הסטודנטיות לא מוגנות מהטרדות מיניות
87 אחוזים מהנפגעות כלל לא מתלוננות, ואלו המעזות לא מקבלות מענה. מבקר המדינה יפרסם דוח חריף על הטיפול הלקוי באקדמיה

החקירה מתייחסת באופן נרחב ליחסי מרות, בין היתר יחסים אינטימיים בין מרצים וסטודנטיות. כמה מקרים שהתרחשו בשנים האחרונות הביאו להעלאת הנושא לתודעה הציבורית. בעקבות מקרים אלו פעלו חלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה למיגור התופעה וביצעו שינויים בתקנון.
מחצית האוניברסיטאות (העברית, תל אביב, הטכניון והאוניברסיטה הפתוחה) אסרו באופן מוחלט על יחסי מרות מכל סוג שהוא. לעומת זאת, ארבע האוניברסיטאות האחרות (בר אילן, בן-גוריון, מכון ויצמן וחיפה) אינן אוסרות על יחסים מסוג זה.
הבדיקה בוחנת את כל השלבים שאמורה הסטודנטית הנפגעת לעבור וכוללת את היקף ההסברה בקרב הסטודנטיות ועובדי האוניברסיטה בכלל מהי הטרדה מינית, מהו החוק בנושא ולמי הסטודנטית צריכה לפנות.
מחקר שערכה התאחדות הסטודנטים באמצעות מכון "מאגר מוחות" לקראת פתיחת השנה מצא
בהתאחדות מצאו כי בחלק מהמוסדות אין כלל ועדה שדנה בנושא, וברוב המוסדות שבהן פועלת ועדה, אין נציג של הסטודנטים. במקרים שבהם ההטרדה המינית היא של מרצה כלפי תלמידה, השופטים עלולים להיות חבריו לסגל ההוראה של מושא התלונה, מה גם שלעתים נאלצת המתלוננת להעיד בנוכחות המטריד.
עוד עולה מהמחקר כי הוועדות פוסקות לעתים שהמוסד יפצה כספית את המתלוננת מכספי הציבור ולא מכספי הנאשם. עוד מתברר כי בחלק מהמוסדות אין שקיפות בנוגע לזמן הטיפול בתלונה ובאחדים מהם אף אין חובה לומר למתלוננת מהי ההחלטה הסופית בעניין תלונתה.
בהתאחדות הסטודנטים מעריכים כי תופעת ההטרדות המיניות בקמפוסים רחבה וכי ישנם אלפי מקרים שבהם סטודנטיות ועובדות של המוסד מוטרדות מינית, בין אם על ידי סטודנטים, אנשי ביטחון ואנשי מינהלה ובין אם על ידי בכירים במוסד בכלל ומרצים בפרט.
עם זאת, על פי נתוני ההתאחדות, רוב המקרים אינם מדווחים, בעיקר בשל חוסר האמון של הנפגעות באופן הבדיקה של המוסדות.
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "המשרד נמצא בעיצומה של מטלת ביקורת בנושא טיפולן של האוניברסיטאות והמכללות בהטרדות מיניות. בקרוב יקבלו האוניברסיטאות והמכללות טיוטות לתגובה".