מהפכה אמריקאית באקדמיה הישראלית
על פי התוכנית המתגבשת, האוניברסיטאות יתמקדו במחקר ולימודי תואר ראשון יועברו למכללות, שיפעלו במודל הקולג'ים בארה"ב
מטרת התוכנית היא להדגיש את ההבדלים בין שני סוגי המוסדות: המכללות יצמצמו את התוכניות לתואר שני ויגדילו מאוד את מספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון. לעומת זאת, האוניברסיטאות יבצעו מהלך הפוך - ורוב הסטודנטים הרשומים אליהן ילמדו לתארים מתקדמים.
המצב שאליו שואפים כעת בישראל מתקיים זה זמן רב במדינות רבות בעולם, ובראשן ארצות הברית - שבה המכללה היא שם כולל למסגרות הלימוד לתואר הראשון. במודל האמריקאי יש הפרדה תפיסתית בין התואר הראשון לבין התארים הבאים, שהם בעלי אוריינטציה מחקרית. האוניברסיטאות החשובות משקיעות מעט מאוד בסטודנטים לתואר ראשון, בעיקר מסיבות כלכליות, ומיטב כספן מופנה למעבדות המחקר.
כך למשל אוניברסיטת הרווארד, שבה כמות הסטודנטים לתארים מתקדמים כפולה ממספר הסטודנטים הלומדים בהרווארד קולג'. באוניברסיטת תל אביב, לשם השוואה, היחס הוא הפוך ומספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון גדול בהרבה מאלו שממשיכים לתארים מתקדמים.
לדברי חבר במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הכוונה היא להוריד את כמות הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ולהגביל את המוסדות למחקר ולתארים מתקדמים. המטרה היא שהסטודנטים יופנו ללימודי התואר הראשון במכללות, וכל גוף ידגיש את יתרונותיו .
בישיבה שהתקיימה לאחרונה, דנה הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (הוות"ת), שבראשה עומד הפרופ' מנואל טרכטנברג, בכמה צעדים לקידום המהלך. צעדים אלו יכללו בעיקר מתן תמריצים למוסדות או הכבדה עליהם, הן ברמה הכלכלית והן ברמת האישורים הניתנים לגופים אקדמיים להפעלת תוכניות שונות. המהלך אינו מכוון כלפי הסטודנטים עצמם, כך שסוגיית שכר הלימוד לא עתידה להשתנות.
בוועדה החליטו להגדיל את התקצוב לתואר שני מחקרי (עם תזה), ולהפחית את התקצוב לתואר שני שאינו מחקרי. עניין זה יאפשר לאוניברסיטאות להגדיל את התוכניות המחקריות שלהן לתואר שני ואת מספר הנרשמים אליהן. מנגד, המהלך יאלץ את המכללות לצמצם את קליטת הסטודנטים לתואר שני.
מהלך נוסף הוא הקשחת התנאים לאישור תוכניות לתואר שני במכללות. בשנים האחרונות המכללות פותחות אינספור תוכניות חדשות לתואר שני, במקרים רבים כדי לפתות את הסטודנטים להירשם דווקא אליהן, גם
צעד נוסף שעליו הוחלט הוא לבצע שינויים במבנה התואר הראשון. על פי התוכנית, מוסדות ההשכלה הגבוהה יכינו תוכניות ייחודיות להעשרה כללית, ואילו הסטודנטים יידרשו לבחור מביניהן. כך לדוגמה, סטודנט הלומד כלכלה ילמד במסגרת התואר קורסי העשרה בתחומי ידע שונים במקום ללמוד רק קורסים הקשורים לתחום הכלכלה.
מהלכים אלו אמורים לשפר את תדמית לימודי התואר הראשון במכללות, לעודד תלמידים בעלי ציונים גבוהים ללמוד את התואר הראשון במוסדות אלו ולהקל את הליך המעבר לתארים המתקדמים באוניברסיטאות. ההחלטות הנוכחיות מבוססות גם על המציאות הקיימת: בשנת הלימודים תש"ע חל לראשונה מהפך, ומספר הסטודנטים הרשומים למכללות האקדמיות עלה על מספר הרשומים לאוניברסיטאות, כולל בלימודי התואר הראשון.
חבר נוסף במל"ג אמר למעריב: "זו מגמה טובה לתואר הראשון, אבל פחות טובה כשמדובר בתואר שני ללא תזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם