בתוך שלושה עשורים: 250 אלף עובדי קבלן
במוקד ההחלטה להשבית המשק הצפויה ביום שני עומד המאבק על הזכויות הסוציאליות של עובדי הקבלן המסתפקים בשכר מינימום
מחאת עובדי הקבלן בירושלים צילום: פלאש 90
אתמול, לאחר שבועים של מו"מ, הודיע יו"ר ההסתדרות עופר עיני כי במגעים עם האוצר שעסקו במציאת פתרון עבור עובדי הקבלן, הצדדים לא הגיעו להסכמה - ולכן המשק יושבת.
המהלכים שהובילו למצב כיום, שבו מועסקים על פי מספר הערכות כ-300-250 אלף עובדי קבלן בישראל (קיים קושי לאמוד את המספר המדויק של עובדי הקבלן), החלו באמצע שנות ה-80, כאשר בתהליך מכוון החלה הממשלה להקטין את חלקה במשק וצמצמה את מצבת כוח האדם המועסק על ידה ישירות במגזר הציבורי.
מחצית מעובדי הקבלן - עולים חדשים
תהליך זה לווה בהפרטה, מכירת חברות ונכסים ממשלתיים, והמדינה החליפה את השירותים שניתנו בעבר על ידי עובדי המגזר הציבורי בכאלו שסופקו על ידי הסקטור הפרטי באמצעות מיקור חוץ.
צורת ההעסקה הקבלנית בישראל כוללת כמה הסדרי העסקה, בהם העסקה באמצעות קבלני כוח אדם, המשמשים כמתווכים בין הגורם שמזמין את העבודה לבין העובד עצמו. כמו כן קיימת העסקה באמצעות קבלני וחברות שירותים המציעים לגורם המזמין שירות שנעשה על ידי העובדים ומיקור חוץ המאפשר רכישת מכלול
שלם של עבודה שהוצא מהגוף שהזמין את העבודה לחברות משנה.
מדוחות שחוברו במרכז המידע והמחקר של הכנסת בשנים האחרונות עלה כי כמחצית עובדי הקבלן הם עולים שהגיעו לישראל מאז 1990, מרביתם ממדינות חבר העמים לשעבר. אלו גם מהווים מחצית העובדים בתחומי השמירה והניקיון. עובדים אלו משתכרים שכר מינימום ולמעט הפרשה לפנסיה, שאף היא נמנעת מהם במקרים לא מעטים, אינם זוכים לתנאים סוציאליים בניגוד לעובדים המועסקים בצורה ישירה במגזר הציבורי או הפרטי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם