איך הפך הבדואי מלוב לדיקטטור הכי צבעוני
מי שנולד למשפחת בדואים, צמח בצמרת הצבאית והיה אחראי להפיכה בלוב, לפני 42 שנים מצא היום את מותו כאחרון הלוחמים
בשנת 1969, בגיל 27, הוא עורר הפיכה צבאית במדינה שהביאה להפלתו של המלך אידריס. בשנים הראשונות שלו בשלטון, החל קדאפי להשקיע את הכספים הרבים בחינוך ושיקום ופעל להלאמת עסקים במדינה. בהמשך, הוא גם הפך לדמות דומיננטית בעולם הערבי וניסה להפגיש בין מדינתו לבין מצרים וסוריה כדי ליצור פדרציה ערבית.
עם הזמן, וכמו כל הדיקטטורים המוכרים, היה טבוע בו פחד עמוק להתעוררות גוברת של התנגדות פוליטית מטעם האופוזיציה. משום כך, הוא נהג למנות את בני משפחתו וחברים קרובים עליהם סמך, לעמדות מפתח. בהמשך, הוא הגביר את האלימות שהופנתה כלפי מתנגדיו. במהלך השנים, מבקריו נכלאו, עונו ונרצחו לעתים קרובות.
אלה שניסו לערוך הפיכות נגדו הוצאו להורג ונתלו בכיכרות העיר, אך קדאפי הפך גם לסמל מוכר בשורות מנהיגי העולם. הוא התפרסם בלבושו הצבעוני והצעקני, אשר נע בין תלבושות צבאיות מפוארות ומעוטרות לגלימות בצבעים עזים וזוהרים. כמו כן, הוא הפקיד להתהדר בפמליית שומרות הראש האישיות שלו ("האמזונות") שליוו אותו בכל עת.
התפנית הגדולה ביחס העולם כלפיו התרחשה באמצע שנות ה-80, אז החלו גורמים מערביים להתייחס אליו כטרוריסט. זאת, לאחר ששלח צוותים שרצחו זרים במדינה, מימן ארגוני טרור שהיו אחראים לפיצוץ מבנים בבירות אירופה והפילו מטוסים אזרחיים. בהמשך, הצבא שלו פעל לפיתוח נשק כימי, ביולוגי וגרעיני ולוב הפכה לפצצה מתקתקת ואיום ממשי על האזור כולו.
אט אט חלה התגברות בשנאת העולם
לאחר שנחשד כמי שעומד מאחורי פיצוץ מטוס הנוסעים מעל סקוטלנד ב-1988, בו נהרגו 270 בני אדם, הועמדה לוב תחת סנקציות כבדות של האו"ם. אומנם עד 2003 סירבה לקחת לוב אחריות על הפיגוע, אך עבור רבים בעולם המערבי, לא היה כל ספק כי קדאפי נתן את ההוראה.
לאחר שארה"ב פלשה לעיראק ותפסה את סדאם חוסיין בשנת 2003, החל קדאפי לחשוש כי גורלו יכול להסתיים באופן דומה. לפיכך, הפגין עמדות עיקשות לפיהן אינו מעורב בטרור וניסה לנרמל את היחסים עם מדינות המערב עד כמה שאפשר.
בין היתר, הוא ויתר על הנשק להשמדה המונית וניהל קשרים עם מנהיגים מערביים כמו ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. הוא אף הסכים לשלם עד 10 מיליון דולר לקרובי משפחה של קורבן פיגוע לוקרבי ב-1988.
בעקבות ההפיכות הרחבות בעולם המערבי, אשר החלו בקול תרועה רמה בתוניסיה ואחר כך במצרים, הצטרף גם העם הלובי להתקוממות שפרצה במהלך חודש פברואר 2011. ההמונים קראו להתפטרותו של קדאפי. הוא סירב, והעדיף להסתתר כשהוא מגובה בצבא תומכיו.
עם זאת, בשלהי חודש אוגוסט, הצליחו המורדים להפיל את משטרו והשתלטו על ארמונו המלכותי בבירה טריפולי. בהמשך, אף הקימו ממשלת מעבר לאומית שזכתה להכרה בינלאומית חלקית ולקחה את מושכות ניהול המדינה לידיה.
כל אותה עת הוא בחר להסתתר עד שהיום, הוא סיים את חייו בעיר הולדתו סירת שהייתה גם למעוזו האחרון שנכבש על ידי הכוחות המורדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם