"לדור ערער את האמון במערכת המשפט"
בית משפט השלום בת"א דחה את בקשתו של פרקליט המדינה למחוק את תביעת הדיבה שהגיש נגדו אהוד אולמרט ומתח עליו ביקורת
חרג מפעילותו הרגילה. משה לדור צילום ארכיון: פלאש 90
השופטת ריבה ניב אף מתחה ביקורת על לדור, וקבעה כי "הדברים הנאמרים בראיון של פרקליט המדינה נתפסים בעיני הציבור ככאלה שנבדקו באופן יסודי. לטעמי, הענקת ראיון על ידי הגורם הבכיר במשרד המשפטים, המביע דעה לגבי עובדות שלא התבררו לפני בית המשפט - המהווה את האכסניה הראויה לכך, יש בה כדי לערער את אמון הציבור הן במערכת המשפט והן בגורמי התביעה והאכיפה".
תביעת הדיבה נוגעת לדברים שאמר לדור בראיון למוסף הארץ בפברואר האחרון, בנוגע לעדותו המוקדמת של משה טלנסקי, לפרשת ההלוואה שקיבל אולמרט מאיש העסקים ג'ו אלמליח ולפרשת הולילנד. באמצעות עורכי הדין אלי זהר ורקפת פלד תבע אולמרט את לדור ואת עיתון הארץ וטען כי "לדור הפר את חובתו ודיבר על הליך פלילי תלוי ועומד והוציא את דיבתו של אולמרט רעה... מדובר בפגיעה בהליך ההוגן ובזכויות היסוד של אולמרט כחשוד וכנאשם".
הפרקליטות: "הראיון היה חלק מתפקידו של לדור"
לפני מספר חודשים דחה בית המשפט את בקשת לדור לסילוק התביעה על הסף מסיבות שונות, שכן לא ניתן להכריע בבקשה מבלי לקיים בירור עובדתי ומשפטי של הסיבות האמורות.
החוק קובע שלעובד ציבור עומדת חסינות בגין פעולות שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני, אלא אם הפעולה נעשתה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות שייגרם נזק. החוק מאפשר למדינה להודיע שהיא מכירה בחסינות, כך שהתביעה נגד העובד תידחה ובמקום זאת תתנהל נגד המדינה הנושאת באחריות.
השופטת ניב ציטטה מדברים מפסיקת בג"ץ בעניין הסדר הטיעון של משה קצב, שם מתח השופט אדמונד לוי ביקורת על היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, שהעניק ראיונות לתקשורת ובהם הביע דעתו על קצב, מה שעלול להשפיע על בית המשפט ועל עדים.
"בית המשפט כבר הביע את דעתו השלילית על העברת ההליך השיפוטי לזירה העיתונאית",
כתבה ניב. מעבר לכך, הוסיפה, אחת מעילות התביעה היא הפרת חובה חקוקה בה נטען שלדור עבר על עבירת הסוביודיצה. "חובה זו חלה על פרקליט המדינה במשנה תוקף וביתר עוצמה. אם תתקבל עילה זו, כיצד ניתן להעלות על הדעת כי לדור, כשומר הסף של תקינות הליכי המשפט הננקטים על-ידי המדינה, יהיה מוגן מפניה מתוקף החסינות", תהתה.
ניב הורתה ללדור ול"הארץ" להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום.
בפרקליטות מסרו בתגובה להחלטת בית המשפט: "החוק מעניק חסינות לעובדי ציבור על פעולות שנעשות במסגרת תפקידם השלטוני. עמדת המדינה היתה שמתן ראיון על ידי פרקליט המדינה בנוגע לעבודת הפרקליטות הוא חלק ממילוי תפקידו ומהווה מימוש של העקרון בדבר זכות הציבור לקבל מידע ותשובות. בית משפט השלום קבע שמתן הראיון לא היה חלק ממילוי התפקיד, ועל עניין עקרוני זה המדינה תשקול לערער".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם