דוח המבקר: גידול ניכר במספר במשרות האמון במשרד רה"מ
מבדיקה שערך המבקר לינדנשטראוס עולה שבתוך 15 שנה גדל פי 6 מספר משרות האמון במשרד רה"מ, במיוחד בתקופתם של אולמרט וברק. הדוח החמור מגלה כי לא נקבעו דרישות סף למשרות וכי המינויים התבצעו בניגוד להוראות נציבות המדינה. "כתוצאה מהמינויים", קבע המבקר, "נפגעה מאד השמירה על אופיו המקצועי והבלתי פוליטי של משרד רה"מ". מלשכת נתניהו נמסר כי מאז היכנסו לתפקיד דווקא "קוצץ מספר משרות האמון"
"האחריות לליקויים", קובע המבקר, "מוטלת הן על משרד ראש הממשלה והן על נציבות שירות המדינה, שכשלה במילוי תפקידה כגורם בעל סמכויות ביצוע מרכזיות וכשומר סף בנוגע לנושאי משרות האמון במשרד ראש הממשלה". בעקבות הביקורת, הודיע משרד ראש הממשלה על הקמת ועדה ציבורית מקצועית לבחינת מבנה המשרד, לרבות מתכונת העסקת העובדים במשרות אמון.
תקנון שירות המדינה (תקשי"ר) מאפשר לשר או מנכ"ל משרד ממשלתי למנות, בלא צורך במכרז, בעלי תפקיד במשרת אמון, עליהם חלות מגבלות שונות. בעבר החליטה הממשלה שיהיו 10 משרות אמון במשרד רה"מ, אך בפברואר השנה התברר כי קיים תקן ל-53 משרות, מהן אוישו 49 בפועל. 13 משרות מתוכן היו של עובדי מזכירות. יש לציין כי בלשכת ראש הממשלה מאוישות רק 15 מתוך 20 משרות האמון. הגידול הרב ביותר בשיעור משרות האמון התרחש בממשלות אהוד ברק ואהוד אולמרט.
המבקר מצא כי חלק ניכר מהעובדים במשרות האמון במשרד ראש הממשלה מילאו תפקידים בעלי אופי מקצועי ושולבו ביחידות המשרד, בניגוד לתקשי"ר. "כתוצאה מכך נפגעת מאוד השמירה על אופיו הממלכתי, המקצועי והבלתי פוליטי של משרד ראש הממשלה", נכתב בדוח.
ליקוי נוסף, שנמצא עוד בתקופת הממשלות הקודמות, הוא שנמצא מספר גדול של עובדים במשרות אמון במשרד רה"מ שהועסקו במשרות ניהול וביצוע, בניגוד להוראות התקשי"ר והנציבות. התברר כי נושאי משרות אמון מונו לעמוד בראש יחידות מקצועיות, היו ממונים באופן ישיר על עובדים מקצועיים באגפים והעבירו להם הוראות.
המבקר מותח ביקורת על נציב שירות המדינה בשנים האחרונות, עו"ד שמואל הולנדר, שהחוק מסמיך אותו לאשר תקנים למשרד ולקבוע את הגדרות התפקיד ואת דרישות הסף לתפקיד. "התברר כי לא הוגדרו תיאורי תפקיד ולא נקבעו דרישות סף למשרות של העובדים במשרות אמון לפני מינויים לתפקיד, אלא נעשה שימוש במשרות קיימות, על תיאורי התפקיד ודרישות הסף שנקבעו להן בעבר ואשר בחלקן לא קיבלו את אישור הנציבות", נאמר בדוח. בין המשרות שהולנדר
ב-30 משרות אמון שנבדקו, לא הציע ראש הממשלה נתניהו או מישהו מטעמו, עם כניסתו לכהונתו ובהתאם לסמכותו בתקשי"ר, לשנות את תיאורי התפקיד ואת דרישות הסף לפני מינוי המועמדים לתפקידם.
"יועצים ועוזרים במשרות אמון, לרבות בתפקידים בכירים, לא עמדו בדרישות הסף למשרותיהם", מסכם המבקר לינדנשטראוס. "תיאורי התפקידים ודרישות המשרה של משרות רבות לא תאמו את התפקידים שמילאו העובדים. לא נערכה בדיקה מקצועית מקדמית לבחינת מידת התאמת המועמד לתפקיד מבחינת דרישות התפקיד וכישורי העובד. הנציבות כשלה בתפקידה בכך שאיפשרה את המצב המתואר, וגם יחידת משאבי אנוש במשרד רה"מ לא פעלה כמצופה וכנדרש בנושאים האמורים".
המבקר מצא עוד, כי שיבוץ העובדים נעשה לפי התקנים הפנויים, גם כאשר תיאור התפקיד שיועד לעובד לא תאם את המשרה אליה שובץ. בנוסף, כמה עובדים במשרות אמון, חלקם בכירים, לא עמדו בתנאי סף שנקבעו למשרות שבהן שובצו.
גם בשכר העובדים נמצאו ליקויים. הנציבות קבעה תקציב כולל לשכר עוזרים ויועצים במשרות אמון במשרד ממשלתי. למרות שבמשרד רה"מ תקן משרות האמון היה גדול במידה ניכרת, לא נקבע תקציב אחר לגביו. אלא שב-2009 סיכמו מנכ"ל משרד ראש הממשלה והנציב, בעל-פה, שמספר העוזרים יהיה 38 ושכרם הכולל לא יעלה על 546 אלף שקל בחודש.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "גישת הנציבות היתה כי משרד ראש הממשלה הינו משרד ייחודי בנושא משרות האמון. נושא זה גם נבחן כעת על-ידי ועדה ציבורית מקצועית הבוחנת את מבנה משרד ראש הממשלה. הנציבות תלמד את הערות המבקר, תפיק לקחים ותבחן את הסוגיה לאור דוח המבקר והדוח הצפוי של ועדת קוצ'יק".
הנציב לשעבר, שמואל הולנדר, מסר בתגובה: "אני מסתייג מרוב הממצאים העקרוניים של הביקורת, שנכנסה לתחומים מובהקים של מדיניות ותפיסת עולם וקובעת קביעות שלא היו מקובלות מאז הקמת המדינה ועד היום. הביקורת דורשת למעשה לחזק ולקבע את כוחה של הפקידות המקצועית על חשבון שיקול הדעת ויכולת התפקוד של ראש הממשלה הנבחר. תפיסה כזו מנוגדת לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים.
"כל ראש ממשלה בונה את לשכתו על-פי סדרי העדיפויות שנראים לו, ועל-פי פרמטרים אלה הוא ממנה את נושאי משרות האמון. התערבות בסמכותו זו, כפי שדורשת למעשה הביקורת, מהווה פגיעה קשה ביכולת המשילות של ראש הממשלה, שגם כך מוגבלת למדי".
הולנדר אף מאשים את המבקר בצביעות. "גם המבקר עצמו מינה לתפקידים רגישים במשרדו בעלי אופי ביצועי מובהק, עובדים במשרות אמון, וזאת בסתירה לעמדה שמציגה הביקורת. הדרישה שמנהל לשכת ראש הממשלה – משרת אמון שאין מובהקת ממנה – יעמוד בפני ועדת מינויים, אינה הגיונית כלל. המבקר עצמו מינה את ראש לשכתו ללא הליך של ועדת מינויים".
מתקשורת ראש הממשלה נמסר בתגובה לדו"ח: "דוח המבקר מתייחס לתקופה שבה כיהנו שבע ממשלות וחמישה ראשי ממשלה. בעוד בממשלות הקודמות גדל מספר משרות האמון, הרי שמאז כניסתו לתפקיד של ראש הממשלה נתניהו, קוצץ מספר משרות האמון בשישה תקנים, זאת על אף הגידול המשמעותי בהיקף העבודה.
"בדוח לא הוזכרו שמותיהם של העובדים, ולא בכדי, ויש לצפות כי אמצעי התקשורת ינהגו באותה זהירות. הביקורת מתייחסת לסוגיה מערכתית ולהתנהלות משרד ראש הממשלה מזה 15 שנה לפחות, כאשר אין כל ספק שבהתנהלותם של העובדים הספציפיים המכהנים כעת לא נפל כל פגם. אזכור העובדים בשמותיהם בכתבות בנושא, ללא כל יסוד שבדין, עלולה לעלות כדי הוצאת דיבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם