סין נגד "האח הגדול":
אומרים שלום לריאליטי
תקנות חדשות של הממשל הסיני קובעות צמצום ניכר במספר תוכניות הבידור בטלוויזיה לטובת חדשות ותוכניות תיעודיות וחינוכיות
המונח "בידור", כפי שנובע מן ההצהרה שפרסמה האדמיניסטרציה הממונה על הרדיו, הקולנוע והטלוויזיה, מתייחס בעיקר לתוכניות ריאליטי, תוכניות שידוך ותוכניות הכוללות תחרויות שונות המתקיימות בין המשתתפים.

התקנות החדשות קובעות כי כל אחד מ- 34 ערוצי הלוויין הפועלים בסין יהיה כפוף למכסה נתונה של תוכניות בידור. בהתאם למערכת המכסות החדשה, כל ערוץ לווייני יורשה לשדר שתי תוכניות בידור מדי שבוע, בעוד שבשעות צפיית שיא (19:30 – 22:00) יוגבל זמן תוכניות הבידור ל- 90 דקות לכל היותר.
ואם זה לא מספיק, יחויבו ערוצי הלוויין השונים להקרין מדי יום לפחות שעתיים של תוכניות העוסקות בתכנים חדשותיים, וזאת במקביל להעלאת כמות התוכניות הדוקומנטריות והחינוכיות ברצועת שידוריהן.
איך שלא נסתכל על זה, ההשוואה מתבקשת. בדיקה של לוח השידורים של אחד מערוצי הלוויין המובילים בישראל מגלה כי שש שעות וחצי (כ-390 דקות) בממוצע מוקדשות מדי יום לתוכניות העונות להגדרה "תוכניות בידור", כפי שתבעה אותה האדמיניסטרציה הסינית. רצועת השידור היומית כוללת לרוב כארבע עד חמש תוכניות בידור שונות (וזאת מבלי שניקח בחשבון את השידורים החוזרים).
על פי הדיווחים, הסיבה להחלטה חסרת התקדים הינה "הטעם הרע" ו"הבידור הזול" השוטפים את מסכי הטלוויזיה בסין בשנים האחרונות. תקוותו של המחוקק הסיני, כך נמסר בהצהרה, היא ליצור תרבות טלוויזיה שאינה מבוססת על שיקולי רייטינג, אלא על האחריות של המדיה להפיץ מסרים ערכיים וחינוכיים מתוך ההבנה שכלי התקשורת נושאים אף הם בתפקיד בעיצוב החברה והשקפותיה.
לפיכך, בעלי התפקידים המופקדים על הפעלתם של ערוצי הלוויין הונחו לבחון מחדש את מערך שיקוליהם, תוך שימת דגש על משתנים כגון השפעה חברתית והמטען הערכי שנושאות עמן תוכניותיהם.
בנוסף, כל אחד מערוצי הלוויין התבקש על ידי SARFT ליצור תוכנית טלוויזיה המקדמת ערכים מסורתיים וערכים סוציאליסטיים, וזאת על אף העובדה שרבים מן הערוצים כבר משדרים תוכניות מסוג זה.
באופן טבעי, חקיקה מסוג
שווו בדמיונכם עולם ללא "האח הגדול", "מאסטר שף" או "הישרדות" (ויסלחו לי הסבורים כי אין זה נאות להכלילם ברשימה אחת עם שאר התוכניות), עולם ללא ההתרגשות מבואה ההולך והקרב של עונת ריאליטי נוספת שתעמוד בלב השיח הציבורי. לנו עדיין קשה לתאר – בסין כבר מתכוונים ליישם.
עמרי אור הוא בעל תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב. הוא מפרסם מאמרים במסגרת אתר iAsia.