סביבתי, פיננסי, חברתי: סיפורו של גרף
הצצה לעולמם של אנשי הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות. לשם מה התכנסו, לאן הם פונים ומה הקשר לרוח? מדור חדש - חברה ירוקה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אנו משיקים את המדור ב-nrg מעריב כדי לדווח מפעם לפעם על פעילות הקואופרטיב שלנו. ההתחלה צריכה להיות, כמובן, עם מעט עובדות מן ההסטוריה. נוכל לשתף אתכם שהתלבטנו איך להתחיל - מהי הנקודה שממנה הכי טוב לצפות לכיוון ההסטוריה הקצרה שלנו וממנה להתחיל את הסיפור. נראה לנו שהכי מייצג ובולט הוא הגרף הזה
בתחילת 2008 התקבצנו מספר חברים כדי לחשוב ביחד על פרויקט משותף בתחום הסביבה. בער לנו לעשות משהו ולא ידענו מה. לאחר כמה פגישות עלה הרעיון של הקואופרטיב. זה סוג פעילות שקיים בצורה די נפוצה בצפון אמריקה ומערב אירופה, שם מתקבצת קהילה לפעמים סביב נושא ולפעמים סביב פרויקט ספציפי, אך היישום מאופיין לא רק בסוג הפרויקט אלא אופי ההתארגנות (שיוויונית דמוקרטית) והרצון להתנהל בצורה ברת קיימא, ולהרוויח כסף מן הפעילות.
עם הרעיון הזה השתעשענו למעשה עד לסוף 2009. התלבטנו מה יהיה המודל הפיננסי, האם נתאגד כעמותה או כחברה, מה סוג הפרויקטים שנעשה ועוד.
באוקטובר 2009 נרשמנו רשמית כאגודה שיתופית - הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות, ניסחנו תקנון וצרפנו חברים חדשים. בתחילת 2010 באסיפת החברים הראשונה כבר היו בקואופרטיב כ-80 חברים ופרויקט פיילוט ראשון בגבעת חיים איחוד.
היישות שהקמנו נרשמה כאגודה שיתופית, שכן המנגנון של אגודה התאים לנו במיוחד, פקודת האגודות מכתיבה מבנה דמוקרטי של התנהלות, שיוויון בבעלות על הרכוש וההון, אך עם זאת יכולת לחלק רווחים לחברים, מה שלא אפשרי בעמותה.
כל מי שרוצה להצטרף לאגודה רוכש בין מניה אחת לעשר מניות בעלות של 1,000 שקלים כל אחת. ההצטרפות מקנה לו קול אחד במליאה שבוחרת את מוסדות האגודה ושמאשרת החלטות עקרוניות.
באמצע 2010 התברר לנו שעל מנת להמשיך לפעול במודל זה בו אנחנו מציעים מניות לציבור הרחב, עלינו לעבור הליך של פרסום תשקיף על פי חוק ניירות ערך.
אם לומר את האמת, גישתנו לחובה זו הייתה חצויה, מצד אחד אנחנו דוגלים בשקיפות ואין לנו שום בעיה לפרסם תשקיף וכמעט כל נתון הקשור לפעילותנו, נהפוך הוא, אך מאידך תשקיף הוא הליך יקר ומסורבל ואנחנו היינו גוף קטן ללא משאבים. ניסינו לשכנע את רשות ניירות ערך להמתין, אך הם סירבו וכך נכנסו להליך ארוך של כתיבת תשקיף ופרסומו, הליך שהסתיים בסוף אוגוסט 2011.
רק כעת, למעשה, אנחנו ממשיכים לגדול. כעת יש בקואופרטיב כ-150 חברים והם רכשו כ-230 מניות, המספר גדל כל הזמן, והתשקיף שפורסם שאת העתקו ניתן למצוא באתר מאפשר מכירת 1,000 מניות עד מרץ 2012. בהמשך נפרסם תשקיפים נוספים.
הסיבות שגרמו לנו להיות פעילים בקואופרטיב הן שונות. אנחנו הפעילים המרכזיים, ובעצם כל החברים, מגיעים מרקעים שונים ומן הסתם גם הדגשים שלנו שונים, חלקנו מחשיבים יותר את הפן החברתי של הפעילות ואחרים את הפן הפיננסי. אך מה שמשותף לכולם הוא ההכרה שניתן לעשות זאת ביחד ובצורה הוגנת, וזה מה שמאפיין סוג פעילות זה.
כל פרויקט שנבצע ולמעשה גם את הפעילות כולה אנחנו רוצים להיות מסוגלים למדוד בשלשה מדדים שונים (חברתי, סביבתי ופיננסי) ולהיות מוצלחים בשלושתם. אנחנו רוצים להרוויח כסף, אך לא על חשבון ערכים אחרים, אנחנו רוצים לתרום לחברה אך לא להיות תלויים בתרומות או בעלי הון.
והעיקר הוא שאנחנו מאמינים שזה אפשרי ופעילותנו עד כה ממחישה זאת. הגרף שעליו כתבנו בראשית דברנו הוא נסיון ראשון לכמת תוצאה של פרויקט (הפיילוט בגבעת חיים) בשלושת המדדים האלו. להראות שניתן לעשות טוב לחברה וטוב לסביבה ועדיין להרוויח כסף. ואלו העקרונות שינחו אותנו בהמשך דרכנו ואנחנו מקווים רק להמשיך ולהשתפר.
על מנת להיות מסוגלים לבנות מודל פיננסי, כאשר יש לנו עדיין נעלמים ומשתנים לא ברורים כמו התנהגות שוק ומדיניות ממשלה, ביססנו את מודל הפעילות שלנו על ההנחה שכעת מתמקדים בתקופת הכנה. תקופה שבה נמצב קואופרטיב גדול דיו מבחינת מספר חברים ועם תזרים הכנסות סביר שיכול לממן את הוצאות התפעול, ובהמשך נעבור לסוג פעילות בו אנחנו עושים פרויקטים נוספים שיש בהם כדי לקדם כשלי שוק או ערך מוסף מבחינת סוג ההתארגנות הקהילתית.
המטרה שלנו עד 2015 היא למכור 3,500 מניות ולבצע תמהיל של פרויקטים בתחום ההתייעלות האנרגטית וטורבינות רוח. כעת עובדים בקואופרטיב שלושה עובדים בחצי משרה, ועם ההתפתחות והתווספות עוד פרויקטים, מודל הפעילות יתאים עצמו למציאות.
אופק הפעילות שלנו הוא ארוך ועל מנת לתפקד בסביבה פיננסית בה יש תחרות אך מאידך ההון העיקרי שלנו הוא הון חברים ואין לנו אפשרות ל'הכנס למינוס' עלינו להתנהל בזהירות וביעילות.
אנחנו רואים כמטרה עיקרית גם ניהול דמוקרטי של קהילה, אם נצליח למכור 3,500 מניות יהיו לנו כמה אלפי חברים, שכן הרוב קונים מניה אחת או שתיים. אנחנו שואפים למעורבות של הקהילה, אנחנו רוצים לקדם דו שיח בין החברים לבין עצמם, להפעיל מתנדבים ולקדם יזמויות של חברי הקהילה.
הכוונה אינה להתנהל כגוף מסורבל שכל החלטה עולה להצבעה של הקהילה (ומימלא הקהילה שלנו אינה ביישוב אחד או בפייסבוק) אלא למצוא איזון בין גוף יעיל שמתנהל בסביבה עסקית אך יודע גם לשמור ולקדם עקרונות חברתיים.
לאחר פרסום התשקיף התחלנו מאמץ לקדם פרויקטים נוספים, בשלב זה הדגש המיידי הוא על פרויקטים בתחום ההתייעלות האנרגטית שיש להם ערך מוסף חברתי, אך אנחנו במגעים לקידום פרויקטים של טורבינות רוח ומחפשים במרץ קשר לבעלי קרקע במקומות בהם יש פוטנציאל להקים טורבינה, מעורבות של קהילה בפרויקט של טורבינה קהילתית היא דבר מתבקש מאליו, הנסיון מעבר לים מלמד שמעורבות של קהילה מקומית בהקמת הטורבינה מקטינה את ההתנגדויות לפרויקט.
לפני כחודש הגענו להסכם עם המועצה האיזורית ברמת הנגב על ביצוע פרויקט התייעלות בתשעה מבני ציבור על סמך סקרי התייעלות שבצענו, ואנחנו מנסים לקדם פרויקטים דומים נוספים. הכוונה לבצע פרויקטים בהם הקהילה המקומית יכולה להיות מעורבת ונקדם נושא זה באמצעות פרסומים להעלאת מודעות ופעילות הדרכה.
מחר (ד', 26/10) אנחנו עורכים כינוס בו נציג את המודל של הפרויקטים האלו, מאפייני הפרויקט, ההשקעה הדרושה ומה הערכת החזר ההשקעה. במודל פעילות כזה אנחנו כיזמים משקיעים את הכסף לביצוע וחולקים עם הלקוח את החיסכון. אנחנו מזמינים את כל מי שמעוניין להגיע לפגישה, כל הפגישות שלנו פתוחות לקהל, אך בפגישה זו נשים דגש על אפיון הפרויקט וההשקעה בו ואנחנו תקווה שנוכל לשכנע את אלו שיגיעו שיש כאן פוטנציאל כספי אך גם חברתי וסביבתי. פרטים נוספים בהזמנה.
◄לאתר הקואופרטיב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם