סלט יווני: מי אתה ג'ורג' פפנדראו?
מצד אחד, ביקש סיוע אירופי. מצד שני, הכריז על משאל עם וריסק את הבורסות. ג'ורג' פפנדראו, דור שלישי לראשי ממשלה ביוון, נמצא במבחן חייו
כשנבחר באוקטובר ,2009 הבטיח ג'ורג' פפנדראו לשקם את הכלכלה בעזרת חבילת הסיוע הנדיבה שאירופה העניקה לו, בסך 4.4 מיליארד דולר. הוא הבטיח ליוונים שלטון חוק, צדק, סולידריות, פיתוח סביבתי וקידמה, והם העדיפו את ההבטחות שלו על פני תוכנית הצנע שביקשה ליישם הממשלה השמרנית.
אבל כעבור כמה חודשים מצא עצמו בנם ונכדם של שני ראשי הממשלה המיתולוגיים של יוון בטריטוריה לא מוכרת, נלחם על הישרדותו הפוליטית. הוא תקוע בין אומה שמתקשה להיגמל מהקלקולים שדרדרו אותה למשבר הנוכחי, ובין האיחוד האירופי, שגם כך ראה בה אחות קטנה ונחשלת, ומבין כעת שזו היתה בכלל טעות להכניסה לאיחוד.
ואולם, אם מישהו ביוון מסוגל להתמודד עם המצב הבלתי אפשרי הזה, הרי שזה ג'ורג' פפנדראו. סבו ג'ורג' כיהן פעמיים כראש הממשלה בשנות הארבעים והשישים. האב, אנדראס, נאלץ לצאת ב1939- לגלות ועבר להתגורר בארה"ב, שם התחתן עם אמריקאית והביא לעולם, ב,1952- את ג'ורג.'
את שנותיו הראשונות בילה ראש הממשלה לעתיד במדינת מיניסוטה, שם לימד אביו כלכלה, ומכאן השליטה המושלמת שלו בשפה שגורמת ליוונים רבים להתייחס אליו כאל זר עד היום. בגיל תשע הוא עבר עם המשפחה ליוון, אך כשהקולונלים
כשסיים את בית הספר פנה פפנדראו הצעיר ללימודים אקדמיים והתקבל לאמהרסט קולג' במסצ'וסטס - אחד המוסדות האקדמיים היוקרתיים בארצות-הברית. הוא סיים שם תואר ראשון בסוציולוגיה והמשיך לתואר שני בלונדון סקול אוף אקונומיקס, באוניברסיטת סטוקהולם ובהרווארד. כמצופה לבן משפחת פפנדראו, היה זה אך טבעי שייכנס גם לפוליטיקה.
אחרי נפילת הדיקטטורה ב1974- ייסד אנדראס את המפלגה הסוציאליסטית היוונית ונחשב לאחת הדמויות הפופולריות ביוון. אנדראס הכריזמטי הביס את השמרנים ב1981- ומונה לראש ממשלה. בזכות האהדה הרבה אליו, הוא הצליח להכניס לפרלמנט גם את ג'ורג,' שהיה אז בן 30 בלבד.
כיום, ביוון מאשימים את אנדראס באחריות העיקרית למצבה הכלכלי של המדינה, משום שניפח את השירות הציבורי בשנות שלטונו ומינה מאות אלפים מתומכי המפלגה למשרות ציבוריות במקום להשקיע את הכסף בפיתוח תשתיות, בתעשייה, בחקלאות ובמערכות החינוך והבריאות. היוונים, כך נראה, התרגלו להסתמך על המדינה שתחלצם ולא לעבוד קשה מדי. אף אחד לא דמיין אז שהמדיניות הבזבזנית הזו תמוטט יום אחד את יוון. אנדראס פפנדראו, מצדו, חילק עוד ועוד מתנות לציבור, וחבריו ובנו נהנו מהדיווידנדים.
בגיל ,34 מונה ג'ורג' לסגן שר התרבות, ומאז כיהן כשר בכל הממשלות הסוציאליסטיות, כשב1999- מונה לשר החוץ. בניגוד לאביו ולסבו, ג'ורג' מעולם לא נחשב למנהיג חזק וכריזמטי, אך הוא זכה להערכה רבה על פועלו לקידום תהליך השלום בקפריסין, להפשרת היחסים עם טורקיה, ולא פחות חשוב מכך - להבאת האולימפיאדה לאתונה ב.2004-
אחרי טענות לסיאוב ולשחיתות קשה, התמוטטה באותה שנה המפלגה הסוציאליסטית, פפנדראו קיבל את ההנהגה עליה, ואף שהפסיד את הבחירות, הבטיח להישאר בתפקיד, לשקם את המפלגה, לכבוש שוב את השלטון ולהציב את יוון בשורה אחת עם שאר מדינות אירופה.
זה לא עזר לו בבחירות ,2007 אבל כעבור כשנתיים, כשהמשבר הכלכלי כבר היה בעיצומו והממשלה השמרנית התקשתה להתמודד עמו, נוצרה לו הזדמנות לשוב לשלטון. יריביו הפוליטיים ניסו לציירו כחסר ניסיון מנהיגותי, אבל פפנדראו הוכיח להם אחרת.
לנוכח העובדה שהאיגודים ביוון כל כך חזקים ורגילים להשתתף בכל תהליך קבלת ההחלטות, הבין פפנדראו שהוא חייב ללכת לקראתם. לפתע, בעיצומו של המשבר, טען הפוליטיקאי המשופשף שדווקא יש כסף בקופה ושאין סיבה לאמץ את תוכנית הקיצוצים של ראש הממשלה קוסטס קרמנליס. הוא הבטיח להעלות את הפנסיות ואת השכר, והבוחרים שניצבו בפני תוכנית צנע לא נעימה, בחרו לטמון את הראש בחול והעניקו לו את הניצחון.
שישה חודשים אחרי ההכרזה ההיא בדבר הכסף שהתגלה נאלץ פפנדראו לבקש סיוע מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית. היום, אחרי שנתיים של גזירות כלכליות, קיצוצים חסרי תקדים, הפגנות סוערות ולחצים פוליטיים כבדים, חש פפנדראו שלא יוכל להעביר רפורמות כואבות נוספות מבלי ללכת אל העם. אחרי שאירופה הביעה, בקושי, נכונות לחלצו שוב, הוא נבהל מהאפשרות שלא יצליח לשכנע את היוונים בדבר הצורך בקיצוצים והחליט להבהיל אותם ואת אירופה. שלשום, החלטה שלו על משאל עם גרמה להתרסקות הבורסות באירופה, בארה"ב וגם בישראל.
האירופים, מצדם, שעמלו רבות להציל את עורו, מאשימים אותו עכשיו בכפיות טובה, אבל ההערכה היא שהם לא ינטשו אותו. הפלת הממשלה ועליית השמרנים לשלטון ביוון עלולה לדרדר את המצב עוד יותר, משום שהאיגודים - המזוהים עם הסוציאליסטים - יסירו את הכפפות לגמרי וחשוב מכך: האירופים לא רוצים עדיין בנפילת יוון, שעלולה להוביל להידרדרות נוספת של המשבר בכל אירופה.
האירופים, אם כן, הם הבעיה המשנית של פפנדראו. הבעיה המרכזית נמצאת בבית. היוונים מאשימים את ראש הממשלה בפגיעה במותג פפנדראו. לפי כל סקרי דעת הקהל מרבית הציבור מתנגד לתוכנית הרפורמות, שכוללת קיצוץ של עשרה עד 40 אחוזים בפנסיות, פיטורים המוניים וקיצוצי שכר של 20 עד 30 אחוז במגזר הציבורי. וגרוע מכך, מבחינת הסוציאליסטים: אילו היו נערכות היום בחירות, המפלגה לא היתה זוכה ביותר מ20- אחוז מהקולות. לא בכדי אפילו חברי המפלגה החוששים לעתידם הפוליטי מתנגדים לרפורמות ומקשים על חייו.
פפנדראו, שמשלם כעת על חטאי אביו, הבין שאינו יכול לתקן את מה שהרס האב ולחנך מחדש את היוונים. לכן, הוא בחר ב"תרפיית שוק" - כלומר, להעביר את הכדור לידי הציבור היווני. האם ההליכה הזו על הסף תפעל לטובתו, או שמא תפיל אותו לתהום? התשובה תלויה ביוונים, שרוצים להישאר בגוש היורו, אבל מתקשים להפנים שללא הקרבת קורבנות רבים יותר הם ימצאו את עצמם בחוץ. ולתסריט הזה איש לא רוצה להגיע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם