צ'לסי גירל: קלינטון בדרך לפוליטיקה
צ'לסי קלינטון התבגרה בבית הלבן והיום היא אשת קריירה בת 31, לוטשת עיניים למושב בית הנבחרים. רק אל תזכירו לידה את מוניקה לווינסקי
אז קלינטון מעריצה את ליידי גאגא, ואין כלי תקשורת באמריקה שלא פרסם את הציטוט מעמוד הפייסבוק שלה לצד פרסום תמונת המפגש עם הליידי: צ'לסי, בחיוך מבויש ומבט משתפך, שיערה הבלונדיני נח בטבעיות על הז'קט השחור שהיא לובשת; ומולה ליידי גאגא, בשיער אסוף למעלה, לבושה בשמלה זהובה נטולת כתפיות. הפגישה שארכה כמה שניות זכתה לסיקור מאסיבי בתקשורת שאוספת בהתלהבות אובססיבית כל שביב מידע מחייה של הילדה המועדפת של הפוליטיקה האמריקאית.
אלא שנראה שהפעם לא מדובר רק בהערצה לקלינטונים כי אם במשאלת לב של אומה שלמה, שמתעקשת לראות במפגש הפסגה הנשי עוד סימן לכוונותיה של צ'לסי קלינטון להיכנס לחיים הציבוריים. וסימנים, מתברר, לא חסר. במשך 11 שנים, מאז עזבה את הבית הלבן כנערה, שמרה צ'לסי קלינטון (31) על הפרטיות שלה בקנאות חסרת פשרות, אבל בחודשים האחרונים גילתה לפתע את התחושה הנעימה, המשכרת, שבאה עם תשומת הלב שמופנית אליה בהופעותיה הציבוריות. כך למשל, בספטמבר השיקה צ' לסי קלינטון את עמוד הפייסבוק הראשון שלה, לכאורה מהלך טבעי ברוח הזמן, אבל בפועל פלטפורמה הכרחית לכל איש ציבור בראשית דרכו.
כמה ימים לאחר מכן היא עברה לקדמת הבמה כשראיינה את אמא שלה, שרת החוץ הילרי קלינטון, במהלך ימי הכינוס השנתי של קרן הצדקה על שם ביל קלינטון, אחד הפורומים החברתיים הנחשבים בארצות הברית ובעולם. עברו עוד כמה ימים וענקית התקשורת IAC הודיעה כי צ'לסי הצטרפה לחבר המנהלים של החברה, תפקיד שעבורו היא צפויה לקבל 50 אלף דולר לשנה ואופציה במניות בסכום של 250 אלף דולר נוספים. לא רע כשמביאים בחשבון שהג' וב דורש לא יותר מהשתתפות בפגישה אחת בחודש.
לפני שבועיים הייתה זו צ'לסי, ולא הילרי, שעלתה לבמה לצד ביל קלינטון באירוע הצדקה המפואר לרגל יום הולדתו ה-65 (שבו פגשה את ליידי גאגא הנערצת). במקביל , היא הייתה הנואמת המרכזית בחגיגה לציון 25 שנות פעילות של במאי התאטרון המוערך מייקל קאהן.
למחרת היא הופיעה בטישירט וג' ינס לאירוע צדקה שנערך באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון וכותרתו "פלאפונים לתקווה", שנועד לאסוף מכשירים ניידים משומשים לטובת סיוע לנזקקים באפריקה. קלינטון הפצירה בסטודנטים ללכת בדרכם של הוריה ולהירתם לפעילות ציבורית. "כל מי שרוצה לחולל שינוי יכול, וצריך", קראה . די היה באוסף ההופעות הציבוריות הזה כדי לעורר חרושת של ספקולציות בוושינגטון לגבי תוכניותיה של הצעירה הצנועה והמסוגרת בדרך כלל.
"צ'לסי קלינטון נחשפת לאור הזרקורים, אבל מה היא רוצה?", זעקה בשבוע שעבר הכותרת ב"וושינגטון פוסט". "צ'לסי, צ'לסי, צ'לסי", נכתב בגוף הידיעה, "הילדה הראשונה לשעבר העבירה שנים בבריחה מאור הזרקורים והופעות ציבוריות. עכשיו, פתאום, היא בכל מקום, ונראה שהיא מתכננת משהו. אבל מה? ".
את התשובה סיפקו בן סמית ומגי האברמן מאתר "פוליטיקו", שפרסמו כתבה מפורטת על החלטתה של צ'לסי ללכת בדרכי הוריה, שאותה פתחו במילים "בואה של הקלינטונית הבאה". "אחרי שנים שבהן שמרה מרחק מהחיים הציבוריים שבהם בחרו הוריה, היא החליטה כעת להצטרף אליהם", הם כותבים. בכתבה מצוטטת חברת משפחה, ג'ודית הופ, שמעריכה כי בגיל 31 צ'לסי "הגיעה לשלב שבו היא מוכנה לקחת חלק גדול יותר בחיים הציבוריים". הופ מוסיפה כי מדובר ב"בחורה נעימה, מבינה עניין שמודעת להשלכות של ההחלטה, שהגיעה לשלב שבו היא מבינה שיש לה המוטיבציה של הוריה לשפר דברים". כך , בלשונה הזהירה ובניסוח מחושב, מכוונת הופ למה שכל ארצות הברית רוצה לשמוע.
"אני לא אופתע אם היא תתמודד בבחירות", מצוטט בכתבה באזיל סמייקל, עוזרו לשעבר של ביל קלינטון. "ברור שהיא מאוד אינטליגנטית ושיש לה הגנים הפוליטיים הדרושים כדי להיות מועמדת מוצלחת. ניו יורק זקוקה לדם חדש, צעיר עם רעיונות טריים".
יש כאלה שלא מסתפקים בהערכות כלליות על תוכניותיה העתידיות של צ'לסי וכבר סוללים לה את הדרך לוושינגטון - המושב בבית הנבחרים של ידידת המשפחה ניטה לואי, נציגת המחוז ה-18 של מדינת ניו יורק ולגמרי במקרה מחוז הבחירה שכולל את אזור המגורים של בני משפחת קלינטון בווסטצ'סטר. לואי מכהנת בבית הנבחרים מאז 1989, והשמועות על פרישתה מהחיים הפוליטיים בגיל 74 הופכות את קלינטון הצעירה למועמדת טבעית למלא את מקומה. "צ'לסי קלינטון היא אישה חכמה, אמביציוזית ומרשימה", הגיבה לואי לדיווחים האחרונים בהודעה מיוחדת. "במידה שתחליט יום אחד להיכנס לחיים הפוליטיים היא תהיה מועמדת כבדת משקל ופוליטיקאית מצוינת". לואי מכחישה, עם זאת, כי היא מתכוונת לפרוש בקרוב.
"כשאבא שלי הכריז על קמפיין הבחירות שלו לנשיאות ב-3 באוקטובר 1991, אני כבר הטלתי את פתק התמיכה שלי בו", כתבה צ' לסי קלינטון במאמר שפרסמה בתחילת החודש ב"דיילי ביסט" לציון 20 שנה לפתיחת קמפיין הבחירה של אביה.
"במשך כמה שבועות דיברנו על כך שהקמפיין יהיה שונה, גם אם לא לגמרי, מהקמפיין למושלות מדינת ארקנסו. בנוסף, דיברנו בארוחות הערב המשפחתיות על האתגרים וההזדמנויות שבפניהם אנו ניצבים, ועל הסיבות לכך שאבא הרגיש שהוא צריך להנהיג ולהתמודד ולמה אמא הרגישה צורך לתמוך בו ולעבוד איתו. בסופו של דבר, ההורים שלי היו חד משמעיים במסר שלהם. שניהם האמינו שאבא שלי היה מוכן להוביל, שניהם האמינו שהוא יכול לנצח, ושניהם מעולם לא חזרו בהם מהקביעה שאם אני לא הייתי רוצה שירוץ הוא לא היה רץ.
מעולם לא התחרטתי אפילו לרגע אחד על כך שאמרתי להוריי שאני תומכת בהחלטה שלהם, ותמיד הייתי אסירת תודה על כך שלפחות באותה ארוחת בוקר בספטמבר 1991 הצבעתי בעד בחירתו של אבי לנשיא - פריבילגיה שלא זכיתי לה בקלפי ". צ'לסי לא עוצרת שם ומספרת כיצד אז, בימי הקיץ הסוערים של 1991, " צפיתי בטלוויזיה בעת שחומת ברלין נפלה. ראיתי את החיילים והחיילות האמריקאים מקריבים את חייהם במפרץ הפרסי ואת בוריס ילצין עומד על טנק ומסכן את חייו. אני גם זוכרת את ההורים שלי מדברים בבית על כך שיותר מדי ילדים בארצנו לא נהנים מההזדמנויות שהיו לי ושיותר מדי הורים עובדים קשה מדי בלי לקבל תמורה ראויה.
ההורים שלי תמיד שאלו אותי מה אני חושבת, הקשיבו לדעות שלי וחלקו את תפיסת עולמם באשר לאופן שבו יש לבנות מדינה שוויונית ומצליחה יותר". והנה לכם צ'לסי קלינטון בגרסתה המשופרת כפי שהייתה רוצה להציג את עצמה לציבור האוהד. מצד אחד, דוקטורנטית למדיניות ציבורית שיודעת לדקלם בעל פה את מילות הלהיטים הגדולים של ליידי גאגא, ומצד שני, הילדה שכבר בגיל 11 ניהלה עם הוריה שיחות ערניות על המלחמה הקרה, מערכת ביטוח הבריאות האמריקאית ועתידה של ארצות הברית. הילדה שבגיל 11 העניקה לאמריקה את המתנה הגדולה שיכלה לבקש - אבא שלה. "תמיד הרגשתי שותפה לקול שקרא להוריי לשרת וחלק ממסע של אבי", כתבה באותו מאמר.
תחושת השותפות של צ'לסי לייעוד של הוריה הוסתרה מעיני הציבור האמריקאי, שבמהלך הקדנציה של קלינטון בבית הלבן כמעט לא נחשף לעולמה הפנימי של בתו, שהייתה בת 12 בזמן טקס ההשבעה. "זה מתפקידי להעניק לה את ההזדמנות לנהל חיים משלה ולגדול באופן נורמלי ככל האפשר בבית הלבן, וזה מה שאני מתכוונת להתמקד בו", הצהירה הילרי קלינטון באחד הראיונות שהעניקה בזמן הקמפיין. למעשה, בני הזוג קלינטון כל כך הצליחו לשמור על פרטיותה של בתם בזמן מערכת הבחירות, שרוב תושבי אמריקה שלא התגוררו בארקנסו כלל לא היו מודעים לכך שיש להם ילדה צעירה.
לאחר הניצחון התייעצו הקלינטונים עם ג'קלין קנדי בטרם קיבלו החלטה להגביל את חשיפתה של צ'לסי לציבור הרחב עד כמה שאפשר. "בני הזוג קלינטון מבקשים שלצ'לסי תינתן ההזדמנות לנהל חיים רגילים ככל האפשר במהלך שנותיה בבית הלבן", הודיע הדובר האישי של הילרי מיד לאחר המעבר לוושינגטון. בהתאם לאמנה לא רשמית שהוסכמה בין המשפחה הראשונה ובין התקשורת, צ'לסי נשארה מחוץ לסיקור. הציבור ניזון מרסיסי מידע שדלפו - באופן לא מקרי - מהבית הלבן ושמהם עלתה דמותה של צ'לסי כתלמידה מצטיינת, חובבת תאטרון ובלט, שלא בוחלת מפעם לפעם בצפייה במשחק פוטבול.
"מדהים כמה מעט חשיפה תקשורתית היא קיבלה באותן שנים ועד כמה אפקטיביים היו בני הזוג קלינטון בהגנה עליה", מעיד סת מאסקט, דוקטור למדע המדינה ואחד מיועציו של הנשיא קלינטון. ובכל זאת היו יוצאי דופן, שנגעו בעיקר למראה הבילבי של הילדה אדומת השיער והנמשים הבולטים. מאחורי אחד מהם עמד ראש לימבו, אחד הקולות הבולטים ביותר בתנועה השמרנית באמריקה ואויב נחוש של הקלינטונים. "כולם יודעים שלמשפחת ק לינטון יש חתול, אבל האם ידעתם שלבית הלבן יש גם כלב? ", שאל והציג תמונה של צ'לסי. אבל דווקא מערכון ב"סאטרדיי נייט לייב", חודש לאחר הבחירות, הצית את האש והגדיר מחדש את כללי המשחק בכל מה שנוגע לצ' לסי.
במערכון, שבו מככב הצמד הקומי וויין וגארת' (מייק מאיירס ודנה קארווי) מופיע המשפט: "על אף ששנות ההתבגרות לא האירו לה פנים עד כה, אנחנו חושבים שהיא הולכת להיות שווה בעתיד. צ'לסי קלינטון - לא בייב". לכאורה, לא יותר מהתבטאות סרת טעם. אלא במהרה התברר שמפיקי התוכנית עשו טעות גדולה. בימים שאחרי השידור הם מצאו את עצמם מטרה לאש צולבת מצד הקלינטונים והתקשורת. "זה נחות ודוחה ללעוג למראה של צ'לסי", הגיבה הילרי קלינטון. "אני חושבת שזה עצוב שלאנשים אין שום דבר לעשות חוץ מאשר לנהוג באכזריות כלפי נערה צעירה".
המסר נקלט היטב. אחרי השידור הבעייתי גנזו מפיקי התוכנית את הקטע המדובר מכל שידורי הסינדיקציה, ויצאו למסע התנצלות פומבי שכלל מכתב התנצלות ששלח מייק מאיירס להורים הפגועים. מפיק התוכנית, לורן מייקלס, הביע חרטה על שידור המערכון והסביר ש"היא עדיין ילדה, ילדה שלא בחרה להיות בחיים הציבוריים".
משטר האימה שהפעילו בני הזוג על התקשורת האמריקאית במטרה להגן על פרטיותה של בתם ניכר היטב כחודשיים אחר כך, כשדיוויד לטרמן אירח לשאלון קצר את דוברת הבית הלבן, דידי מאיירס. במהלך השיחה ביניהם ביקש לטרמן לדעת בין השאר "איך את מסתדרת עם צ'לסי קלינטון?". "היא נהדרת, היא באמת ילדה טובה", השיבה מאיירס. "היא נראית כמו נערה נחמדה מאוד", השיב לטרמן. "היא באמת כזאת", הסכימה מאיירס בטרם הרצינה ושלחה לעברו מבט מצמית.
"דייב, שלא תעז לעולם לספר בדיחות על צ'לסי", אמרה למי שטיפח קריירה דווקא מבדיחות מסוג שהוא לא אמור לספר. "אני לא מספר בדיחות על צ'לסי", הבהיר לטרמן הנפחד. "אני יודעת, אני רק מזהירה אותך", חתמה מאיירס את סדרת החינוך.
20 שנה חלפו מאז, ומספר לא ידוע של מעצבי שיער ויועצי אופנה הפך את הילדה המתולתלת מפעם לאישה נאה בעלת חזות בוטחת, חיוך כובש ושיער גלי המעוצב בתסרוקת של אשת קריירה מצליחה.
צ'לסי עזבה את הבית הלבן שלוש שנים לפני הוריה, כשהחלה ב-1997 בלימודי תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. כמו בראשית ימיה בבית הלבן, הפצירו הוריה, ובמיוחד הילרי, בכלי התקשורת לכבד את פרטיותה. זה לא ממש עזר לה. 250 צוותי טלוויזיה מכל רחבי העולם התייצבו לתעד את יומה הראשון באוניברסיטה. בהמשך הופיעו אינספור דיווחים על מערך האבטחה חסר התקדים שהוצב בקמפוס במטרה להבטיח את שלומה ועל הקשרים החברתיים שרקמה.
כשסיימה את התואר הודיעה צ'לסי כי החליטה ללכת בדרכו של אביה ולהמשיך ללימודי תואר שני באוקספורד, אנגליה. ההתחלה שם לא הייתה קלה. הדיווחים בתקשורת הבריטית, משולחת רסן וצעקנית בהרבה מאחותה האמריקאית, סיפרו על קשיי הסתגלות וגעגועים. נטען שלא פעם היא נצפתה בקפטריה אוכלת ארוחת צהריים לבדה. קלינטון עצמה החמירה את מצבה כשזמן קצר לאחר הפיגוע בתאומים פרסמה מאמר בעיתון מקומי שבו כתבה כי "בכל יום אני נתקלת בסוג מסוים של תחושה אנטי אמריקאית". בהמשך סיפרה כי "במהלך הקיץ חשבתי שלצורך הגיוון אתמקד בניסיון למצוא חברים שאינם אמריקאים. אלא שעכשיו אני מוצאת שאני רוצה להיות בעיקר עם אמריקאים, אנשים שאני יודעת שמרגישים כמוני כלפי הארץ שלנו".
המאמר , שעורר הדים רבים, התפרש כהתגרות מיותרת בחבריה ללימודים ובמדינה שקיבלה אותה בזרועות פתוחות רק כדי לגלות שצ'לסי מעדיפה להתרחק מכל מי שאיננו אמריקאי. "אפשר היה לצפות שהגברת קלינטון תעדיף לשמור על שקט בנושא רגיש כל כך", תקף עיתון האוניברסיטה במאמר חריף. "במקום זה, היא מנצלת את מעמדה כבתו של הנשיא לשעבר ביל קלינטון כדי לקדם עמדות מלחמתיות ולהעליב את חבריה ללימודים". מאמר לועג ב"טיימס" כלל עשר עצות לסטודנטים אמריקאים שרוצים להכיר חברים מקומיים, בהן "להיות פחות קולניים".
ההמשך מבחינתה של צ'לסי היה מוצלח יותר. לאחר שצלחה את חבלי הקליטה הראשונים היא ניצלה את התקופה שבילתה בבריטניה בשביל לגלות את עצמה מחדש. היא התאהבה בחיי הלילה של לונדון, עברה מתיחת פנים ועד מהרה תמונות שלה מחוץ למועדונים החלו לככב באתרי הרכילות המקומיים. היא הופיעה כאורחת בתצוגות אופנה יוקרתיות, נראתה באירועים חברתיים של צמרת החברה המקומית ויצרה קשרים אישיים עם כוכבים אמריקאים שחיו על הקו לונדון-ניו יורק, בהם מדונה, קווין ספייסי וגווינת פאלטרו.
ב-2003, קצת אחרי שחזרה לאמריקה, היא התקבלה לעבודה בחברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, נרשמה ללימודי תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת קולומביה, שאותם סיימה בשנה שעברה, ועברה ללימודי דוקטורט באותו תחום ב-NYU. בין לבין הספיקה להתחתן עם הבנקאי היהודי מארק מזבינסקי, חתונה שנחשבת לדבר הכי קרוב שידעה ארצות הברית לחתונתם של הנסיך ויליאם וקייט מידלטון.
החתונה, שנערכה בעיירה ריינבק בניו יורק, משכה כצפוי מאות צוותי תקשורת מכל העולם, על אף שבני המשפחה הצליחו לשמור בקנאות על פרטי החגיגה. בימים שלפני האירוע ובמהלכו הצליחו הקלינטונים להביא לסגירת המרחב האווירי שמעל למקום הטקס ודרשו מהאורחים להפקיד את מכשירי הפלאפון והמצלמות בעת הכניסה לאולם. התקשורת העולמית נאלצה להסתפק במספר מוגבל של תמונות שפרסמה המשפחה, בהן נראה החתן מזבינסקי חבוש כיפה ועטוף בטלית בעת שהוא צועד לחופה. "היום צפינו בגאווה רבה ובהתרגשות גדולה בצ' לסי ובמארק מתחתנים בטקס יפהפה, מוקפים במשפחה וחברים קרובים", נאמר בהודעה שפרסמו בני הזוג קלינטון. "לא יכולנו לבקש יום מושלם יותר כדי לחגוג את תחילת חייהם המשותפים, ואנו שמחים לקבל את מארק לחיק משפחתנו".
אם צ'לסי זוקפת לזכותה את התמיכה הפסיבית שאפשרה לאביה להתמודד על הנשיאות ב-1992, 16 שנה אחר כך היא כבר הפגינה מעורבות פעילה במערכת הבחירות של הילרי על קבלת המועמדות הדמוקרטית. נקודת המפנה בהקשר זה נרשמה ב-8 בדצמבר 2007, אז ערכה צ' לסי את הופעת הבכורה הציבורית שלה בעצרת בחירות באיווה. העיתוי סימל את המצוקה הגדולה שאיתה התמודד הקמפיין של הילרי מול נסיקתו של אובמה. צ' לסי פעלה ללא לאות לטובת אמה, וניסתה לשכנע את המצביעים הצעירים לתמוך בה. אבל ברור שלא רק שיקולים פוליטיים גרמו לצ'לסי להצטרף לקמפיין אלא גם נכונות אישית שנולדה מהתחושה שהיא סוף סוף מסוגלת להיחשף לאור הזרקורים.
אחרי שבקעה מהביצה הפרטית שלה גילתה צ'לסי שהחיים הציבוריים נעימים לה ושהמגע הבלתי אמצעי עם אלפי צעירים מכל רחבי ארצות הברית מיטיב עמה. וכך, מי שהחלה את קמפיין הבחירות של אמה על תקן שחקנית חיזוק, כשתפקידה מסתכם בעיקר בלחיצות ידיים ובשיגור חיוכים למצלמות, הרגישה מספיק נוח, ככל שהקמפיין עבר לשלבים מכריעים, להופיע באירועי בחירות ללא השגחת מבוגר אחראי, ורשמה תוך חמישה חודשים יותר ממאה נאומים בכל רחבי אמריקה. כשנשאלה פעם אם היא מתרגשת נוכח האפשרות שתחזור להתגורר בבית הלבן, השיבה ש"אני אוהבת את ההורים שלי ומקווה שאמא שלי תהיה נשיאה, אבל אני בת 27 ולא מתכוונת לחזור לגור עם ההורים שלי".
ובהזדמנות אחרת, כשנשאלה אם יום אחד היא תתמודד על הנשיאות בעצמה, מיהרה להשיב "לא, לא, לא. אני משאירה את זה להם".
צ' לסי הקדישה את כל זמנה ומרצה לטובת הקמפיין. יום אחד, בפברואר 2008, היא עלתה על חמש טיסות שונות בניסיון להגיע לכמה שיותר אירועים. התקשורת אהבה את הופעותיה הפומביות ויותר מפעם אחת היא תוארה כדבר הכי טוב בקמפיין המקרטע. אבל לצד ההתפעלות הגדולה, שני אירועים בהשתתפותה נחקקו כרגעים מכוננים בכל הנוגע להתמודדותה עם הלחץ התקשורתי. הראשון היה בסוף דצמבר 2007 באייווה, המדינה שפותחת את מסע הבחירות.
בסוף האירוע ניגש אל צ'לסי תלמיד כיתה ד' בשם סידני ריקהוף, הציג את עצמו כעיתונאי צעיר בעיתון בית הספר, וביקש לדעת "האם ביל קלינטון יהיה בעל ראשון טוב? ". במקום לענות באיזו בדיחה, צ'לסי הלחוצה בחרה להיצמד בקנאות להנחיות ראשי הקמפיין שאסרו עליה לדבר עם התקשורת מעבר לנאומים כתובים וסירבה לענות. "אני מצטערת אבל אני לא מדברת עם התקשורת, ולצערי זה כולל גם אותך", השיבה ברצינות שזיכתה אותה בעיקר בלעג בגלל חוסר יכולתה להפריד בין ראיון עיתונאי להחלפת כמה מילים עם תלמיד כיתה ד'.
לא רק מפח הנפש הפרטי של העיתונאי המתחיל גרף מאמרי ביקורת אלא גם התסכול הגדול לנוכח סירובה הבלתי מתפשר של צ'לסי לשתף פעולה עם התקשורת, ומה שנתפס על ידי יריביה הפוליטיים של אמה כהמשך ישיר ליחס המיוחד לו זכתה צ'לסי כנערה מתבגרת בבית הלבן. "אני לא יודע אם זה הוגן לנבור בחייהם האישיים של ילדי המועמדים", הגיב אז טאג רומני, אחד מחמשת בניו של המועמד לראשות המפלגה הרפובליקנית אז והיום, מיט רומני, "אבל אם אתה מוכן להעמיד את עצמך בחזית, אתה צריך להיות מסוגל גם לענות על שאלות".
האירוע המכונן השני התרחש חודשיים אחר כך, במהלך עצרת בחירות באינדיאנפוליס, שבה נשאלה צ'לסי כיצד התמודדה אמה עם פרשת מוניקה לווינסקי. "וואו", הגיבה צ'לסי ההמומה. "אתה האדם הראשון ב-70 קולג' ים שהופעתי בהם עד עכשיו ששואל אותי את השאלה הזאת, ואני לא חושבת שזה עניינך". תגובתה הישירה זיכתה אותה במחיאות כפיים ממאות הנוכחים במקום אבל הוכיחה, כמו במפגש עם העיתונאי בן התשע, שיש לה עוד כמה דברים ללמוד בכל מה שנוגע להופעות בציבור. ואמנם, שלושה שבועות לאחר מכן, כשהתבקשה להתייחס באירוע באוניברסיטת פרדו לתהליך הדחתו של אביה בעקבות פרשת לווינסקי, השיבה כי "אם על זה אתה רוצה לבסס את ההחלטה שלך למי להצביע, אז זה מה שאתה צריך לעשות".
11 שנים לאחר שגמרה להיות הילדה הראשונה של אמריקה נראה שהעניין הרב שמגלה הציבור האמריקאי בצ' לסי הוא קודם כל ביטוי לרומן הנצחי של אזרחי ארצות הברית עם בני הזוג קלינטון.
שלוש שנים וחצי לאחר שסיימה חבולה את קמפיין הבחירות לראשות המפלגה הדמוקרטית, הילרי קלינטון היא היום הפוליטיקאית המוערכת והאהודה ביותר באמריקה. שוב ושוב היא גוברת על הנשיא אובמה בסקרי פופולריות. האחרון שבהם, שנערך על ידי סוכנות "בלומברג", גילה ש-64 אחוז מהציבור אוהבים אותה, הרבה לפני אובמה, שקיבל 50 אחוז, ורומני שהגיע שלישי עם 42 אחוז. 81 אחוז מהנשאלים השיבו כי דברים היו נראים אותו דבר או טוב יותר אם הילרי הייתה מכהנת כנשיאה במקום אובמה.
על רקע האהדה הציבורית כלפיה מתגברים הדיווחים שהילרי קלינטון עדיין לא אמרה את המילה האחרונה בכל הנוגע לחלומה הנשיאותי. בוב וודוורד, העיתונאי הכי ידוע באמריקה, טען לפני כמה חודשים כי בבית הלבן שוקלים למנות את קלינטון לסגניתו של אובמה לקראת בחירות 2012, מינוי שיכול לשמש כמקפצה טבעית עבורה לקראת בחירות 2016, שבהן אובמה יהיה מנוע מלהתמודד. "האפשרות הזאת בהחלט על השולחן", כתב וודוורד והוסיף ש"כמה מיועציה של הילרי רואים בכך אפשרות ריאלית לקראת בחירות 2012".
הילרי פסלה מאז את האפשרות הזאת מכל וכל, ואף הדגישה כי תסיים את תפקידה כשרת החוץ בתום קדנציה אחת. "את התרומה שלי כבר תרמתי", אמרה בשבוע שעבר בראיון לאן-בי-סי. "אני אסירת תודה על הזכות שהייתה לי לשרת, אבל עכשיו הגיע זמנם של אחרים להתקדם".
וישנו כמובן ביל, האיש והכריזמה, ש-11 שנים אחרי שעזב את הבית הלבן ממשיך לעורר התרגשות בכל מקום שאליו הוא מגיע. קלינטון, שעומד בראש אחד מארגוני הרווחה הגדולים בעולם, האיש שהביא לשחרור שתי העיתונאיות האמריקאיות שהוחזקו בכלא בצפון קוריאה ב-2009, השליח המיוחד שמינה האו"ם לאחר רעידת האדמה בהאיטי, ומי שקיבל את המקדמה הגבוהה ביותר בתולדות המו"לות האמריקאית- 15 מיליון דולר - על כתיבת האוטוביוגרפיה שלו, מוכיח שוב ושוב שהקסם שלו ממאן לפוג.
לפני שבועיים קיבלה ארצות הברית תזכורת נוספת למעמדו הציבורי החריג בשלושת ימי המשתה המפוארים לציון יום הולדתו ה-65, שנוצלו למסע גיוס כספים לקרן הצדקה על שמו. חוץ מליידי גאגא היו שם גם בונו, סטיבי וונדר, ברברה סטרייסנד, אשר, ג'סיקה אלבה, אשטון קוצ'ר, סטיבי ניקס, צ'בי צ'ייס, אלן דג'נרס, השחקנית מריה בלו וכוכב הקאנטרי קני צ'זני. כרטיס לאירוע, שכלל גם פגישה אישית עם הקלינטונים, עלה כאלף דולר.
בעקבות כך היו מי שלא התאפקו ונתנו פומבי לחלומם הרטוב של לא מעט דמוקרטים, כשקראו לאובמה לבחור בביל קלינטון, הוא ולא אחר, לרוץ לצדו בבחירות שייערכו בשנה הבאה. "אנשים בוושינגטון טוענים כי גורמים במפלגה הדמוקרטית רוצים להדיח את ג'ו ביידן לטובת הילרי קלינטון", כתבו לפני כשבועיים פול גולדמן, יושב הראש לשעבר של המפלגה הדמוקרטית בווירג'יניה ומארק רוזל, פרופסור למדיניות ציבורית באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, בטור שפרסמו באתר "פוליטיקו", "אלא שאותם גורמים מתעסקים בקלינטון הלא נכון. כן, ריצה של אובמה-ביל היא הדרך להתקדם. אלא אם כן המציאות הפוליטית תשתנה בחודשים הקרובים, ריצה של אובמה-קלינטון תהיה חזקה יותר משחזור הריצה של אובמה וביידן. אובמה הוא אחד האנשים הבודדים שיש להם את הביטחון העצמי לעשות בחירה היסטורית כזאת. בהתחשב בנסיבות המתאימות, ריצה של אובמה-ביל יכולה להרכיב מועמדות דמוקרטית שיהיה קשה לנצח".
אל תוך המרווח הצר שבין הפעילות הפוליטית הענפה של אמה לאהדה הציבורית הגואה שזוכה לה אביה, מבקשת כעת להשתחל צ'לסי קלינטון. ההופעות הציבוריות שלה מדודות ומעוררות עניין. יחד עם זאת, אף אחד עוד לא יודע אם היא מכשירה את הקרקע לקראת כניסה אפשרית לחיים הפוליטיים או שהיא מסתפקת בתרומה לקהילה. מה שבטוח הוא ש-20 שנה אחרי שהקלינטונים נכנסו לפוליטיקה האמריקאית בסערה, אף אחד לא יופתע אם יתברר שגם בת הדור השני תמשיך את המסורת המשפחתית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם