הלהיט האחרון: שכר מינימום לחיילי החובה
הצעתם של ברק וברוורמן להעלות את משכורתם של החיילים לשכר מינימום היא פופוליזם זול. העיקר שהם הרוויחו כותרת בעיתון

זו העמדת פנים כי מדובר בכסף שאין. עוד לא ראינו מנין יבוא הכסף לממש אפילו חלק מהמלצותיה של ועדת טרכטנברג. מערכת הביטחון מנהלת קרב מאסף על הקיצוץ בתקציבה, ורק אתמול גייס הרמטכ"ל בני גנץ את יצחק רבין ז"ל למחנה המתנגדים לקיצוץ. במציאות הזו מי שחושב שיימצאו יותר מארבעה מיליארד שקלים נוספים כדי לשלם לחיילי החובה משלה את עצמו, או אותנו.
גרוע מזה: מערכת הביטחון מסרבת בכל תוקף להחזיר למימוש את מסקנותיה של ועדת בן בסט, שבאמצע העשור הקודם המליצה לקצר בהדרגה את שירות החובה של בנים לשנתיים, ולהפוך את השנה השלישית )וביחידות מסוימות אף מעבר לה( לתקופת שירות בתשלום. ההמלצה הזו, שיש בה היגיון כלכלי וביטחוני מוצק בהרבה מהחלטה לשלם לכולם בלי לקצר את השירות, אומצה על ידי שר הביטחון דאז שאול מופז, ונזרקה לפח במסגרת הספין הגדול שאחרי מלחמת לבנון השנייה: צה"ל האשים בכישלונו את האוצר שקיצץ בתקציב ואת החברה החלושה שלא רוצה יותר לשרת, והתנער מהמלצות בן בסט בתמיכה מלאה של שרי הביטחון פרץ וברק.
לעומת המלצות בן בסט, ההצעות של ברק וברוורמן הן פופוליזם לשמו. הן מתעלמות מכך ששירותם של רבים מחיילי החובה אינו נובע מצורך אמיתי בכוח אדם אלא מחוק גיוס חובה. חיילים ששירותם אינו חיוני לצרכיו של צה"ל כצבא לוחם ייטיבו עם החברה אם יצאו החוצה מוקדם, בעוד חבריהם החיוניים ללחימה יזכו לתגמול כראוי, שיוציא אותם לחיים שנה מאוחר יותר אבל עם סכום נאה להתחלת חייהם. העלות הישירה לקופת המדינה תהיה ריאלית כי מדובר בכמות קטנה בהרבה של חיילים. העלות האמיתית תהיה קטנה עוד יותר כי המשוחררים יתרמו לכלכלה שנה אחת מוקדם יותר.
וההצעות האלה סותמות את הגולל על האפשרות של החלת שירות אזרחי לאוכלוסיות הלא מתגייסות.
תארו לעצמכם שמכוחו של הסכם חברתי חדש
אני לא חושד בשר הביטחון או בפרופ' לכלכלה ברוורמן שאינם מבינים זאת. אני חושד שאינם רוצים באמת לפתור את הבעיה החברתית-כלכלית הזו, שהיא אבן רחיים הולכת וגדלה על הצוואר הישראלי. הם רוצים הילה רגעית של מי שמבקש להיטיב עם מעמד הביניים, כצו האופנה, בידיעה ברורה שדבר לא ייצא מכל זה פרט לכותרת בעיתון.