כסף מביוב? גרין סיטי מייצרת דלק מזבל
חברה קטנה מבית נקופה המפעילה מתקן לייצור ביו-דיזל מפסולת, מלהיבה ענקיות אנרגיה מכל העולם. בין הסכם מתגבש להקמת מתקן באיטליה לבין מגעים עם חברות מובילות בארה"ב ובברזיל, ראשיה מתמודדים עם בירוקרטיית המס הישראלית שמאיימת על קיומה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
בעולם מכור לדלק, שבו החיפוש אחר תחליפים נקיים נושא גם פוטנציאל כלכלי לא מבוטל, מתקנים מהסוג הזה מעוררים מיד עניין, ומי שזוכה לתשומת הלב הרבה במקרה שלפנינו היא חברת גרין סיטי. החברה הוקמה לפני כשנתיים ומונה 6 עובדים בלבד, אך לפי הערכות עומדת להיות יצרנית הביודיזל השנייה בישראל שתזכה לקבל רישיון יצרן דלק.
"המתקן שלנו נראה כמו מכולה לא גדולה שבתוכה יש ריאקטורים, אבל החידוש בו הוא שאפשר להכניס בצד אחד שומן מכל סוג שהוא - בוצה שנשארת בביוב, שומן של בעלי חיים ממשחטות, פסולת של שמן דקלים או שמן משומש ממסעדות - ובצד האחר לקבל ביו-דיזל באיכות גבוהה", מספר מנכ"ל גרין סיטי רובי זומר.
מעבר לעניין הטכנולוגי יש גם עניין כלכלי. הביו-דיזל שמופק במתקן משתייך לקטגוריית הדור השני, כלומר דלק שמיוצר אך ורק מפסולות ומשאריות - חומרים שממילא עולה כסף לטפל בהם ולפנות אותם - ולא מחומרי גלם של תעשיית המזון. דבר זה עשוי להישמע כאבחנה שולית, אך במונחי ביו-דיזל מדובר בנושא קריטי.
בשנת 2011 גלגל שוק הביו-דיזל בעולם כ-85 מיליארד דולר, ולפי התחזיות, בשנת 2021 צפויה התעשייה הזאת לגלגל כ-185 מיליארד דולר. אלא שעד היום מקור הייצור העיקרי של הדלק הירוק היה צמחי סויה או תירס - דבר שאילץ את יצרניותיו לתפוס שטחים חקלאיים ולגדל בהם יבולים שיכולים היו לשמש למאכל. כך קרה שעד מהרה הפך הביודיזל ממוצר מבוקש שמסייע לשמור על הסביבה לגורם שלילי שתורם לעליית מחירי המזון בעולם.
"מדינה כמו ברזיל, למשל, שהיא שחקן מרכזי בתחום, תגיע בקרוב לעצמאות מבחינת דלקים לתחבורה, אבל המחיר של זה גבוה", מסביר ערן ירקוני, מנכ"ל בית ההשקעות קפיטל נייצ'ר המתמחה בהשקעה באנרגיות מתחדשות ובטכנולוגיות סביבתיות, "הברזילאים כורתים יערות באמזונס ושם מגדלים קני סוכר לייצור אתנול )תחליף לבנזין (, וזה גורם לנזק סביבתי גדול".
ירקוני מציין כי במקומות אחרים בעולם התעוררו בעיות אחרות כתוצאה מייצור ביו-דלק. "בארה"ב למשל מייצרים אתנול מתירס.
מכל הסיבות הללו, זומר ושותפיו אמיר פולק, סמנכ"ל הפיתוח בגרין סיטי, וודים צ'בוטר, סמנכ"ל הכספים, בטוחים שיש להם ביד מוצר בעל פוטנציאל עולמי. אם לשפוט לפי ההתפתחויות האחרונות, בכלל לא בטוח שהם טועים. חברות ביודיזל אמריקאיות כמו BGREEN, ענקית הדלק הברזילאית פטרוברז, חברת אנרגיה מיפן וגם פוקס פטרולי, יצרנית הביו-דיזל הגדולה באיטליה, כבר נמצאות במגעים עם החברה.
"עם פוקס פטרולי כבר הגענו לסיכום ראשוני של שיתוף פעולה ובקרוב מאוד תיחתם העיסקה", מספר זומר. במסגרת העיסקה הזאת סוכם על הקמת מתקן מסחרי גדול שיפעל על בסיס הטכנולוגיה של גרין סיטי ויוכל להפיק עד כ-100 טונות ביו-דיזל ביום - פי 5 מיכולת ההפקה של המתקן בבית נקופה.
הפרויקט הזה, שעלותו מוערכת ב-10 מיליון שקל, מתוכנן לקום בעיירת הנופש האיטלקית ואסטו, עיירה ציורית לחופיו של הים האדריאטי, שם ממוקמים כיום כמה מתקני תשתית של פוקס פטרולי ושל החברה-בת שלה אקו פוקס. גם BGREEN האמריקאית שוקלת להקים מתקן דומה שיפעל בהיקפים גדולים בהרבה.
אך אף שהשוק העולמי מגיב בחיוב, בגרין סיטי מוטרדים בימים אלה דווקא מהמצב מבית. הסיבה היא שבעוד כמה שבועות המדינה צפויה לבטל את הטבת המס לדור השני של ביו-דיזל באופן שעלול לחסל כל סיכוי להתפתחותה של תעשייה מקומית.
"כיום יש לביו-דיזל מהדור השני הטבת מס משמעותית ואנחנו משלמים 27 שקל לאלף ליטר, לעומת 2,800 שקל לאלף ליטר של ביו-דיזל אחר או של סולר", מסביר זומר, "כשהטבה זו תתבטל פשוט לא יהיה כלכלי למכור פה ביו-דיזל".
ברשות המסים אישרו את הדברים. "אנחנו בוחנים את האפשרות להאריך את תוקף ההטבה", אומר גורם ברשות, אך מבהיר כי לפי שעה אין כל החלטה בנושא. המשמעות היא שהחל ב-1 בינואר 2012 יצטרכו יצרני הביו-דיזל לשלם מס גבוה מאוד, כאילו היו יצרני סולר מזהם. החלטה זו, מעבר לעובדה שהיא יוצרת תמריץ שלילי לתעשיית הדלק הירוק, עומדת בניגוד גמור להתחייבויותיה של ישראל להפחית את פליטת המזהמים בשטחה ומנוגדת גם לשורה של החלטות קודמות של המדינה.
כך, למשל, בינואר השנה אישרה הממשלה תוכנית לאומית למציאת תחליפי דלק לתחבורה - תוכנית ל-10 שנים שזכתה לתקציב מכובד בסך 1.5 מיליארד שקל. אחד התחומים שאמורים להיות מקודמים במסגרת התוכנית הוא כמובן הביו-דיזל.
"הממשלה פה מתנהגת בצורה מאוד לא עקבית", אומר ירקוני, "מצד אחד היא אישרה את התוכנית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, לאחר שזיהו שם שהבעיה העולמית היא התלות במדינות ערב עתירות הנפט ובמשטרים שלהן; אבל מצד אחר, כשכבר יש יצרנים בישראל שרוצים להפיק ביו-דיזל, פוגעים בהם באמצעות העלאת המס. בסופו של דבר החברות הישראליות מייצאות את הטכנולוגיה שלהן לחו"ל והשוק בישראל לא נהנה מהן".
בהקשר זה כדאי להזכיר החלטה נוספת של המדינה כבר מלפני 4 שנים: בשנת 2007 המליצה ועדת מיסוי ירוק של הממשלה על החובה למהול ביו-דיזל בסולר לתחבורה בהדרגה. המטרה היתה להגיע תוך שנתיים למצב ש-5% מהסולר לתחבורה יהיה מהול בביו-דיזל. באירופה מדובר כבר בתקן מחייב, אך בישראל, על אף ההחלטה ההיא, אין כיום כל חובת מהילה.
"משמעות הדבר היא שיצרני ביו-דיזל צריכים להתחרות ישירות בסולר, כי אף אחד לא מחויב להשתמש במוצר שלהם", אומר זומר, "כך אנחנו נדחקים החוצה. זה אחד הדברים שאנחנו נלחמים בהם היום". הוא מוסיף ומסביר כי סוגיית המס בוערת ביותר, שכן מדובר בהחלטה שצפויה להתקבל בקרוב, אך לטענתו כל ניסיונותיו לקבל עד כה תשובות מקצועיות לא נענו: "התשובה היחידה שקיבלנו מרשות המסים היא שמי שצריך לפעול להארכת תוקף הטבת המס הוא המשרד להגנת הסביבה. ברשות המסים טוענים שאיכות הסביבה היא לא אינטרס של הרשות".
בינתיים לא נשמע קולו של המשרד להגנת הסביבה. בשנה האחרונה יזמו נציגי גרין סיטי כמה פגישות עם אנשי המשרד. האחרונה שבהן התקיימה לפני כחודשיים ונכחו בה גם נציגי משרד התמ"ת והמדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה סיניה נתניהו. בסיכום הפגישה, על אף שורה של מחקרים בתחום והחלטות ממשלה המבקשות לקדם את הביו-דיזל בישראל, הוחלט כי המשרד להגנת הסביבה יגבש חוות דעת הסוקרת את ההשלכות הסביבתיות של השימוש במוצר.
"אנחנו ממתינים לחוות הדעת ולוחצים על המשרד שיסייע לנו בנושא של המיסוי, אבל עד כה לא נרשמה התקדמות", מדווח זומר. בגרין סיטי חוששים כי עד שחוות הדעת של המשרד תגובש ותוגש, תתעצב המציאות בשטח לפי האילוצים הכלכליים שרשות המסים מכתיבה.
בינתיים עמלה החברה על הקמת מתקן מסחרי גדול באזור התעשייה עטרות, ובמקביל נבחנה האפשרות לקבל בוצה מהשפד"ן (המכון לטיהור שפכים) שגרין סיטי תהפוך לדלק ירוק.
נקודה חיובית אחת מצד המדינה נרשמת דווקא לזכותו של משרד התמ"ת, שמלווה את החברה כבר תקופה ארוכה. "השקענו בהליך פיתוח הטכנולוגיה שבוצע בחממה הטכנולוגית בשפרעם", מספר עודד דיסטל, מנהל המטה לקידום השקעות במשרד, "אנו מסייעים לגרין סיטי ליצור קשרים עסקיים עם חברות דלק בינלאומיות באמצעות הנספחים הכלכליים שלנו בכל העולם".
בשבוע הבא ישתתפו נציגי גרין סיטי בתערוכת המים הבינלאומית וואטק, שמשרד התמ"ת מסייע לארגן, ושם תיחשף רשמית פעילות החברה. אבל גם דיסטל, אף שאינו אומר זאת במפורש, רומז כי ההזדמנויות עבור טכנולוגיה סביבתית כזו ממתינות בעיקר מעבר לים: "המטרה שלנו היא להפוך את גרין סיטי לשחקן עולמי. הם לוקחים שפכים, פסולת שבדרך כלל רוצים להיפטר ממנה, והופכים אותם למוצר בעל ערך רב. השוק העולמי מגיב טוב, ואני צופה שיהיו התפתחויות נוספות בקרוב". בקרוב אצלנו?
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "אנו מעודדים את השימוש בביו-דיזל המופק משמן או משומן משומש מקומי כאמצעי להפחתת פליטות גזי חממה. יש להדגיש כי בעקבות פעילות המשרד ניתנה לפני כשנה הטבת המס. מכיוון שהטבה זו ניתנה כהוראת שעה, המשרד מקיים דיונים עם רשות המסים כדי להאריך את משך ההטבה.
"נציגי המשרד נפגשו עם ראשי חברת גרין סיטי ועמדת המשרד בנושא הועברה אליהם בפגישה זו. למיטב ידיעתנו לא קיים כיום בעולם ייצור של ביו-דיזל מהדור השני בכמויות מסחריות בעלות שמתחרה בעלותם של הדלקים הקונוונציונליים. נציגי החברה אכן ציינו בפנינו כי באפשרותם לייצר ביו-דיזל מהדור השני, אך לא הסכימו שנבצע בדיקות כימיות כדי לוודא זאת. בכל מקרה, מדיניות המשרד לא נקבעת בהתאם למאפיינים של חברה זו או אחרת".
רשות המסים: "כיום יש הטבת מס משמעותית לביו-דיזל המיוצר משמן משומש שנאסף בישראל ומשלמים עליו 27 שקל לאלף ליטר. תוקפה של ההטבה יסתיים ב-31.12.11. לעניין מהילת הביו-דיזל, יש להבהיר כי רשאים למהול ביודיזל בדיזל או בסוג דלק אחר רק מי שיש ברשותו אישור יצרן דלק שניתן עלידי משרד התשתיות ורשות המסים. באשר למיסוי, בעת מהילה שיעור המס על תערובת הדלק יהיה בגובה המס החל על הבנזין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם