ביהמ"ש סירב להתערב בערעור סרבנית גט
ביהמ"ש העליון דחה ערעורה של תושבת אשדוד שסירבה לקבל גט מבעלה, ודרשה ממנו לשלם לה סכום כסף גבוה מדמי המזונות הקבועים
בית המשפט העליון קיבל את נימוקיו של הבעל, ולפיהם, בג"ץ אינו מכהן כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים שהינם רשות שיפוט עצמאית בכל נושא ועניין, אלא אם כן מדובר בחריגה מסמכות או בסטייה מכללי הצדק.
מדובר בזוג מאשדוד בשנות ה-50 לחייו שהתחתן לפני כ-30 שנה ולהם שני ילדים בוגרים. לפני כארבע שנים הגיש הבעל תביעת גירושין מהאישה עקב משבר חמור שפקד את חייהם המשותפים.
האישה, מנגד, טענה כי הבעל גרם לה לנכות צמיתה לאחר שבמהלך שנות הנישואין הפעיל כלפיה אלימות מילולית ופיזית קשה, אלימות שבגינה אף נשפט ונעצר בהליך פלילי. באחד המקרים אף הכה הבעל את האישה באמצעות פמוט והיא נזקקה לטיפול רפואי.
על בסיס הטענות לאלימות הקשה, מסרבת האישה בכל תוקף לקבל גט מבעלה ומתנה את הגירושין בכך שהבעל ישלם לה סכום כסף הגבוה מזה שהסכים להעניק לה עבור מזונות.
במקביל לסירובה להתגרש, ובין יתר התביעות הכספיות שהגישה כנגד הבעל, פנתה האישה לבית המשפט ולבית הדין הרבני בתביעתה לקבלת מזונות אישה על פי הזכות המוקנית לה בחוק כל עוד הצדדים נשואים.
בית הדין הרבני הגדול, אליו פנתה האישה בהליך של ערעור על החלטת בית הדין האזורי באשדוד, קבע בהחלטתו כי לאישה לא מגיעים דמי מזונות עקב סירובה המתמשך לשלום בית וכיוון שהיא מעכבת את הגט ועושה בו שימוש כדי להגיע להסכם ממוני שנוח יותר עבורה.
שלושת הדיינים קיבלו את טענת הבעל לפיה לכל היותר מגיעה לאשה כתובתה, אבל אין לה כל זכות לעכב את הגט. על החלטה זו עתרה האישה לבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק.
עורך הדין אברהם שמש, המייצג את הבעל, טען בתשובתו לבג"ץ כי האישה עתרה
בנוסף, נטען, כי נכון למועד העתירה בבג"ץ, הבעל לא הורשע באלימות כלשהי כלפי אשתו, וכי הבעל מסכים להתפשרות לפיה יבצעו בני הזוג חלוקת רכוש הוגנת, אך האישה מעוניינת לנשלו מכל זכויותיו ואין בכוונתה להתגרש בכבוד.
בית הדין הרבני באשדוד קיבל את עמדת הבעל לפיה תביעת האישה משמשת כאמצעי לחץ כדי לסחוט ממנו מעבר למגיע לה ובית הדין הגבוה לערעורים קבע אף הוא כי האישה מנצלת את הגט כדי להגיע להישגים כספיים שלא מגיעים לה.
עוד טען עורך הדין שמש בתשובתו לבג"ץ כי האישה נחשבת מבחינה הלכתית כמי שמורדת בבעלה ומאותו רגע היא מאבדת את זכותה למזונות.
בא כוחה של האישה טען בערעור לבג"ץ כי סירובה לשלום בית ועצם דחיית הצעת בית הדין אינם שוללים מזונותיה, וכי מאז שהבעל עזב את הדירה המשותפת לא העביר לאשה ולו שקל אחד בגין מזונות. לטענתו, בסוף חודש זה לא יוותר כסף בחשבון המשותף וכיוון שהאישה חולה ואינה עובדת היא לא תוכל לממן את הוצאות הבית ואת ביטוח הבריאות.
בג"ץ דחה את עתירת האישה תוך תקווה שהצדדים יגיעו לפתרונות מוסכמים לסיום המחלוקות בין בני הזוג.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם