ברק: להגדיל התקציב ב-8 מיליארד שקל
שר הביטחון אמר בוועדת הכספים כי במקום לקצץ בתקציב משרדו, יש להגדיל את תקציב המדינה, וכך גם יענו הדרישות החברתיות
את הדברים אמר השר ברק בישיבת ועדת הכספים של הכנסת, שעסקה בתקציב משרד הביטחון וצה"ל. הוא התייחס לדרישות לצריכים חברתיים חדשים: "במערכת הביטחון, אני, המנכ"ל והרמטכ"ל מחשיבים מאוד את המחאה. אנו מוכנים לתרום מתקציב הביטחון גם במחיר של הידוק החגורות וסיכונים. להשתתף במשאבים. הייתי אפילו אומר להביא חינוך מגיל אפס".
עוד הוסיף, "שמעתי את אנשי תנועות הנוער, ישבתי עם סתיו שפיר, הסטודנטים ואיציק שמוליק והקשבתי. הגדלת התקציב בשבעה מיליארד שקל הוא מספר מעשי. במקרה הכי גרוע, במקום 75% יחס חוב-תוצר נהיה ב-79%-81%".
"כשהייתי ראש הממשלה", טען שר הביטחון, "יחס חוב-תוצר עמד על 107% והבאנו את זה ל-87%. אנו לא נצליח להפגיש את הדרישות המינימליות הדרושות למדינת ישראל כדי לעמוד באחרות בצורכי הביטחון וביכולת לתרום יחד עם הצרכים של המחאה החברתית ומהתרחשות המיתון העולמי. אין דרך מעשית לעשות זאת בתוך מסגרת התקציב ובתוך תקרת ההוצאה".
בישיבת ועדת הכספים יום קודם לכן טען שר האוצר, יובל שטייניץ, כי משרד הביטחון סטה ממתווה ברודט שקובע את הקיצוץ בתקציב הביטחון וארך שנים. היום השיב לו ברק, "מתווה ברודט הריאלי הוא הכלי האמיתי. הרעיון הוא, שמקציבים סכום שיכול לגדול ריאלית משנה לשנה, בתנאי שהסכום קטן משיעור גידול התקציב והתוצר, ולכן נתח תקציב הביטחון כחלק מהתוצר ותקציב המדינה ממשיך לרדת כל הזמן".
"בשנות הדור האחרון", ציין השר, "תקציב הביטחון, שהיה כ-25% מתקציב המדינה, ירד לכ-12%. ישנה עבודה בהכנה שנמצאת בבנק ישראל. בסוף בנק ישראל יאמר את דברו".
ברק שב והדגיש את צרכי הביטחון החיוניים, "ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון מטריפולי ועד טהרן והיא תמשיך להיות כזאת אם נמשיך לנהוג בשיקול דעת ואחריות. אבל המבחנים שלפנינו אינם פשוטים. שום אדם בר דעת לא יכול לצפות לאן תתגלגל אי הוודאות".
לגבי המחאה החברתית הדגיש שר הביטחון, "המשאבים הנובעים מהאילוץ כפי שנקבע לא יאפשרו
בהמשך דבריו, ציין השר ברק, "נכון מה שאומרים לנו אנשי האוצר שבטווח ארוך מדינה ואומה כמו משק בית אינם יכולים לחיות ביותר ממה שיש להם. גם במשק הבית, כאשר אנו רואים שיש חור בגג וזה דולף, אנו קודם כל מתקנים ולא מחכים לשנה הבאה. אחר כך מטפלים בישור ארוך הטווח של המשאבים".
"ככה זה נכון גם בחיי אומה", הסביר השר, "בטווח ארוך של עשור ודור איננו יכולים לחיות אלא רק ממה שאנו מייצרים, אבל כדי שנייצר נמכור ונדע להתגבר על משברים כלכליים ונובעים מצרכים פנימיים אנו צריכים במצבי משבר להגן על הרקמה האנושית והמשקית, על התשתית שיוצרת, ולא על מספר שהוא לא חסר ערך שנמדד באחת המדידות של החשבונאות הלאומית".
בסוף חודש ספטמבר אישרה הממשלה ברוב קולות את את דוח טרכטנברג, במסגרתו חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו על קיצוץ של כ-2.5 מיליארד שקלים מתקציב הביטחון בשנת 2012 ובשנים שלאחר מכן יקוצצו ממנו 3 מיליארד שקלים מדי שנה.
בעקבות הידיעה, תקפו בכירים במטכ"ל בצורה חסרת תקדים את הממשלה על ההחלטה השנויה במחלוקות. "מדובר באירוע דרמטי שלא היה לפחות 20 שנה", אמרו הבכירים, "אנחנו לא מסוגלים להבין עד כמה הוא גדול".
עוד אמרו גורמים בצבא כי הקיצוץ המתכונן נוסף על אחרים שכבר בוצעו בעבר, והוא עתיד לפגוע בביטחון המדינה. במטכ"ל מסרו שהם לא יודעים איך להתחיל את שנת 2012 כשלנגד עיניהם הכוונה לפגוע "כמעט בכל הרבדים בצבא".
מוקדם יותר החודש הביע נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר את תמיכתו בקיצוץ בתקציב הביטחון, שהשנה חרג בכ-3 מיליארד שקלים מהתקציב המקורי. לדבריו, "תוואי תקציב הביטחון גבוה בהרבה מזה העולה בקנה אחד עם תקציב המדינה המקורי. הכנסות המדינה ממסים נמוכות מהתחזית, במיוחד בגביית המסים העקיפים. הגירעון החזוי בתקציב הוא כ-3% תוצר, בדומה ליעד הרשמי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם