "אכן הימים הללו מלאי התפעמות והתרגשות. לא אכחיש שדמעות לא נחסכו מעיניי", כתב השבוע יו"ר המטה שמשון ליבמן את מילות הסיכום הראשונות לפעילים.
עוד הוסיף ליבמן: "ההיסטוריה תשפוט עד כמה המסע שהיינו שותפים לו סייע לקיום העסקה. ההיסטוריה תשפוט עד כמה המאבק הזה תרם לדמותה ולכוחה של מדינת ישראל. מי שיגיע מבין הפעילים, נתאסף ביחד, נחליף מילים ונתחיל בפרידה ממסע שמילא את זמננו שנים אחדות. פרידה שיש בה משותף ענק, מאמין, ערכי".
"אתנתק מהמשפחה כשגלעד יחזור לחיקה"
במהלך השבוע האחרון היו הפעילים עסוקים בדרך לסוף המאבק, הסוף שאליו שאפו במשך שנים ארוכות. המתח, החרדה והשמחה הגדולה הדירו שינה מעיניהם, אבל כבר אז התחילה לחלחל גם המחשבה על "היום שאחרי".
כך למשל אוהד כנר, בן ה-32, שעזב את עבודתו לפני 15 חודשים, הצטרף למשפחת שליט והעתיק את חייו לאוהל המחאה בירושלים. שם הוא העביר את כל שעות היום והפך לקמב"ץ של האוהל: "אני אתנתק מהמשפחה כשגלעד יחזור אל חיקה ויהיה עמה בבית. אחר כך אפרק בשמחה את אוהל המחאה בירושלים. רק אז אקח צעד אחורה, אסתובב בחיוך ואחזור הביתה".
אל משפחת הפעילים הצטרפה מיד לאחר
החטיפה גם אורנה שמעוני למודת המאבקים. שמעוני, בת 70, נהגה לעתים קרובות לקום לפנות בוקר ולנסוע באוטובוסים ובטרמפים מביתה שבקיבוץ אשדות יעקב בצפון לפעילויות המחאה שהתקיימו בירושלים ובנגב במרחק של מאות קילומטרים מביתה.
פעיל נוסף, גם כן בשנות ה-70 לחייו , הוא משה צליק, הידוע בתור בעל "החיפושית של גלעד", רכב מסוג חיפושית ועליו דמותו של שליט. לאחר ההודעה על חתימת העסקה הוא הגיע למצפה הילה עם החיפושית המפורסמת, שהפעם גם עוטרה בדגלי ישראל. "לא הפסקתי לבכות כל הלילה. התפוצצתי מהתרגשות", סיפר אתמול. "גם עכשיו קשה לי לעכל את זה".
פעילים למען שחרור גלעד שליט במצפה הילה
צילום: מורן מעיין
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם