"ישראל תנהג באותו אופן גם בחטיפה הבאה"
צאלח ערורי, מחזיק תיק האסירים בחמאס ומייסד חוליות הרצח של גדודי עז א-דין אל-קסאם, בטוח שהוא מבין בחברה הישראלית

משעל לא נקב בשמותיהם של הארבעה, חברי צוות המשא ומתן של חמאס, שניהלו את המגעים העקיפים מול בכיר המוסד דוד מידן. שניים מהם היו אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, ויד ימינו מרואן עיסא, שהגיעו מעזה. מי שייצגו את חמאס דמשק היו ניזאר עוודאללה, חבר הלשכה המדינית, וצאלח ערורי, אשר מוגדר כ"אחראי תיק האסירים" של הארגון.
ספק אם הוא יודה בכך, אך מבין הארבעה, ערורי הוא יוצא הדופן. הוא "בוגר" טרי יחסית של הכלא הישראלי, ששוחרר לפני שנה וחצי, אחרי תקופת מאסר שנמשכה 18 שנה. כשראיינתי אותו בשנת 2007, בימים הספורים שבהם שהה מחוץ לכלא, מתח ערורי ביקורת על התנהלות חמאס בעסקת שליט.
"צריך להפסיק לדבר כל כך הרבה על נושא שליט", אמר אז, "את הנושא הזה צריך לנהל בשקט, כמו חיזבאללה". עכשיו, שבוע וחצי לאחר השלמת העסקה - אשר ערורי הוא אחד האחראים הראשיים לה - הוא מסביר כי השקט היה חיוני להצלחה.
"הדיבורים בנושא הזה הזיקו לעסקה", הוא אומר השבוע בשיחה טלפונית מדמשק, "לכן סיכמנו מההתחלה עם המצרים, והמצרים סיכמו עם הישראלים, שחייבים לנהל את העניין הזה בלי רעש".
ערורי, 44, הוא יליד הכפר ערורה באזור רמאללה. נטוע עמוק בטרור. בראשית שנות התשעים, כאשר חמאס היה בחיתוליו, היה ערורי ממקימי הזרוע הצבאית ביהודה ושומרון. "צאלח ערורי הוא מייסד גדודי עז א-דין אל-קסאם בגדה המערבית", טען בזמנו מוחמד דף. ערורי עצמו, אגב, הכחיש את הדברים.
הוא נעצר בשנת 92' ונידון לחמש שנות מאסר על חברות בארגון טרור. לאחר מכן ריצה מאסר מנהלי ארוך ושוב נידון לחמש שנים בכלא. בסך הכל ריצה 15 שנים רצופות ואז שוחרר במפתיע בשנת 2007. ארבעה ימים לאחר שחרורו הוא התחתן, ומיד נעצר שוב. הוא נשפט למאסר מנהלי ושהה בכלא שלוש שנים רצופות.
בשנה שעברה הסכימה ישראל לשחרר אותו, לאחר שערורי היה מוכן להיות מגורש אל מחוץ לשטחים.
ערורי עצמו לא מפרט מתי הוא עצמו החל לעסוק בפרשת שליט. הוא מכחיש כי הוא שוחרר מהכלא בשנה שעברה כדי לסייע לקידום העסקה. בה בעת הוא חושף כי הנהגת חמאס בחו"ל קיבלה עדכונים שוטפים על מצבו של גלעד.
"אני יודע באופן ודאי שהצוות שהיה אחראי לשמור על גלעד, התייחס אליו באופן אנושי", טוען ערורי, "לא היו לוחצים עליו. היו יושבים, מדברים. אני חושב שהם דיברו עברית, אולי הוא דיבר קצת ערבית. המצב ביניהם היה טוב, היה קשר והיו יחסים אישיים. השומרים לא היו קשים איתו. אלה היו ההוראות שנתנה הנהגת חמאס".

הסבב האחרון, שהביא לפריצת דרך, לא ארך זמן רב. המגעים החלו באוגוסט והגיעו להבשלה בספטמבר, תוך פחות מחודש. "במשך שנות המשא ומתן הצד השני (ישראל) לא רצה עסקה, לכן לא הושג הסכם", אומר ערורי, "בשלב מסוים הרגשנו שהישראלים קיבלו החלטה, שיש אצלם רצינות. נוצרה הזדמנות להשיג פריצת דרך, ואנחנו קיבלנו החלטה. גם המתווך המצרי עבד קשה מאוד. הוא עשה הכל כדי להשיג את העסקה".
כאשר התקבלה ההחלטה, התקשר כל אחד מהצוותים לבוס. הצוות הישראלי לראש הממשלה נתניהו. צוות החמאס התקשר לדמשק, אל חאלד משעל. לאחר ששני הצדדים קיבלו אישור, נחתמה עסקת שליט בראשי תיבות. את הקרדיט לעסקה נותן ערורי לדרג המדיני בישראל. "אני חושב שההחלטה הייתה של נתניהו והקבינט", הוא מסביר, "הם נתנו אור ירוק, אז צוות המשא ומתן הלך קדימה".
קרוב לשבועיים חלפו מרגע יישום העסקה, הרגע שבו חזר גלעד שליט הביתה ו-1,027 מחבלים שוחררו מבתי הכלא. מאז לא מפסיק חמאס לחגוג. מדי יום נערכים ברצועת עזה טקסים וחגיגות בנוכחות המשוחררים וראשי חמאס. אתרי האינטרנט של הארגון מהללים את ההישג ומבטיחים כי כפי ששוחררו האסירים, כך תשוחרר גם ירושלים. ערורי, מצדו, מפגין גישה מפוכחת יותר.
"זה היה רגע משמח, אבל עם רגשות מעורבים", מספר ערורי, "רגשות מעורבים. אני שמח מאוד לראות את האנשים יוצאים מהכלא, במיוחד כאלה שריצו עשרות שנות מאסר. יחד עם זאת, יש תחושת כאב על כל אלה שנשארו בפנים". אחרי שנים ארוכות בכלא, העברית של ערורי קולחת. הוא מקפיד לעקוב אחרי הדיווחים בתקשורת, מכיר את נתוני התמיכה בעסקה אך גם את הביקורת על נתניהו.
"גם אצלנו הייתה ביקורת על העסקה הזאת", הוא מודה, "הרבה אנשים התלוננו שהשארנו מאחורה אסירים ותיקים, שנמצאים בכלא משנות השמונים".
בריאיון נדיר שהעניק ג'עברי לעיתון "אל-חייאת", גם הוא הודה שחמאס התגמש בעניין שחרור ראשי הטרור. מדובר בשמות של עשרה אסירים, ובהם איברהים חאמד, עבדאללה ברגותי ועבאס אלסייד, שאחראים לפיגועי ההתאבדות הקשים, בכיר הפת"ח מרואן ברגותי וראש החזית העממית אחמד סעדאת. "הגענו למסקנה שישראל לא תשחרר אותם", אמר ג'עברי.

"זה חלק מהכאב הגדול", אומר ערורי, "יש אנשים שיושבים בכלא, שפוטים להרבה מאסרי עולם. יש אנשים שנמצאים כבר עשרות שנים בכלא, ועדיין לא השתחררו. זה כואב במיוחד כי אני מכיר את המשפחות שלהם. את הנשים, את האחים. יום לפני העסקה היו אצלי, שאלו אותי מה קורה איתם. אנשים לא מבינים, הם רצו לדעת למה נחתמה עסקה בלי שהאסירים האלה ישתחררו".
מה דחף את ג'עברי להתגמש בנושאים הללו? קשה לומר. בסבבי המשא ומתן הקודמים, כאשר מחמוד אל-זהאר ביקש לקדם עסקה תוך ויתור על חלק מהשמות ברשימה, טרפד זאת ג'עברי במחיר של הקפאת המשא ומתן כולו. ערורי, שלא היה שותף אז למגעים, מכחיש שהפעם היו חילוקי דעות בתוך צוות המשא ומתן, או שהיה צורך לשכנע את ג'עברי.
"לא היה מצב שבו ג'עברי הוא הדמות הקשה", הוא אומר, "היה דיאלוג בין כל אנשי הצוות. והגענו להבנה. הייתה החלפה של דעות. לכולנו יש רקע דומה, כולנו אסירים לשעבר ומבינים את הנושא היטב. כמו כן, הנהגת חמאס כל הזמן הייתה בתמונה".
גם לאחר ביצוע העסקה הבהיר חמאס כי אין בכוונתו לוותר על האסירים שנותרו בכלא. בחמש וחצי השנים שחלפו מאז החטיפה, שילם חמאס מחיר כבד - מבצעים צבאיים בעזה, חיסולים, מצור ומעצרים. האם יהיה מוכן הארגון לשלם מחיר נוסף כדי להוציא לפועל חטיפה נוספת בעוד חודש או בעוד שנה? לפי ערורי, נראה שאין ספק. "אנחנו מוכנים לשלם את המחיר בשביל לשחרר את האסירים, בכל השיטות", הוא אומר.
עם זאת, הוא מציין כי ישנה שאלה נוספת, שנוגעת לצד הישראלי. "הישראלים שואלים את עצמם: 'אם תהיה עוד חטיפה, האם נשלם את המחיר עוד פעם או שננהג אחרת, ונגיד שהוא לא שווה את המחיר. שהאסיר יישאר שם'. ברק אמר משהו כזה, שישראל לא תנהג באותו אופן, אבל אני לא מאמין לזה. כדי שזה יקרה, התוכן של החברה הישראלית צריך להשתנות. אני לא אומר את זה בתור דבר שלילי. אני מבין קצת בחברה הישראלית, וזה סימן של כוח. זה סימן חיובי".
אך המחמאה הזו, שלא אופיינית לאיש חמאס, אינה מעידה על ריכוך בעמדות הארגון האיסלאמי וגם לא על פשרנות מצדו של ערורי עצמו. "העסקה הזו לא מעידה על שום שינוי אסטרטגי", הוא אומר, "אין כאן יחסים בין חמאס למדינה הישראלית. זה דבר נקודתי, שנועד לטפל בבעיית האסירים".
ערורי, שנע בשבועות האחרונים בין שני מוקדים דרמטיים של "האביב הערבי" - קהיר ודמשק - סבור שהאירועים במזרח התיכון משחקים לטובת חמאס והפלסטינים. "מה שקורה בעולם הערבי ישנה באופן מכריע את הדרך שבה מתנהל האזור", הוא אומר, "התמונה משתנה בצורה שהיא לא טובה לכיבוש הישראלי. אני חושב שמה שקורה בעולם הערבי זה דבר טוב, שיחזק את העם הפלסטיני".
"האזור הולך לסדר איסלאמי חדש", מעריך ערורי, "תראו מה קרה בתוניסיה, היו בחירות טובות, הכל היה בסדר. אני מאמין שבכל האזור תהיה תמונה חדשה של איסלאמיזציה ותהיה דרך חדשה לטיפול בכל הדברים.
"שמעתי את נתניהו מדבר, הוא אמר שהאזור משתנה ולא יודעים לאן הוא הולך, ולא נדע אם נוכל לעשות את העסקה בעתיד. גם הוא מבין שהשינויים באזור הם רציניים. אתם לא מסתדרים עם איראן, במרחק של 2,000 קילומטר, אז מה תעשו אם כל האזור ינהג אחרת?".
amit.cohen@maariv.co.il