היום שליט, מחר שלום: נתניהו נוגע בקונצנזוס
ימים טובים לרה"מ החוגג יום הולדת 62. פרס לא מפסיק להחמיא, בכירים בקדימה מגבים ואפילו זהבה גלאון מהללת. אך לאן נעלמה לבני?
"לא אני קיבלתי את ההחלטה. אני מכבד את זה שקיבל אותה", אמר פרס לשומעיו והסביר שהכרעת נתניהו מאוד אמיצה בעיניו. "ביבי קיבל החלטה המנוגדת לבסיס האלקטורלי שלו, ואני ממש גאה בביבי על ההחלטה שקיבל".
פרס כמו פרס ברגע של התלהבות, המשיך לדהור בדבריו אל עבר האופק המדיני, שכרגע אינו ממש נראה, אך בעיניו הוא המשך ישיר להחזרת שליט. "כדי לעשות שלום צריך אומץ. ביבי הוכיח שיש לו אומץ, והתקווה שלי היא שיקבל עוד החלטות אמיצות לטובת עם ישראל. צריך להמשיך לתת לו גב. אני אתן לו את מלוא הגיבוי הזה. אני מאמין שיש לו האומץ, כמו עם גלעד, לקבל עוד החלטות קשות, ושהוא מסוגל להביא שלום לישראל".
דברים דומים ואישיים יותר אמר פרס לנתניהו בשיחה טלפונית ביניהם בתום הטקס בתל נוף. פרס יצא מגדרו כדי להחמיא לו, ואלה רק חלק מהשבחים שהשמיע: "ראיתי אותך בשדה התעופה, ראיתי את גלעד שליט חוזר, התרגשתי כמו כל עם ישראל ואני מצדיע לך. קיבלת החלטה מוסרית וערכית. לא היינו סולחים לעצמנו אם היה עובר עוד יום בלי שהיה נעשה משהו למען גלעד. עשית דבר גדול ולא פשוט".
פרס, שהביע לאחרונה לא פעם אכזבה מהחידלון המדיני בתקופת נתניהו, חזר לקוות, אולם הוא עלול להתאכזב שוב. נתניהו אינו רואה קשר ישיר בין העסקה שרק החלישה את אבו מאזן לבין התנעתו של תהליך מדיני, שתקוע מבחינתו לא בגללו. בינתיים רוחה של הסולידריות שעטפה אותנו השבוע יצאה גם מתוך הסוכות המסורתיות שהקימו בחצרותיהם פוליטיקאים ואישי ציבור.
בכוכב יאיר אצל שאול מופז ובסוכה של עוזי דיין כמה רחובות משם נשמעו מחיאות כפיים כשהדוברים הזכירו את גלעד שליט, וכולם הזכירו. כך גם אצל השר ישראל כץ בכפר אחים. שם היה מעניין לראות איך
יש לכך משקל עבור מי שכל פעולה שנקט עד עכשיו ובכל נאום שכתב, הציץ בעין ימנית פקוחה אל עבר האלקטורט שלו. לכן היה חשוב לנתניהו במיוחד שדווקא שרים כמו כץ וגדעון סער, הנחשבים לסמנים ימניים, מסתערים על האולפנים ומגבים אותו.
היום יחגוג נתניהו יום הולדת 62. אף שאנשיו מספרים כי ביקש מהם לא להתבשם מהסקרים הטובים שצפויים להגיע, זה יהיה יומולדת מתוק במיוחד עבורו. בפעם הראשונה הוא מרגיש שהצליח לגעת בקונצנזוס הישראלי. הוא הצליח להתחבר לציבורים שסלדו ממנו.
דוגמה טובה לכך היא הדברים שאמרה ח"כ זהבה גלאון על נתניהו שלשום בחוג בית של מרצ, שהנוכחים בו צבטו את עצמם מהשתאות. "כל הכבוד לביבי, הוא גילה מנהיגות ", הפתיעה גלאון. "אין לי ספק שהיו לו גם שיקולים אחרים שאינם בהכרח ענייניים, אבל הם מתגמדים נוכח האומץ והמנהיגות".
בכלל, אמרה גלאון, נתניהו וברק מפתיעים אותה לטובה לעומת אהוד אולמרט. "אני חייבת לציין שלצד סרבנותו המדינית, ביבי ביחד עם ברק מפגינים מתינות ביטחונית, שיקול דעת ואיפוק הרבה יותר מאולמרט וציפי לבני, שקראה לא מזמן לתקוף את חמאס בעזה".
שאלתי את גלאון אם זה נכון, אם היא יצאה מגדרה לשבח את ביבי וברק. "זה נכון", ענתה , "ביבי וברק מפתיעים בקו הביטחוני המתון שבו הם נוקטים. אם היו שומעים ללבני ומופז, זה היה נגמר בעופרת יצוקה 2". על אולמרט דיברה גלאון באותו חוג בית במילים קשות, בשל מה שכינתה "סרבנותו לבצע עסקה לשחרור שליט". על פי גלאון, אולמרט דיבר בימים האחרונים נגד העסקה בשתי הזדמנויות לפחות שהגיעו לידיעתה מאנשים ששמעו אותו.
"אלה היו חמש שנים מיותרות", פסקה גלאון, "אולמרט יכול היה להגיע לאותה עסקה. אני מתקשה לשכוח איך עמד על דוכן הכנסת כראש ממשלה, כשהייתה לו הזדמנות ב-2006 להגיע לעסקה, וכשדחקתי בו לעשות את המעשה, הוא אמר לי משהו בסגנון 'אותנו לא יורידו על ברכינו'. אני שומעת עכשיו שהוא מתנגד לעסקה ואומר שהיא לא טובה. את זה אומר מישהו שסיבך אותנו בשתי מלחמות מיותרות".
מלשכת אולמרט נמסר השבוע שהחליט לא לדבר על העסקה מטוב ועד רע, ובהמשך ידבר. על דברי גלאון אמרו כי "הפרטים שהיא מוסרת כביכול לא נכונים ולא מדויקים, וקצת מוזר וחבל שלא בדקה אותם קודם לפני שהיא מפיצה אותם. לא ידענו שהפכה לרכילאית".
בינתיים אולמרט אינו מתראיין בעניין, בדיוק כמו שני חבריו להנהגה המדינית והביטחונית של מלחמת לבנון השנייה, פרץ וחלוץ, שבמשמרת שלה נחטף שליט. שלושתם בנפרד סירבו להתראיין השבוע, והבטיחו לדבר אחרי שהעסק יירגע. זוהי החלטה תמוהה שאינה עומדת במבחן הציבוריות.
מדובר בראש ממשלה לשעבר, שדחה בעבר עסקה עם חמאס לשחרור שליט, ומעניין וחשוב לשמוע את דעתו. השני הוא שר הביטחון של המלחמה, שהתמודד רק לאחרונה שוב על תפקיד יו"ר מפלגת העבודה. ידוע שפרץ תומך בעסקה, אך מדוע בחר להצניע את עמדתו דווקא בימים האלה? איזה נזק כבר יכול היה לגרום? לא ברור.
השלישי, רמטכ"ל המלחמה, עושה את צעדיו הראשונים בפוליטיקה כחבר קדימה ויתמודד מטעמה על מקום בכנסת הבאה. גם הוא סירב לעשרות בקשות לראיינו. בהודעה קצרה בדף הפייסבוק שלו כתב ש"את גלעד היה צריך להחזיר וטוב שהדבר בוצע", לצד אמירות כלליות בלבד על המחיר הכבד. מה המשמעות של המחיר? את זה אולי נדע בהמשך.
מי שעוד בחרה השבוע בזכות השתיקה הייתה ציפי לבני. העיניים שהתרגלו בימי מחאת האוהלים לנוכחותה המוגברת באולפני הטלוויזיה, חשו השבוע ודאי בהיעלמותה. מי שהתעניין לדעת מה חושבת יו"ר האופוזיציה וראש המפלגה הגדולה בכנסת על עסקת שליט - אחד האירועים המכוננים והקונצזואליים בהוויה הישראלית העכשווית, התקשה למצוא לכך תשובה.
לבני, עד כמה שזה נשמע מוזר, בחרה לשתוק. היא הסתפקה בהודעה לתקשורת שיצאה מלשכתה יום לאחר אישור העסקה בממשלה, שבה היא מודיעה בלשון לאקונית כמעט שהיא "מכבדת את החלטת הממשלה", " מברכת את משפחת שליט", " מחבקת את משפחות נפגעי הטרור" ומזכירה כי "להחלטה השלכות ביטחוניות מורכבות לעתיד". טקסט דומה היא השמיעה גם בתגובה קצרה ויחידה לטלוויזיה. וזהו.
האם היא בעד? האם היא נגד? מהן ההשלכות הביטחוניות הכבדות שעליהן רמזה בתגובתה? לא ממש ברור. בין השורות ניתן להבין שלבני מסתייגת מהעסקה, אולי אפילו מתנגדת. בעבר, כשרה בממשלת שרון, התנגדה לעסקת טננבאום. לפני כשנתיים גיבתה את נתניהו כשסירב אז לעסקה עם חמאס, ובקיץ האחרון סירבה לחתום על עצומת חברי הכנסת לשחרור שליט תמורת שחרור אסירים.
בעבר, כשרת חוץ, גם נמתחה עליה ביקורת, חלקה על גבול הבעת זעזוע, כשאמרה במפגש עם תלמידי תיכון כי "לא תמיד אפשר להחזיר את כולם הביתה". מכל אלה אפשר ללמוד שללבני יש כנראה דעה בעניין, אך בהחלטה מודעת היא מונעת אותה מאיתנו. מילא אנחנו, העיתונאים. אבל האם הציבור, ובראשו הציבור הגדול שהצביע עבורה בבחירות האחרונות, אינו ראוי לדעת מה חושבת מי שכמעט הייתה ראש ממשלה בעניין כה מהותי?
בתחילת השבוע יצאה לבני לחופשה משפחתית מתוכננת בחו"ל, והשתיקה נמשכה גם מעבר לים. בכירים בקדימה הופתעו לגלות שלבני "נופשת בחו"ל". באתר "יאללה קדימה", הנחשב לאופוזיציוני ללבני, הביקורות היו בוטות ופוגעניות בסגנון "טסה לחופשת פרטית בזמן עסקת שליט", ו"לא רלוונטית". לבני שיחקה לידיהם.
את הוואקום התקשורתי שיצרה יו"ר קדימה בשתיקתה המכוונת, מילאו הביטחוניסטים של המפלגה שאול מופז, אבי דיכטר וישראל חסון, ויו"ר הסיעה דליה איציק. כולם, גם חסון שהסתייג בעבר, העניקו תמיכה וגיבוי לבנימין נתניהו. כמי שהובילו בעבר את גופי הביטחון המרכזיים במדינה, לעמדתם המנומקת הייתה חשיבות גדולה לדיון הציבורי. באולפן של ערוץ 2 נצפתה איציק, אחת הדמויות המשפיעות בקדימה, נרגשת, על סף דמעות ממש, למראה שליט הכחוש היורד ממסוק היסעור ומצדיע לנתניהו. "אני גאה היום להיות בת לעם הזה", סיכמה.
על פי גרסת לבני לשבוע האחרון, המובאת באמצעות אנשיה, היא נעדרה בכוונה מהתקשורת, משום שהבטיחה למשפחת שליט לא לייצר דה לגיטימציה לעסקה. "היא נתנה להם את מילתה, וברגע שהעסק יירגע היא תדבר. עמדתה העקרונית תאמר ובבירור. היא לא שתקה סתם. במהלך הימים האחרונים דחתה לבני עשרות רבות של בקשות להתראיין. באירועי חזרת שליט צפתה בטלוויזיה כמו כל עם ישראל, ומאוד התרגשה", מספרים אנשיה.
אף אחד אינו חושד שלבני, בעצמה אם לחייל, לא התרגשה מהתמונות. זה לא העניין. העניין הוא שיקול הדעת שבבחירה להתרחק מהדיון הציבורי בימים כל כך משמעותיים. מעבר לכך, פוליטית הדבר מסתמן כטעות. לבני מספקת תחמושת למבקריה המתרבים בקדימה בתקופה מאוד רגישה מבחינתה, כשהסקרים ממשיכים להראות על ירידה בכוחה של קדימה. לבני תחזור למושב החורף של הכנסת כשהיא ממולכדת מכל עבר. העבודה בראשות יחימוביץ' תתפוס נפח באופוזיציה על חשבונה. נתניהו חוזר מחוזק ופופולרי מאי פעם. בתוך הליכוד מדברים ברצינות על כהונת נתניהו השלישית.
בתוך קדימה, לעומת זאת, מנשבות זמן מה רוחות רעות מבחינת לבני. הדרישה לקיים פריימריז בחודשים הקרובים גוברת, ועלולה להיכפות עליה. כמעט כל בכירי קדימה: איציק, דיכטר, מופז ומאיר שטרית דורשים ממנה להקדים את הפריימריז. בינתיים לבני מתמהמהת. אילו הייתה מגיעה לסוכה של מופז ורעייתו אורית בכוכב יאיר ביום שלפני ביצוע עסקת שליט, הייתה מבינה שכנראה אין לה ברירה.
מאות פעילים, ח"כים וראשי רשויות, ביניהם כאלה המזוהים עמה, שבשנים קודמות הדירו רגליהם מסוכת מופז, נדחסו בה השנה. הרוח הכללית שעלתה בשיחות הייתה שהקדמת הפריימריז בלתי נמנעת. מאחורי גבה של לבני כבר החלו לספור את 15 אצבעות הח"כים בסיעה הדרושות לקיום דיון בהקדמת הפריימריז. המשמעות מבחינת לבני היא שמעתה זה לא באמת בידיים שלה. אם לבני רוצה לחזור להיות רלוונטית, עליה לקחת את היוזמה לידיה ולהודיע בעצמה על הקדמת הפריימריז, אחרת כפי שזה נראה כרגע - היא תיגרר אליהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם