"הטרדות מיניות באונ' לא מטופלות כראוי"
שבוע לפני פתיחת שנה"ל האקדמית חושף מחקר חדש כי בין המוסדות קיים חוסר אחידות בנוגע לנהלים, וכי סטודנטיות חוששות להתלונן
עוד עולה כי 87% מהסטודנטיות שבחרו להתלונן לא היו מרוצות מהטיפול בפנייה. הסיבות: אין שקיפות בנוגע לטיפול בפניות, המתלוננת במקרים רבים צריכה להעיד בנוכחות המטריד וחלק מהמוסדות פועלים בניגוד לחוק הפלילי בנושא.
לכל אוניברסיטה ישנו תקנון שונה ונהלים שונים בהתייחסות לנושא ההטרדות המיניות. במועצה להשכלה גבוהה ובוועד ראשי האוניברסיטאות החליטו לעת עתה שלא להוציא נוהל מחייב לגבי תקנונים אחידים.
כך, מבחינת שמונה האוניברסיטאות, עולה כי ארבע מהן אינן מגבילות קיום יחסים אינטימיים בין שני גורמים שביניהם קשרי סמכות. בעיקר נוגע הדבר לאנשי הסגל מול הסטודנטיות שלהם.
אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן, מכון וייצמן ואוניברסיטת בן גוריון אינם מגבילים יחסים מסוג זה. לעומת זאת, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, הטכניון והאוניברסיטה הפתוחה אוסרים במפורש על יחסים אלו.
בטכניון עודכן התקנון בשנה שעברה ואילו תקנון האוניברסיטה העברית עודכן בשנת 2009, ובו מוסבר כי "האיסור ל'קשרי סמכות אקדמיים' חל במקרים של הוראה ישירה (השתתפות בקורס המועבר על-ידי המורה/ בתרגיל/ במעבדה, הנחייה בעבודות); הענקת מלגות או הטבות אחרות; חברות בוועדות של היחידה, הפקולטה או האוניברסיטה בהן נידונים ענייני התלמיד/ה, ונטילת חלק בכל פעולה שיש בה הכרעה כלשהי לגבי התלמיד/ה".
התאחדות הסטודנטים הארצית ערכה מחקר עדכני בנושא ההטרדות המיניות לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית. סקר שהוכן עבורה על ידי מכון מאגר מוחות שאל את הסטודנטים בין היתר לגבי נושא ההטרדות המיניות. על אף האנונימיות של הסקר, נראה כי סטודנטים רבים חששו לכתוב כי הוטרדו מינית. מאלו שכן עשו זאת, עולה כי 87% מהם לא היו מרוצים מהטיפול של המוסדות. מבין 13% שכן
המחקר בכללותו בחן 28 מוסדות להשכלה גבוהה והעלה כי חלק מהמוסדות אינם שקופים בטיפול בהטרדות המיניות: הטכניון, שנקר, המכללה האקדמית נתניה, דוד ילין והאקדמיה למוסיקה. עוד עולה מהמחקר כי בטכניון ובמכללה האקדמית נתניה אין נציבת תלונות בנוגע להטרדה מינית. כמו כן, באוניברסיטת חיפה ובמכון הטכנולוגי חולון אין חובה לדווח למתלוננת את ההחלטה הסופית בעניינה.
פרופ' שפרה שגיא, ראש התוכנית לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת בן גוריון, שימשה עד לפני כמה חודשים כנציבת התלונות של המוסד. לדבריה, עבודת המניעה היא חיונית. "מקרים שהתפרסמו וטופלו כראוי באוניברסיטאות, נתנו את התובנות לגבי נורמות ההתנהגות הראויות, וההטרדות פחתו", אמרה.
בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה שהתקיימה בנושא בחודש מאי, אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ ציפי חוטובלי, כי "בניגוד למקומות אחרים, כמו צה"ל, בכל מה שנוגע להטרדות מיניות בתוך הקמפוסים, לצערנו, אין אחידות בין המוסדות האקדמיים השונים בדרך הטיפול בבעיה החמורה הזאת". אפרת מור מהתאחדות הסטודנטים הוסיפה כי "אנחנו רואים סוג של כאוס בדרך הטיפול בין מוסד למוסד, והבעיה היא בעצם שאין רגולטור".
ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "לפני כשלוש שנים, שרת החינוך דאז, יולי תמיר, התחייבה שינוסח קוד אתי אחיד לכל המוסדות להשכלה גבוהה, כולל האוניברסיטאות, כולל מכללות. עברו 3 שנים, שום דבר לא קרה. אז יש מוסד אחד שהוא קצת יעיל יותר אולי, אבל זה בכלל לא אמור להיות ככה".
בעיות נוספות שעלו הן הרכב ועדות המשמעת שבדרך כלל אינו כולל סטודנטים ולעתים כולל אנשים המקורבים למושא התלונה. כמו כן, הוועדות לעתים פוסקות כי המוסד יפצה כספית את המתלוננת ולא הנאשם. עוד עולה מהבדיקה של ההתאחדות כי לעתים נאלצת המתלוננת להעיד בנוכחות המטריד.
"סטודנטית שמתלבטת האם להגיש תלונה לא יכולה לדעת כיצד תטופל פנייתה ופעמים רבות חשה אשמה וחשש שמה תופר פרטיותה", אומרת מעין גרבר, רכזת זכויות אדם ושוויון מגדרי בהתאחדות הסטודנטים הארצית. "הגיע הזמן, שתהיה שקיפות מלאה ומדיניות אחידה בכל הנוגע לטיפול בהטרדות מיניות בקמפוסים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם